ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
ראשית ניתן מעט רקע לאיסור ספיחים, ולאחר מכן נברר אם איסור זה חל על ההנאה מהפרחים.
בהלכות שמיטה פרק ד הלכה ב הרמב"ם מסביר את איסור הספיחים. נבאר את דבריו בלשוננו:
לא פעם אדם מגלה בגינתו שיח חדש שמתחיל לנבוט. בדיקה מדוקדקת מגלה שהושלך לשם חלק מירק – מלפפון, עגבנייה, גמבה. הללו מצאו את הדרך להשריש ולנבוט, וכעבור זמן קצר, ללא התערבות אנושית מכוונת, יש לאדם ירקות בגינה.
אחרי שאדם יודע שדבר זה עלול לקרות בטעות, הניסיון לא לגרום לדבר לקרות "בטעות" בפעם הבאה הוא ניסיון קשה ביותר. אדם שמחמת השמיטה מנוע מגידול ירקות בצורה מסודרת עלול "ביודעים ובלא יודעים" לנסות את מזלו ולהשליך שיירי ירקות למקומות שונים בשדהו, תוך תקווה שהללו יצמיחו לו ירקות חדשים.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
4 - קניית פרחים בשמיטה
5 - קניית פרחים בשמיטה
6 - קניית פרחים בשמיטה
טען עוד
מכוח הגדרה זאת עולות כמה השלכות:
- מטרת הגזירה היא למנוע זריעה בשמיטה. רק זרע שאוכלים את יבולו באותה השנה נאסר, שהרי אם אדם רוצה לאכול את היבול בשביעית, עליו לזרוע בשנה הקודמת. כך, לדוגמא, פוסק הגרש"ז ביחס לבננות. מכיוון שהבננות אינן נאכלות בשנה שהן נזרעות, אין איסור ספיחים חל עליהם (למרות שהבננות נחשבות ירק).
- ירקות עשויים לצמוח במקומות בהם אנשים נמנעים מזריעתם. ירקות אלו אינם אסורים משום ספיחים, שכן אין חשש שאדם יבחר לזרוע את הספיחים במקום שידוע שלא נכון לגדל אותם.
בימי תחילת היישוב כאשר היה חשש שגויים ישתלטו על קרקעות נטושות, החזון איש הורה לזרוע ירקות בקרקעות הללו סמוך מאוד לשנת השמיטה. בירור העלה שמדובר בקרקעות שאינם מיועדים לגידול ירקות, וכן לא היה הזמן המתאים לירקות שהורה לזרוע. לאור זאת החזון איש פסק שירקות אלו אינם אסורים משום ספיחים, שהרי כל זריעה שנזרעת בניגוד להגיון חקלאי אינו נאסר באיסור ספיחים.1
- ישנם סוגי ירק שאדם אינו רגיל לזרוע, גם אם הוא ראוי לאכילה או לשימושים אחרים. אין חשש שדווקא בשמיטה אדם יחרוג מדרך העולם ויתפתה לזרוע את הירקות הללו, ולכן אם צמחו מעצמם אינם אסורים משום ספיחים.
הגידול של איזו שנה אסור משום ספיחים?
לכאורה ניתן להציע שתי אפשרויות:
א. הגדרת האיסור הברורה ביותר היא: כל ירק הקדוש בקדושת שביעית אסור משום ספיחים. מכיוון ששנת הירק נקבעת לפי לקיטתו, ירקות שנלקטים בשנה השביעית קדושים בקדושת שביעית, וממילא אסורים באיסור ספיחים.
ב. מכיוון שמטרת הגזירה היא למנוע את הזריעה, כל ירק הגדל מצמח שנקלט בשנה השביעית אסור משום ספיחים.
ההגדרה הראשונה מתייחסת לגדר של קדושת השביעית. ההגדרה השנייה מתייחסת לטעם של איסור הספיחים.
הרמב"ם פוסק את ההגדרה הראשונה, וכך פוסק הגרש"ז. ואילו בעלי התוספות (ר"ש, רא"ש ועוד) פוסקים כהגדרה השנייה, וכך פוסק החזון איש.
למעשה מקובל לפסוק כדברי החזון איש. המשמעות היא שכל ירק שנקלט והתחיל לצמוח בששית אינו קדוש בקדושת שביעית.
אנו חווים את משמעות הפסיקה הזו בקנייה רגילה במכולת: בתחילת השנה ראינו ירקות רבים מסומנים כ"קדושת שביעית". כיצד ייתכנו ספיחים הקדושים בקדושת שביעית? כל הירקות הללו נזרעו סמוך לשמיטה, קליטתם ונביטתם התחילו לפני השמיטה, ורק לקיטתם נעשית בשמיטה עצמה. אמנם הם קדושים בקדושת שביעית, אך אינם אסורים משום ספיחים.
לאור זאת, חצי משאלת איסור ספיחים בפרחים כבר נפתרת. כל עוד מדובר בפרחים רב-שנתיים, אין בהם איסור ספיחים.
בשבוע הבא נברר אם איסור ספיחים חל על פרחים חד-שנתיים.
________________________________________________________
1 לפי הדברים שיובאו בהמשך החידוש שבזה אינו עד כדי כך מהפכני.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
