ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
היינו עכשיו בשבת וראש חודש. בעוד שבועיים, יהיה לנו בפסח שבת ויום טוב. קדושת השבת מתפשטת על היום טוב.
יש מחלוקת בהלכה לגבי אדם שהיה שקוע בליל הסדר בקדושת יום טוב ואמר בברכת המזון רק 'יעלה ויבוא' ושכח להגיד 'רצה', או שאמר 'רצה' ולא אמר 'יעלה ויבוא', האם יצא ידי חובה? יש פוסקים (מטה אפרים) שאומרים שצריך לחזור ולברך ברכת המזון עם 'יעלה ויבוא' ו'רצה', כי אם החסיר אחד מהם לא יצא ידי חובה. אם אמר רק 'רצה' לא יצא בגלל שהחסיר יום טוב, ואם אמר רק 'יעלה ויבוא' לא יצא בגלל שהחסיר את השבת, צריך להגיד את שניהם יחד. זאת אומרת הקדושה היא קדושה אחת, משותפת, שאין להפרידה.
הגמרא אומרת במסכת ברכות (מט.) ובמסכת פסחים (קב.) שברכה צריכה להיות רק בנושא אחד. בית הלל אומרים שמקדש ישראל והזמנים אלו לא שני נושאים, כי הכול קדושה אחת, ישראל מקדשים את הזמנים. גם קדושת שבת וקדושת ראש חודש או קדושת שבת ויום טוב זה נושא אחד, ומברכים ברכה אחת 'מקדש השבת, ישראל והזמנים'. הכל קדושת הזמנים. גם השבת היא תחילה למקראי קודש של קדושת הזמנים. דעת בית שמאי היא אחרת שכל ברכה אומרים לחוד, והלכה בזה כבית הלל בגמרא במסכת ביצה (יז.).
קידוש החודש דווקא בארץ ישראל
אנחנו בראש חודש ניסן. התורה מצווה אותנו: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות יב, ב), על מצוות קידוש החודש.
'קידוש החודש' צריך להיות דווקא בארץ ישראל. הגמרא בסוף מסכת ברכות (סג. -סג:) אומרת שר' אבהו היה מספר:
כשירד חנניה בן אחי ר' יהושע לגולה, היה מעבר שנים וקובע חודשים בחוצה לארץ. שיגרו אחריו שני תלמידי חכמים ר' יוסי בן קיפר ובן בנו של זכריה בן קבוטל. כיוון שראה אותם, אמר להם: למה באתם? אמרו לו: ללמוד תורה באנו. הכריז עליהם: אנשים הללו גדולי הדור ואבותיהם שימשו בבית המקדש, כאותה ששנינו: זכריה בן קבוטל אומר הרבה פעמים קריתי לפניו בספר דניאל.
זכריה בן קבוטל היה קורא לפני הכהן הגדול בליל יום כיפור את ספר דניאל שלא ירדם - כלומר ר' חנניה שיבח אותם.
התחיל לומר להם הלכה מדיני טומאה: הוא מטמא והם מטהרים, הוא אוסר והם מתירים. הכריז עליהם אנשים הללו של שווא הם, של תוהו הם.
כל מה שאמר הם אמרו להיפך, אז ר' חנניה הכריז עליהם שהם הופכים את דברי התורה. אמרו לו כבר אמרת קודם שאנחנו בנם של גדולי הדור, ואינך יכול לסתור את דבריך. אז שאל אותם: למה אתם אומרים הכול להיפך, אני מטמא ואתם מטהרים, אני אוסר ואתם מתירים?
אמרו לו: מפני שאתה מקדש חודשים ומעבר שנים בחוץ לארץ, וצריך לקדש חודשים ולעבר שנים בארץ ישראל. אמר להם: הלא ר' עקיבא בן יוסף גם כן היה עושה זאת בחוץ לארץ! אמרו לו: הנח ר' עקיבא שלא השאיר כמותו בארץ ישראל.
רבי עקיבא היה גדול הדור, אז כשהיה צריך לקדש חודשים, הוא קידש חודשים אפילו בחוץ לארץ.
אמר להם: גם אני לא הנחתי גדולים כמותי בארץ ישראל. אמרו לו: גדיים שהנחת נעשו תיישים.
