ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
כותב רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות, מנחה ז) שחטא נדב ואביהוא היה "ריבוי התלהבות"- אורות ללא כלים, להט אינסופי שאינו מחובר לעולם המעשה. ומוסיף רבי נתן באותו מקום, שהחיבור בין פורים לפסח נעשה על ידי עבודת 'הצמצום'.
רבי נתן מבסס את דבריו על המובא בליקוטי מוהר"ן (חלק א, תורה מט), שקודם שברא הקב"ה את עולמו, היה הכל 'אור אין סוף', וכשעלה ברצונו יתברך לברוא את העולם, 'צמצם' את האור לצדדים, כדי שיהיה 'חלל פנוי' באופן שיהיה מקום לבריאת וקיום העולם.
תהליך הצמצום היה בהדרגה ובמידה, שלב אחר שלב. לפני בריאת העולם הזה, הקב"ה ברא עולמות והחריבם. והכוונה היא שהעולמות הללו נבראו בהבזק אחד, ללא כל הדרגה, ומכיון שלא היה כלי קיבולת לאורו הגדול יתברך, העולמות לא החזיקו מעמד וחרבו.
כותב רבנו שבדומה לתהליך בריאת העולם, בתוך כל אחד מישראל קיימת עבודת 'הצמצום'. וזה לשונו: "כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל, ועיקר האלוקות בלב. והאלוקות שבלב איש הישראלי הוא בחינת אין סוף, כי אור להביותו הוא עד אין סוף, היינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו. ולפי גודל ההתלהבות הלב של איש הישראלי שהוא עד אין סוף לא היה אפשר לו לעשות שום עבודה ולא היה יכול לגלות שום מידה טובה. שזהו בחינת מה שבתחילת הבריאה לא היה מקום לבריאה מחמת שהיה הכול אין סוף".
ומוסיף: "ועל כן בהכרח צריך האדם לצמצם אור התלהבות לבו שהוא עד אין סוף, כדי שיוכל לעבוד את ה' בהדרגה ובמידה, כי ה' יתברך רוצה בעבודתנו שנעבוד אותו בעובדות ובמידות טובות, שזה אי אפשר כי אם על ידי הצמצום".
היינו, בתוך כל יהודי בוער רצון פנימי להתדבק בשורשו, ושורש של יהודי הוא הקב"ה בעצמו, כי כל יהודי הוא חלק אלו-ה ממעל. הקב"ה הוא אינסופי, לכן גם הרצון הזה הוא אינסופי ובלתי מוגבל. אבל, מכיון שאנו נמצאים בעולם החומר, בעולם שבנוי בדרך של מידות וצמצומים, וכל דבר הוא תחום ומוגבל, גם עבודת ה' צריכה להיות על פי דרך זו, על ידי קיום מצוות מעשיות דווקא, שכל מצווה מחוברת לעולם המעשה, בזמן ובמקום השייכים לה.
את תהליך עבודת הצמצום אנו מוצאים בימים שבין פורים לפסח. פורים הוא 'אור אין סוף'- תשוקה גדולה להתקרב לקודש. האדם בשכרותו מתחבר לעומק הרצון הפנימי שלו, נחשף לעולם חדש שכולו התלהבות וגעגוע אין סופי להתדבק בה' ובתורתו. האדם בחופשיות בוכה, שר, מתרגש, צועק, מבטא את נהמת נפשו ומקבל על עצמו קבלות טובות. פסח הוא בבחינת 'כלים' כידוע, שזה נעשה על ידי סדר וארגון של הבית, שתיית ארבע כוסות ואכילת מצה.
זו עבודת הימים האלו שבין פורים לפסח. לקיים את מה שקראנו במגילה- "נזכרים ונעשים", להיזכר בקבלות הטובות ולתת להן מקום ממשי בתוך חיי המעשה, כל יום קצת, ולהיות מוסיף והולך.
הגמרא אומרת שבפורים קיבלנו את התורה מרצון (שבת פח, ע"ב), והכוונה היא שנתגלה הרצון של היהודי לקיים את כל התורה בשלמותה. אבל, כשחוזרים למציאות, יש פער גדול, ואז האדם עלול להתייאש, ליפול בדעתו ומתוך כך לא לעשות כלום.
כדי שלא נגיע למצב שיהיו 'אורות בלי כלים' כמו בבריאת העולמות הקודמים- רצונות מופשטים ללא חיבור לעולם המעשה, על האדם מוטל ללכת שלב אחר שלב. לא לקפוץ מדרגות ולא להגיד לעצמו 'או הכל או כלום', אלא לעשות את שלו לפי כוחותיו, וכפי שהתבטא רבי נחמן "גם מעט זה טוב".
עבודת ה' בהתלהבות, בהתרגשות וכמיהת הלב היא רצויה ונכונה. אך כדי שהאדם לא יאבד את האור כי טוב, עליו ליצור חיים של עשייה שנבנים וניזונים מאורות הקודש. כדי ש'האור אין סוף ברוך הוא' ימשיך להיות נוכח בחייך, תבנה לו 'כלים' בלימוד תורה ובקיום מצוות.
להמשך רעיון זה של 'שלב אחר שלב', אנו מוצאים בספר 'חסד לאברהם' להרב הקדוש רבי אברהם אזולאי זי"ע: "ובכל שנה ושנה שלשים יום קודם הפסח, השם יתברך עושה להם לישראל משא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה 'מעט מעט' שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה, באופן שבליל פסח אינם נכנסים כלל ועיקר, וכולם פטורים ובני חורין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
