ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- ציפורן שמיר
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
קמ"ג כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ אֲפִלּוּ הָיָה בּוֹ שֶׁמֶץ מִינוּת מוֹחֲלִין לוֹ.
קד"ם כֹּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ אֲפִלּוּ עָבַד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כֶּאֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ.
קמ"ה כֹּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו וְעַיֵּן בְּרֵישׁ קוּנְטְרֵס מוֹרֶה בָּאֶצְבַּע.
קמ"ו כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אַגָּדָה מִפִּי הַדּוֹרֵשׁ וְעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְכַפְּרִין לוֹ עֲוֹנֹתָיו.
קמ"ז כָּל הָאוֹמֵר שִׁירַת הַיָּם בְּשִׂמְחָה וּבְעַצְמוֹ שִׁעֵר 6 כְּאִלּוּ הוּא נִצּוֹל מֵהַיָּם וּפַרְעֹה וְחֵילוֹ הֵם נִטְבְּעוּ וְאוֹמֵר שִׁירָה, הִנֵּה מְשׁוֹרֵר שְׁשִׁי"עֵר 7 כָּךְ מְכַפְּרִין לוֹ עֲוֹנֹתָיו.
קמ"ח כֹּל הַבּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנֹתָיו.
קמ"ט כָּל הַמִּתְפַּלֵּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאוֹמֵר וַיְכוּלּוּ שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים לוֹ וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר 8 .
ק"נ יִסּוּרִין מְמָרְקִין עֲוֹנֹתָיו שֶׁל אָדָם וְאִם קִבְּלָם מֵאַהֲבָה יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלָח 9 . וְאֶפְשָׁר דְּהַיִּסּוּרִין דִּין וְהוּא מְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה חֶסֶד וּמִתְמַתְּקִין הַדִּינִין וְהָיָה שְׂכָרוֹ בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי דִּבְמַזָּלָא תַּלְייָן 10 וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הֶאֱרַכְתִּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.
קנ"א כֹּל הָעוֹסֵק בְּסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת כְּאִלּוּ הִקְרִיבָם וּמוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנֹתָיו וּמְלִיצֵי יֹשֶׁר מְלַמְּדִין עָלָיו זְכוּת בַּשָּׁמַיִם.
קנ"ב כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ עֲוֹנֹתָיו מִתְכַּפְּרִין וְרַבּוּ מַעֲלוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ פֶּרֶק קִנְיַן תּוֹרָה 11 .
קנ"ג כֹּל הַמִּתְעַטֵּף בְּצִיצִית וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנֹתָיו.
קנ"ד כֹּל הַמִּצְטַעֵר וּבוֹכֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֶׁקּוֹרִין פָּרָשַׁת אַחֲרֵי עַל אֲבוּדֵהוּן דְּצַדִּיקַיָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַכְרֵז עָלֶיהָ וְסָר עֲוֹנֶךָ 12 .
קנ"ה כֹּל מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס וְאוֹמֵר שִׁירָה בְּיָדוּעַ שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲוֹנֹתָיו.
קנ"ו נֻסָּח שִׁירָה קְטַנָּה מְלוּקֶּטֶת מִמִּקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְמִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס:
אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי 13 . אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי 14 . אָשִׁירָה לַה' כִּי גָמַל עָלָי 15 . אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד 16 . אֶרְחָמְךָ ה' חִזְקִי. ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי 17 . מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ 18 . הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה 19 . וַאֲנִי בַּה' אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי. אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי 20 . ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן 21 . הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ 22 . יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי 23 .
זק"ן כֹּל הַסְּגוּלוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בֶּאֱמֶת הֵם מִפְּנִינִי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּשַּׁ"ס וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ 24 לְהִזְדָּרֵז בָּהֶם כִּי בְּלֹא סִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת וּמַתָּן דָמִי"ם 25 יִתְכַּפְּרוּ לוֹ עֲוֹנוֹתָיו וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂה הַדְּבָרִים כְּהִלְכָתָן וּכְמִשְׁפָּטָן בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה לְשֶׁ"ם שָׁמַיִם 26 .
^ 1.בְּאֶפֶס דַּמִּים (שמואל א יז א)
^ 2.עשבי דדברא (שו"ע או"ח סי' רד סע' א)
^ 3.בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר (משלי יד כג)
^ 4.רְפֻאוֹת תְּעָלָה (ירמיהו ל יג)
^ 5.פֶּצַע וְחַבּוּרָה (ישעיהו א ו)
^ 6.מליצה ע"פ כל אחד ואחד בעצמו שׁיער (סוטה ד:)
^ 7.מליצה ע"פ ערכין יא: וכאן במשמעות של מדמיין.
^ 8.ישעיהו ו ז
^ 9.ישעיהו נג י
^ 10.מועד קטן כח.
^ 11.מופיע כפרק ו' במסכת אבות
^ 12.ישעיהו ו ז
^ 13.תהלים קד לג
^ 14.תהלים ל ב
^ 15.חלק מהפסוק בתהלים יג ו
^ 16.לקט פסוקים וחלקי פסוקים משמות טו
^ 17.תהלים יח ב,ג
^ 18.שמואל ב כב ד
^ 19.תהלים ל יב
^ 20.חבקוק ג יח - יט
^ 21.ישעיהו כה א
^ 22.תהלים קז א
^ 23.תהלים יט טו
^ 24.קהלת ז ב
^ 25.מקור הביטוי מנתינת הדמים על המזבח (יומא סה. ועוד) וכאן במשמעות של נתינת צדקה.
^ 26.היינו ליחוד קוב"ה ושכינתיה, כמובא בהקדמה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
