ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
החוקר התפלא על ההפסקה, ושאלם – מדוע אתם עוצרים כאן?
ענו לו הילידים – כרגע הלכנו בקצב מהיר, לכן הגוף שלנו הגיע לכאן, אבל הנשמה שלנו עוד לא הגיעה. זו הסיבה, שאנו עושים כעת הפסקה, כי אנו מחכים לנשמה שתגיע, ואחר כך נמשיך ללכת.
לאיש המודרני, זה נשמע טיעון מוזר, אך אם נתבונן בדברי אותם הילידים לעומק, נגלה שיש כאן משמעות עמוקה, שיכולה לתת לנו זווית הסתכלות אחרת ולסייע לנו בעבודת ה' ובשיפור טיב חיינו כאנשים המושפעים מהמירוץ המהיר והתמידי של העולם המערבי .
מטבע הדברים, האדם (ובמיוחד, איש התרבות המערבית) רוצה להספיק הרבה בחייו. לשם כך, הוא מציב לעצמו מטרות, וחותר להגיע אליהם במהירות האפשרית. חשוב לו להגיע במהירות ליעדיו, כדי שהוא יוכל לסמן 'וי' על ההישג ולהשיג יעד נוסף.
אולם, לאיש הממהר ליעדיו, יש תקלה חמורה במיוחד. כדי להגיע ליעד, עליו לעבור דרך. לעיתים הדרך ארוכה ולעיתים קצרה, אך בכל מקרה היא נראית לו כמעצבנת ומיותרת. היא מעכבת אותו מלהגיע במהירות ליעדיו, והיא סתם מיותרת. הוא מעדיף לנסות ולעבור אותה בשיא המהירות, וכשהדבר אפשרי הוא מעדיף לוותר עליה.
תשאלו – איך אפשר לוותר על הדרך? וכי יש לאדם רגיל 'קפיצת הדרך'? ובכן, תתפלאו, לאדם המודרני יש הרבה שיטות ל'קפיצת הדרך'. למשל, לתזמן את כל שיחות הטלפון החשובות לדיבורית של הנייד ברכב. או, לחילופין, לשמוע מוזיקה או חדשות תוך כדי צעידה בדרך.
באים אותם ילידים, ואומרים לכולנו – אתם טועים, לדרך יש תפקיד. בדרך, גם הנשמה צריכה לצעוד עם הגוף. ובמילים אחרות, הדרך מכינה את האדם מבחינה נפשית ורוחנית למקום אליו הוא צועד. אדם, שבדרך לפגישה חשובה, או בדרך הביתה למשפחתו, יכבה את כל מסיחי הדעת, ופשוט יהיה בדרך למחוז חפצו, יגלה שכשהוא יגיע למחוז חפצו הוא יגיע אליו גם עם רוחו ונשמתו.
והתורה? מה היא אומרת על הדרך? האם טוב להיות שקוע בספר תורני כל הדרך ולהסיח ממנה את הדעת, או שמא עלינו לתת מקום נפשי להכנה למטרתנו הבאה?
דומה, שמצאנו פנים לכאן ולכאן, ואולי תלוי הדבר גם ביעד אליו אנו צועדים בדרך, אם לדבר מצווה או לדבר הרשות. מחד - מצאנו במשנה (אבות ג, ז) – "רבי שמעון אומר: המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר - מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו". אמור מעתה, שמי שמהלך בדרך ולא עסוק בה, אלא לומד תורה, הרי מצווה הוא להמשיך וללמוד.
מאידך – נפסק בהלכה (משנה ברורה צ, לז) "אם יש שני בתי כנסיות בעיר, טוב לילך להרחוקה, כי שכר פסיעות יש". אם כן, כשהולכים לדבר מצווה, טוב להרבות בדרך, שנמצאת ההכנה למצווה מרובה. אמנם, יש להוסיף, ש"מצווה לרוץ כשהולך לבית הכנסת" (שו"ע צ, יב), כלומר טוב להרבות בדרך, אך גם יש להזדרז בה.
ודומה הדבר, שמצאנו התייחסות מיוחדת לעניין זה של הדרך, בפרשיותיו של אברהם אבינו, לך לך- וירא – חיי שרה. ויש התפתחות ביחס אל הדרך. אברהם יוצא להקים את האומה הישראלית מתוך הציווי על הדרך, "לך לך מארצך וממולדתך". בשלב זה הדרך היא הליכה אל יעד מסויים, "אל הארץ אשר אראך".
בהמשך, ההליכה בדרך עולה מדרגה, ואברהם מצטווה – "קום התהלך בארץ... כי לך אתננה", ואכן הוא הולך ברחבי הארץ. כלומר, בשלב זה הדרך הופכת חשובה מצד עצמה, עצם ההליכה בארץ, היא קיום צו אלוקי, והיא עצמה כובשת את הארץ לפני בני אברהם. הדברים מגיעים לשיא, כשאברהם מצטווה ((יז, א) – "התהלך לפני והיה תמים", כלומר עצם ההליכה היא הליכה לפני ה'.
אולם, בפרשת וירא, אנו למדים שחשוב גם להגביל את חשיבותה של הדרך. שלושת האנשים שמתגלים לאברהם נדמים לו כערביים, המשתחווים לאבק רגליהם, כלומר – סוגדים לכוח הנדודים וההליכה בדרך, והוא מקפיד לבער עבודה זרה זו, ומבקש מהם לרחוץ רגליהם לפני שהם שוהים בצל קורתו. כלומר, כח ההליכה בדרך הוא חשוב, אך אסור לסגוד לו.
הדברים מגיעים לשיא בפרשת חיי שרה, כשאברהם שולח את אליעזר לדרך ארוכה עד ארם נהריים, ואליעזר מגיע בתוך יום אחד, "היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הדרך" (רש"י כד, מב). הדרך הפכה למיותרת, ואפשר להגיע ישר ליעד.
אלא, שיש לכך גם מורכבויות. בדרך חזור, מתרחשת קפיצת דרך נוספת, (כפי שמבאר הנצי"ב). יצחק היה איש קדוש ופרוש, שונה מאברהם איש החסד. לכן, תכננו אברהם ואליעזר, שרבקה תגיע קודם למאהל, שם יסביר לה אברהם את עניינו של יצחק, ומתוך כך יפגיש אותה עם יצחק, והדברים יתיישבו על ליבה.
אך לפתע, בדרך, הופיע יצחק בפתאומיות, רבקה הופתעה לראות את האיש הקדוש והנורא, "ותפול מעל הגמל". ומאז, היא הייתה באימה ויראה מבעלה הצדיק, ולא שוחחה עימו בחופשיות. הכל היה בהשגחה עליונה כדי שהברכות יגיעו ליעקב דווקא בדרך העקלקלה של גניבת הברכות, כדי שיקבל יעקב גם את כוחותיו של עשיו.
אך העניין ממחיש שקפיצת הדרך יכולה להביא גם לתקלות.
נמצאנו למדים, שלעיתים טובה הדרך, ועלינו להקדיש להכנות לעבודת ה' את הזמן ותשומת הלב הראוייה, לשמוח בדרך, ומתוך כך להגיע בשלימות אל המטרות!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה משווים את העצים לצדיקים?
למה ללמוד גמרא?
שופר
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
