ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
מדוע שיהיה איסור לקנות פרחים בשמיטה? יש לשים לב שיש כאן שני נושאים שונים: א. אם הפרחים קדושים בקדושת שביעית, אסור לסחור בהם. ב. גם אם הפרחים אינם קדושים, אסור לזרוע ולגדל את הפרחים בשמיטה. קנייה מאדם העובר על איסור זה תהיה חיזוק ידי עוברי עבירה.
נתחיל מהנושא הראשון. הדרשה האוסרת על הסחורה בשמיטה היא "לאכלה" ולא לסחורה. אך לא אוכלים פרחים! האם הפרחים כלולים בדרשה זו?
בפסוק נאמר "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה". חז"ל (סוכה מ ע"א ובמקומות נוספים) בוחנים את משמעות הפסוק: מצד אחד היבול הוא "לכם", כלומר, לכל צורך. "כל צורך" לכאורה כולל אכילה. אם כך מדוע נאמר "לאכלה"? מכאן חז"ל דרשו שרק גידולים שהשימושים שהם כעין "לאכלה" קדושים בקדושת השביעית.
טרם נגדיר את משמעות "כעין אכילה", נעמוד על נקודה מורכבת מעט. הדבר נכון גם לגבי הגדרת על מה חלה קדושת שביעית, וגם אילו שימושים מותרים בפירות הקדושים בקדושת שביעית:
צמח שאין לו שימוש כעין אכילה אינו קדוש בקדושת שביעית.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
2 - יסודות מחשבתיים באיסור סחורה בשביעית
3 - קניית פרחים בשמיטה
4 - קניית פרחים בשמיטה
טען עוד
בהקשר של הפרחים מה שמעניין אותנו הוא הפן הראשון: האם יש לפרחים שימוש כעין אכילה?
כמובן שבכדי לענות על שאלה זו עלינו להגדיר מאיזו בחינה צריך להיות השימוש כעין אכילה.
בדבר זה חלקו התנאים. תנא קמא אומר שהקריטריון להשוואה בין אוכל ובין דברים אחרים הוא "הנאתו וביעורו שווים". ההנאה הגופנית מהפרי מתחילה בזמן הלעיסה. אם כך, הפגיעה בפרי וההנאה ממנו באים כאחד. תנא קמא אומר שזהו הקריטריון המגדיר אם צמחים נוספים קדושים בקדושת שביעית.
לדוגמא: אפשר להפיק סבון מצמחים שונים. האם הסבון, השימושי לנו, קדוש בקדושת שביעית? בברייתא נאמר שלא. מדוע? מפני שהסבון מתלכלך ונפגע בעת ששמים אותו על המקום שאינו נקי. ההנאה ממנו היא רק אחרי שהוא נשטף. יש פער בין הפגיעה בצמח, ברגע שהוא נפגש עם הלכלוך, וההנאה, שתגיע מאוחר יותר.
אמנם אפשר לתאר את האכילה באופן הזה, אך עלינו לבאר מדוע דווקא הגדרה זו היא הקובעת.
בפירוש המשניות "משנה ראשונה" (וכך עולה מדברי בעל המאור על דפי הרי"ף במסכת סוכה דף יט) מבאר שאם הפגיעה בצמח נעשית לפני ההנאה, הרי שהוא עובר על "ולא להפסד". לשון אחר: אדם לועס תפוח הקדוש בקדושת שביעית. מי התיר לו ללעוס, ובכך להרוס, את התפוח? מכיוון שפירות השביעית ניתנו לאכילה והנאה. מה שמתיר את הפגיעה זו ההנאה. אם ההנאה איננה מתקבלת מיידית, אין היתר לפגוע בפירות השביעית.
עולה מדבריו שאין הכרח שהפרי ייפגע מחמת השימוש. הבעייתיות היא רק אם ישנה פגיעה בפרי לפני ההנאה המתקבלת ממנה. אם ההנאה מתקבלת ללא פגיעה, אף זה כלול ב"הנאתו וביעורו כאחד". כלומר, הכלל הוא שהביעור לא יקרה לפני ההנאה, לכל היותר "כאחד".
