ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
ראשית ניתן מעט רקע לאיסור ספיחים, ולאחר מכן נברר אם איסור זה חל על ההנאה מהפרחים.
בהלכות שמיטה פרק ד הלכה ב הרמב"ם מסביר את איסור הספיחים. נבאר את דבריו בלשוננו:
לא פעם אדם מגלה בגינתו שיח חדש שמתחיל לנבוט. בדיקה מדוקדקת מגלה שהושלך לשם חלק מירק – מלפפון, עגבנייה, גמבה. הללו מצאו את הדרך להשריש ולנבוט, וכעבור זמן קצר, ללא התערבות אנושית מכוונת, יש לאדם ירקות בגינה.
אחרי שאדם יודע שדבר זה עלול לקרות בטעות, הניסיון לא לגרום לדבר לקרות "בטעות" בפעם הבאה הוא ניסיון קשה ביותר. אדם שמחמת השמיטה מנוע מגידול ירקות בצורה מסודרת עלול "ביודעים ובלא יודעים" לנסות את מזלו ולהשליך שיירי ירקות למקומות שונים בשדהו, תוך תקווה שהללו יצמיחו לו ירקות חדשים.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
4 - קניית פרחים בשמיטה
5 - קניית פרחים בשמיטה
6 - קניית פרחים בשמיטה
טען עוד
מכוח הגדרה זאת עולות כמה השלכות:
- מטרת הגזירה היא למנוע זריעה בשמיטה. רק זרע שאוכלים את יבולו באותה השנה נאסר, שהרי אם אדם רוצה לאכול את היבול בשביעית, עליו לזרוע בשנה הקודמת. כך, לדוגמא, פוסק הגרש"ז ביחס לבננות. מכיוון שהבננות אינן נאכלות בשנה שהן נזרעות, אין איסור ספיחים חל עליהם (למרות שהבננות נחשבות ירק).
- ירקות עשויים לצמוח במקומות בהם אנשים נמנעים מזריעתם. ירקות אלו אינם אסורים משום ספיחים, שכן אין חשש שאדם יבחר לזרוע את הספיחים במקום שידוע שלא נכון לגדל אותם.
בימי תחילת היישוב כאשר היה חשש שגויים ישתלטו על קרקעות נטושות, החזון איש הורה לזרוע ירקות בקרקעות הללו סמוך מאוד לשנת השמיטה. בירור העלה שמדובר בקרקעות שאינם מיועדים לגידול ירקות, וכן לא היה הזמן המתאים לירקות שהורה לזרוע. לאור זאת החזון איש פסק שירקות אלו אינם אסורים משום ספיחים, שהרי כל זריעה שנזרעת בניגוד להגיון חקלאי אינו נאסר באיסור ספיחים.1
- ישנם סוגי ירק שאדם אינו רגיל לזרוע, גם אם הוא ראוי לאכילה או לשימושים אחרים. אין חשש שדווקא בשמיטה אדם יחרוג מדרך העולם ויתפתה לזרוע את הירקות הללו, ולכן אם צמחו מעצמם אינם אסורים משום ספיחים.
הגידול של איזו שנה אסור משום ספיחים?
לכאורה ניתן להציע שתי אפשרויות:
א. הגדרת האיסור הברורה ביותר היא: כל ירק הקדוש בקדושת שביעית אסור משום ספיחים. מכיוון ששנת הירק נקבעת לפי לקיטתו, ירקות שנלקטים בשנה השביעית קדושים בקדושת שביעית, וממילא אסורים באיסור ספיחים.
ב. מכיוון שמטרת הגזירה היא למנוע את הזריעה, כל ירק הגדל מצמח שנקלט בשנה השביעית אסור משום ספיחים.
ההגדרה הראשונה מתייחסת לגדר של קדושת השביעית. ההגדרה השנייה מתייחסת לטעם של איסור הספיחים.
הרמב"ם פוסק את ההגדרה הראשונה, וכך פוסק הגרש"ז. ואילו בעלי התוספות (ר"ש, רא"ש ועוד) פוסקים כהגדרה השנייה, וכך פוסק החזון איש.
למעשה מקובל לפסוק כדברי החזון איש. המשמעות היא שכל ירק שנקלט והתחיל לצמוח בששית אינו קדוש בקדושת שביעית.
אנו חווים את משמעות הפסיקה הזו בקנייה רגילה במכולת: בתחילת השנה ראינו ירקות רבים מסומנים כ"קדושת שביעית". כיצד ייתכנו ספיחים הקדושים בקדושת שביעית? כל הירקות הללו נזרעו סמוך לשמיטה, קליטתם ונביטתם התחילו לפני השמיטה, ורק לקיטתם נעשית בשמיטה עצמה. אמנם הם קדושים בקדושת שביעית, אך אינם אסורים משום ספיחים.
לאור זאת, חצי משאלת איסור ספיחים בפרחים כבר נפתרת. כל עוד מדובר בפרחים רב-שנתיים, אין בהם איסור ספיחים.
בשבוע הבא נברר אם איסור ספיחים חל על פרחים חד-שנתיים.
________________________________________________________
1 לפי הדברים שיובאו בהמשך החידוש שבזה אינו עד כדי כך מהפכני.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
דיני פלסטר בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
סודו החינוכי של חודש שבט
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
