בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • יציאה לחוץ לארץ
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

undefined
8 דק' קריאה
בתקופה זו רבים מאתנו יוצאים לנופש להתרעננות ולהחלפת כוחות , ישנם כאלה היוצאים לטיול בחו"ל. נבחן את ההיבטים ההלכתיים של היציאה מהארץ לחו"ל, האם מותר הדבר, באלו אופנים ולאלו צרכים.

הכוונה ללימוד המקורות.

1. האם מותר לצאת מא"י לחו"ל? [עיין מקורות 2 ,1].

2. מהו טעם האיסור? [עיין מקורות 3,4]
לפי הרשב"ם האיסור הוא שמפקיע עצמו ממצוות התלויות בארץ, לפי הרמב"ן האיסור הוא שמפקיע עצמו ממצוות כיבוש הארץ וישיבתה.
חשוב: האם לפי הרמב"ן יש יותר מקום להתיר טיול לחו"ל שהרי בטיול לחו"ל אינו עוקר את כיבוש הארץ שכן עיקר דירתו בארץ.

3. לאלו צרכים הותרה היציאה לחו"ל?
א. בזמן רעב. [עיין מקור 5].
ב. יציאה לצורך מצווה. [עיין מקורות 6,7] שים לב למחלוקת התוספות והשאילתות. כיצד פסק הרמב"ם במחלוקת זו? [עיין מקור 8]
ג. יציאה לצורך פרנסה. [עיין מקור 9] עיין במחלוקת רש"י והראב"ד בהסבר הסוגיה. [מקורות 10,11]. לרש"י הסוגיה מדברת על יציאה לפרנסה בכל מקום שהוא ,לראב"ד הסוגיה מדברת על יציאה מא"י לחו"ל. [עולה מכאן שלראב"ד הותרה יציאה לחו"ל גם לצורך רווחה כלכלית].

4. חשוב: האם היתר פרנסה הוא היתר מיוחד העומד בפני עצמו או שהוא היתר הנובע מיציאה לצורך מצווה (ואם כן האם יש מקום להתיר גם צורכי מצווה אחרים). [עיין מקורות 12, 13-15]. שים לב - השולחן ערוך פסק כראב"ד ובכל זאת אסר לחוזר מטיול בחוץ לארץ להתגלח בחול המועד מכיון שיציאתו לא היתה בהיתר. (דברי המגן- אברהם מקורם ברמ"א [עיין מקור 16].)

5. אם מותר לצאת לחו"ל לצורך תפילה על קברי צדיקים? [עיין מקורות 17,18], האם מרן הרב קוק (משפט כהן) היה מתיר טיול לחו"ל?

6. האם טיול נחשב לדבר מצווה? [עיין מקור 19]

7. דעת פוסקי זמננו על טיול לחו"ל. [עיין מקורות 20,21]. שים לב שגם המתירים לא התירו כל טיול אלא דווקא טיול לצורך ערכי וחיובי.

8. בשולי הדיון ההלכתי נביא לקט קטן של מקורות על ערכה וחשיבותה של הארץ. [עיין מקורות 22-29]. האם לדעתך מן הראוי יותר לטייל דווקא בארץ? [עיין מקור 25] (שאפילו בזמן רעב מידת חסידות שלא לצאת מהארץ).


לסיכום בלימוד זה דנו בנושא טיול לחו"ל.
נוכחנו לדעת שמה שנראה לרבים כדבר המותר, אינו פשוט כלל ועיקר.
חשיבותה של ארץ ישראל היא הגורמת לאיסור היציאה לארץ העמים שלא לצורך גדול וחשוב.
עיקר הדיון הוא בדעת הרמב"ם והראב"ד שהתירו יציאה לצורך פרנסה ורווחה כלכלית- האם הותרה גם יציאה לצורך שאר מצוות כמו ראיית חברו וכד' והאם מכאן נתיר יציאה לטיול שמטרתו חינוכית וערכית.
ראינו שגם המתירים לצאת לטיול בחו"ל הדגישו שאין זה היתר מרווח ותלו אותו בטיול לצורך ראיית נפלאות ה'.
כללו של דבר, אהבת ה' שבחר בעמו ובארצו צריכה לטעת בנו תשוקה ואהבה עזה לארץ הקודש עד שלא נרגיש צורך לרעות בשדות זרים.





מקורות:

1. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א

ת"ר: אין יוצאין מארץ לחו"ל.