אך הר"ח ורש"י מבארים אחרת. הם מבארים שההנאה צריכה להתקבל דווקא בזמן הכילוי, כדרכו של אוכל. כמו שלא ניתן לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, כך כל הנאה אחרת מצמחי שביעית צריכה להתקבל דווקא בזמן שהצמח נפגע.
לכאורה זו דרישה מפתיעה. מדוע שהתורה תדרוש שנפגע בצמחי השביעית בכדי ליהנות מהם? מה רע בכך שנהנה מפירות השביעית בלא לכלות אותם?
דומה שהתשובה לכך טמונה בהבנת המתנה שה' נותן לנו בשמיטה.
"והייתה שבת הארץ לכם לאכלה". במה זה שונה ממה שקורה בשאר שנים, "והארץ נתן לבני אדם"? לכאורה הדברים הללו תמיד נכונים – הארץ היא של הקב"ה, והוא מאפשר לנו לאכול מפריה ולשבוע מטובה. במה שונה שנת השבע משאר השנים?
משל למה הדבר דומה? להורים השולחים את ילדם לפנימייה. על ידי התשלום לפנימייה, ההורים מספקים לילדם את כל מחסורו. פעם בשבוע אמא רוצה שהילד יגיע הביתה ויאכל מהאוכל שהיא מכינה. היא רוצה לראות אותו בתוך הבית שלה נהנה מהדברים שלה. הילד יכול לקחת את מה שהוא זקוק לו מהבית ולאכול במקום אחר, או ליהנות ממנו בזמן אחר. אך אז תתפספס התקשורת המיוחדת הנוצרת בין הילד ובין אמא כאשר אמא מכינה אוכל ובנה נהנה ממנו, תחת קורת הגג שלה. בהקשר הזה האמא איננה רוצה שהבן ישמור את האוכל לזמן אחר. היא רוצה שהוא יהנה ממנו כאן ועכשיו, תחת קורת גגה.
נניח שאדם יכול לקחת מזכרת מן השמיטה. נניח שאפשר לקחת יבול הקדוש בקדושת שביעית ולעשות ממנו ארון ספרים, שישמש אותו לשנים ארוכות. מצד אחד, יש משהו יפה וטוב במזכרת. מצד שני, זו איננה מטרת השמיטה. המטרה היא לחסות בצילו של הקב"ה, וליהנות מיבולו כאן ועכשיו, לא לאסוף מזכרות.
לכן רש"י ור"ח אומרים שההנאה צריכה להתקבל דווקא תוך כדי הפגיעה ביבול השביעית. צריכים ליהנות הנאה שלא תאפשר שימור והנאה עתידיים, אלא הנאה נוכחית, בתוך העולם של השביעית.
יתכן וזה חלק מהרעיון של הביעור בסוף השביעית. כאשר היבול מסוג זה כלה מן השדה, יש להוציאו גם מהבית. כל עוד ניתן לאכול מיד ה' הרחבה, מן השדה, אפשר גם להביא הביתה ולאכול בצורה מסודרת יותר, וגם זה בתוך המרחב של השביעית. כאשר כבר אין אפשרות לאכול בשדה, הפירות שהובאו הביתה הם בבחינת מזכרות מאשתקד, דבר הנוגד את הרעיון של אכילת פירות השביעית, ולכן יש לבער את הפירות הללו.
נשוב לשאלת הפרחים: לכאורה לפי רש"י ור"ח הפרחים אינם קדושים בקדושת שביעית, שכן השימוש שבהם אינו מכלה אותם. לפי בעל המאור והמשנה ראשונה יתכן שיש בהם קדושה.
בעזרת ה', בשבוע הבא נעמיק בדיון על קדושת הפרחים, ובשבוע שאחריו נעסוק בפסיקה למעשה.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לאן שבים ולמה מתוודים?
איך לקשור את הסכך?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
