ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
כך התייגע כל ימיו, אך רגע לפני פטירתו קרא לחבר תלמיד חכם, וסיפר לו שכעת הצליח לתרץ את הקושיא, ושיתף אותו בתירוץ הנפלא שעלה בדעתו.
לאחר תקופה קצרה, ישב אותו חבר בבית הכנת והגה בתורה. לידו ישבו שני בעלי בתים ולמדו בחברותא את הסוגיא שבה עסקה הקושיא. לפתע, לתדהמת החבר, הוא שומע את אחד מבעלי הבתים שואל את הקושיא החמורה, וחבירו מהרהר מעט... ומתרץ את התירוץ הנפלא שתירץ הגדול שנפטר.
מרירות פשטה בלב החבר – הכיצד אותו גדול התייגע כל ימיו בקושיא חמורה זו, ורק לעת פטירתו עלה בידו לתרצה, ואילו יהודי פשוט זה הצליח למצוא את התירוץ בקלות?
בלילה, התגלה הגדול המתרץ בחלום לחבירו, ואמר לו – 'דע לך, בשמיים יש קושיות ותירוצים. התירוצים רחוקים מהקושיות, ועל עם ישראל לעמול ולקרבם זה לזה. קשה מאוד להצמיד תירוץ לקושיא, אולם לאחר שאחד כבר זכה לחבר את התירוץ לקושיא, כעת נסלל העניין בפני כל יהודי, ולכולם קל לתרץ את הקושיא'.
כיוצא בדבר, מצאנו שנהג הרב המגיד ממעזריטש, (שיום פטירתו חל השבוע, יט כסלו. מובא מנהגי הרב המגיד, ספר 'מגיד דבריו ליעקב'), שכשנפלה לו איזה השגה, היה אומרה בפה אף שלא יבינו השומעים את דבריו. והטעם לכך, שעל ידי הדיבור הוא ממשיך את ההשגה הזו לעולם הזה, כי היא הופכת ממחשבה למציאות שנמצאת בכלים של העולם שלנו. ועל ידי שהיא בעולמנו, הרי גם אדם אחר שנמצא בסוף העולם, יכול להשיג עניין זה על ידי שייגע בתורה ותפילה. אך אם היה משאיר עניין זה במחשבה, היא הייתה נשארת כביכול בשמיים, ולא היו יכולים האחרים להשיגה.
עניין זה מלמד אותנו שתי נקודות הנוגעות לחיינו.
הראשונה מופיעה בפרשת וישב. בתחילת הפרשה, יוסף מספר על שני חלומותיו, אבל יש הבדל בין הסיפורים. בחלום הראשון הוא מספר לאחיו, והם גוערים בו שהוא שואף למלוך עליהם. בחלום השני הוא שוב מספר לאחיו, אך כאן מופיע לפתע בפסוק הבא, שהוא שב ומספר "אל אביו ואל אחיו".
ונשאלת השאלה – מדוע בחלום הראשון הוא מספר רק לאחיו, ואילו בחלום השני הוא מספר גם לאביו? יתר על כן – הרי בתחילה כתוב שגם בחלום השני, הוא סיפר בהתחלה רק לאחיו, אם כך תכנן לספר רק לאחיו, ומדוע אחר כך חזר וסיפר גם לאביו?
ונראה, שההבדל נעוץ בתגובת האחים. ידועים דברי הגמרא (ברכות נה), שחלום לפני הפתרון הוא כאגרת שלא נקראה, וממילא אין לו משמעות. רק הפתרון גורם לכך שהחלום מתיישם ובא לידי ביטוי בעולם, לפי ש"כל החלומות הולכים אחר הפה".
יוסף מספר על החלומות, כדי שהאחים יפתרו לו בכיוון הרצוי, ואז החלום יהפוך ממחשבה לדיבור, ויוכל לבוא לידי יישום (ועיין אור החיים הקדוש בפרשתנו, שמביא זאת). בחלום הראשון, יוסף מספר לאחים, והם פותרים לו, אבל בחלום השני הם עולים כבר על ה'טריק' ופשוט שותקים. לא נותרת ליעקב ברירה, והוא חוזר ומספר לאביו, וזה גוער בו, אבל בפועל פותר לו.
עניין זה מוכר לכל קאוצ'ר. אדם שרוצה להגשים חלום, ולהפוך את הרעיון שעלה במוחו למציאות מעשית, הרי שטוב יעשה בתחילת הדרך אם ישתף בכך את מכריו. זה 'מכריח' אותו ליישם את הדבר, זה מגלגל את הרעיון, מעבד אותו, ומכניס אותו לתהליך שסופו ביישום התוכנית.
הנקודה השנייה היא יצירת 'הנדסת תודעה' בעולם. מחשבות רבות מרחפות בעולמנו, אך יש מחשבות שבדור מסויים עדיין לא נקלטות בתודעה, כי אנשים עדיין לא בשלים לתודעה זו. לשם כך, על יוצר המחשבה לדבר ולהטיף את הרעיון, ולאט לאט הרעיון ייקלט בליבות האנשים, עד שהם יסחפו לכיוון המחשבה הרצוי.
לצערנו, יש שמפיצים מחשבה ותודעה שלילית. כולנו מכירים רעיונות מסויימים, המרחפים כעת בעולמנו, ונחשבים מאוד מוסריים, אך בעבר איש לא הסכים עימם, וכולם חשבו שהם רעיונות שליליים מאוד. רעיונות אלו החלו מחשיבה של אדם מסויים, שתרגם זאת לדיבור, ולאט לאט הדברים חלחלו בתקשורת וכו'.
וכמובן, עלינו לעשות 'הנדסת תודעה' הפוכה. עלינו להפיץ את האור הגדול של התורה, עד שכולם יכירו במתיקותה ובטוב שהיא מנחילה לעולם. וזהו הסוד של חנוכה. מול 'הנדסת התודעה' היוונית, קמו החשמונאים ומרדו במסוכמות העולמיות, והפכו את התודעה היהודית למציאות של המדינה החשמונאית ובית המקדש המטוהר והמשוחרר, המופיעים את אור ה' והתודעה היהודית בעולם.
כשאנו מדליקים את נר חנוכה בפתח הבית, הרי שאנו לוקחים את התודעה היהודית הפנימית המצוייה בבית, ומפרסמים את הנס ומביאים את התודעה היהודית למציאות העולמית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