2. תלמוד בבלי מסכת גיטין דף עו עמוד ב

משום דאסור לצאת מארץ לחוצה לארץ


3. רשב"ם מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א

אין יוצאין כו' - שמפקיע עצמו מן המצות


4. השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין מצווה ד

שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. ... הרי נצטוינו בכיבוש בכל הדורות. ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגין בה והיא דירת ארץ ישראל עד שאמרו (ת"כ בהר פ"ה ה"ד וכעי"ז כתובו' קי ב, וש"נ, מלכים ספ"ה) שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י"י לאמר לך עבוד אלהים אחרים וזולת זה הפלגות גדולות שאמרו בה הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה.


5. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א

ת"ר: אין יוצאין מארץ לחו"ל - אא"כ עמדו סאתים בסלע. א"ר שמעון: אימתי? בזמן שאינו מוצא ליקח, אבל בזמן שמוצא ליקח, אפי' עמדה סאה בסלע - לא יצא.


6. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יג עמוד א

מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהם; ומטמא ללמוד תורה ולישא אשה, א"ר יהודה: אימתי? בזמן שאין מוצא ללמוד, אבל בזמן שמוצא ללמוד - אינו מטמא; רבי יוסי אומר: אפילו בזמן שמוצא ללמוד - יטמא, לפי שאין אדם זוכה ללמוד מכל.


7. תוספות מסכת עבודה זרה דף יג עמוד א

ללמוד תורה ולישא אשה - פירוש ודעתו לחזור לא"י דאילו אין דעתו לחזור אמר בכתובות פ"ב (דף קיא.) אחיו של זה נשא (אשה) [עבודת כוכבים] ומת ברוך המקום שהרגו וזה ירד אחריו לחוצה לארץ ודוקא בהנך מצות שהן חשובות ללמוד תורה שגדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה ואשה נמי דכתיב (ישעיה מה) לא תהו בראה אבל לשאר מצות לא והכי משמע פ"ד דמגילה (דף כז.) אבל בשאלתות דרב אחא מפורש הנך דקילי וכ"ש לשאר מצות שהם חשובות.


8. רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ט

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב.


9. תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יג עמוד ב

ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים ... מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא, רבי יהודה אומר: הבא ממדינת הים - לא יגלח, מפני שיצא שלא ברשות. אמר רבא: לשוט - דברי הכל אסור, למזונות - דברי הכל מותר, לא נחלקו אלא להרויחא. מר מדמי ליה כלשוט, ומר מדמי ליה כלמזונות


10. רש"י מסכת מועד קטן דף יד עמוד א

מפני שיצא שלא ברשות - כלומר: הואיל ולא יצא ברשות אחרים, אלא ברצון עצמו - לאו אנוס הוא.
לשוט - אם יצא שלא לצורך, ולא יצא אלא כדי לשוט בעולם ולראותו, וחזר במועד.
למזונות - שיצא לחזר אחר מזונות, שאין לו מזונות וחזר במועד אחריהן - דברי הכל מותר לגלח במועד, לפי שיצא באונס.
להרויחא - שיש לו נכסים הרבה, ויוצא כדי להרויח יותר.


11. רא"ש מסכת מועד קטן פרק ג סימן א

הבא ממדינת הים מתני' דלא כר"י דתניא ר' יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיצא שלא ברשות אמר רבא לשוט דברי הכל אסור לגלח. למזונות דברי הכל מותר כי פליגי להרוחה רבי יהודה מדמה לה ללשוט ורבנן מדמו לה למזונות וקי"ל כרבנן והראב"ד ז"ל פירש דפלוגתא דר' יהודה ורבנן איירי ביוצא חוצה לארץ.


12. פאת השלחן, הלכות ארץ ישראל, פרק ב סוף סעיף קטן כ"ח.

"ולסחורה הטעם דזהו חייו וישוב ארץ ישראל תליא בזה (תלוי בזה)"


13. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ד

ואלו מגלחין במועד; וכן הבא ממדינת הים בחול המועד, או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח, והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לטייל.


14. מגן אברהם אורח חיים סימן תקלא ס"ק ז

לטייל - אבל יצא להרויח או לראות פני חבירו שרי דמקרי מצוה.


15. משנה ברורה סימן תקלא ס"ק יד

והוא שלא יצא וכו' - פי' דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח


16. רמ"א אורח חיים סימן רמח סעיף ד

הגה: יש אומרים כל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה.


17. שדי חמד, חלק ו, מערכת ארץ ישראל, אות א.

"אם רוצה לצאת כדי להשתטח על קברי הצדיקים שרי (מותר)".


18. שו"ת משפט כהן (עניני א"י) סימן קמז

אות א' מערכת א"י. כתב (שדי חמד) דמותר לצאת מא"י לחו"ל להשתטח על קברי הצדיקים, מצד שהיא מצוה רבה. ולע"ד צ"ע טובא.... למי כל חמדת ישראל, הלא הוא באה"ק, ולמה לן לאהדורי דוקא על קברי חו"ל.... ומכש"כ שצדיקים שבא"י הלא המה הגבורים אשר מעולם שאין דוגמתם, ואיך יתכן לומר שתהי' מצוה לצאת עבור זה לחו"ל...מ"מ אין הדבר ברור כלל לע"ד לומר שלא תספיק אהבת אבות העולם ישני חברון עד שנצרך לצאת ע"ז מא"י לחו"ל.


19. רמ"א אורח חיים סימן רמח סעיף ד

הגה: יש אומרים כל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה ואינו חשוב דבר הרשות, רק כשהולך לטייל.


20. שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן נז

בסיכום: מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לצורך פרנסה ולסחורה, ובלבד שיהיה על מנת לחזור לארץ בהקדם, אבל להשתקע בחוץ לארץ אסור. ואסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל אפילו על מנת לחזור לארץ ישראל. ומותר לצאת לחוץ לארץ ללמוד תורה ולישא אשה על מנת לחזור לארץ ישראל.


21. שו"ת שבט הלוי, חלק ה' סימן קע"ג

אבל בדעתו לחזור אסור לצאת שלא לצורך כלל, אבל בצורך כל דהו לא גזרו, ובטיול עפ"י סברא לא נקרא צורך. מ"מ אם הלכים לזמן מועט מאד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ב"ה יש מקום לצדד להקל, כמובן צריך להפך הכל לדרך מצווה.


22. דברים פרק יא פסוק יב

ארץ אשר ידוד אלהיך דרש אתה תמיד עיני ידוד אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה.


23. ספרי פרשת ראה פיסקא כח

מעשה בר' יהודה בן בתירה ור' מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי ר' יהושע ור' יונתן שהיו יוצאים ח"ל והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשת אותם וישבת בארצם. וחזרו ובאו למקומם אמרו ישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות שבתורה.


24. בראשית רבה (וילנא) פרשה לט

אלין במדבר סלה, מוטב ללון במדברות של א"י ולא ללון בפלטריות של חו"ל.


25. רמב"ם הלכות מלכים פרק ה'

הלכה ט'
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין, במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר, אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יצא לכל מקום שימצא בו ריוח, ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום.
הלכה י
גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו.
הלכה יא
אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין, שנאמר וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, אפילו הלך בה ארבע אמות זוכה לחיי העולם הבא, וכן הקבור בה נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר וכפר אדמתו עמו.
הלכה יב
לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז, שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים


26. ספר חרדים - פרק נט

צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו, כי תחללת עווננו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר (תהלים קו, כד) וימאמו בארץ חטדה, ובפדיון נפשנו מהרה יהלה כתיב (שם קב, טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, ושם נאמר (יד) אתה תקום תרחם ציון, ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד ר' קהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחילת השירה, ארץ הקדושה יקרה חמודה וכו', כן אנו משוררים על ציון רבי יהודה בר אלעאי כל ערב ר"ח בשמחה רבה ומתחננים לאל שאל יגרשנו מעליה. גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה, כי כשם שבחר בהם כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין נקראין גוי אחד אלא עמה.


27. אגרת הגר"א לבני ביתו בנסיעתו לארץ ישראל

"הנה אנשים נוסעים על כמה שנים בשביל ממון, ואני, תודה לאל נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה חמדת כל ישראל וחמדת ה יתברך כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה"


28. אגרות הראי"ה א' עמ' רמז

מובן הדבר, שרק בעסק הקדוש הזה, שהוא נוגע לכללות קדושת ישראל ואה"ק, אוכל לפעול אצלי לזוז מאה"ק, אשר אהבתה תקועה בלבבי, וממש איני משער את האפשרות להפרד ממנה אפילו לרגע ממש, ולצאת מנחלת ד' לחו"ל.


29. אגרות הראי"ה ב' קנד

וביחוד תמיהני על עצתו לצאת לחו"ל לקבל רבנות, שממש אם יתנו לי מלא חללא דעלמא בשביל רגע אחד של נשימת אוירה הק' של א"י, ולעומת זה אם כל כסף וזהב שבעולם יתנו לי בשביל נשימה אחת של אויר הטמא של ארץ העמים, בוז אבוז להם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il