כשהלכת מארץ ישראל תלמידי החכמים היו גדיים עכשיו נעשו תיישים, וגם יש להם קרניים והם יכולים לנגוח, והוסיפו ואמרו:
והם שיגרונו אצלך וכן אמרו לנו: לכו ואמרו לו בשמנו: אם שומע - מוטב, ואם לאו - יהא בנידוי. ואמרו לאחינו שבגולה: אם שומעים - מוטב, ואם לאו - יעלו להר, אחיה יבנה מזבח, חנניה ינגן בכינור ויכפרו כולם ויאמרו: אין להם חלק באלוקי ישראל. מיד געו כל העם בבכייה ואמרו: חס ושלום, יש לנו חלק באלוקי ישראל. כל כך למה? משום שנאמר: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
שואלת הגמרא: עד כדי כך הקפדה על שקידש חודשים בחו"ל? ועונה שמפני שכתוב "כי מציון תצא תורה". הפסוק הזה לא מובן, האם רק בארץ ישראל אפשר לפסוק הלכות, אין בד"צ לונדון, אין בד"צ ביוהנסבורג, אי אפשר לפסוק הלכות בחו"ל? מה עם כל התלמוד בבלי שפסקו הלכות בבבל? הרמב"ם מביא את הפסוק הזה בהלכות קידוש החודש, והמפרש שם שואל: מה הפסוק הזה מלמד דווקא על קידוש החודש. ומשיב שמלמד גם על קידוש החודש. זה תירוץ לא כל כך מובן, האם את כל ההלכות אפשר לפסוק רק בארץ ישראל ולא בחו"ל?
אלא שקידוש החודש זה דין מיוחד. זה לא רק בירור התורה, אלא יצירת התורה, כי בקידוש החודש יש הלכה מיוחדת, "אתם" - אפילו שוגגים, "אתם" - אפילו מזידים. בית דין שקבע שהיום ראש חודש, אפילו שהעדים שיקרו ובית הדין סמך עליהם וקידש את החודש, ובית דין לא רוצה לחזור בו אפילו שיודעים שהעדים שיקרו, או אפילו מזידים, בית הדין עשו בכוונה שייגרם כך שהחודש יהיה מקודש בתאריך מסוים - החודש מקודש. בכל התורה כולה אין דבר כזה שבית דין יכריעו הלכה וזו טעות ולא יחזרו בהם. יש דין פר העלם דבר של ציבור שאם בית דין הגדול טעה והורה הוראה שלא כדין, ואחר כך התברר שטעה, הוא חוזר, אפילו סנהדרין. וכאן יש הלכה מיוחדת מגזירת הכתוב שהתאריך של ראש חודש נקבע לפי החלטת בית הדין. סדרי הזמנים קובעים את הכול, גם את הימים הטובים, וגם את יום בר המצווה. אם בית דין קבע שהיום ראש חודש, אז מי שנעשה בר מצווה היום נחשב גדול, ואם עבר עבירה אז הוא נענש. אם הייתה טעות לבית הדין וראש חודש צריך להיות מחר, אז בעצם לא היה צריך להיענש, אבל הואיל ובית דין קבע - כך ההלכה. בגלל שקידוש החודש הוא יצירת התורה, קידוש החודש הוא דווקא בארץ ישראל, 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'.
בקידוש החודש מופיעים שלוש קדושות
קדושת הזמנים מחוברת לקדושת ארץ ישראל ולקדושת ישראל, ישראל מקדשים את הזמנים. בקידוש החודש מתגלות שלושת הקדושות יחד, קדושת עם ישראל, שהקב"ה נתן לנו כוח לקדש חודשים, וממילא את הזמנים, וכל זה בארץ ישראל.
הרשב"ץ בפירושו למסכת ברכות מסביר, מדוע כשחותמים 'מקדש השבת ישראל והזמנים' או 'מקדש השבת וישראל וראשי חודשים', זה לא נקרא שחותמים בשתים - כי השבת מבטאת את הקדושה שנתן הקב"ה לעם ישראל, והקדושה של עם ישראל מקדשת את ראשי החודשים. זאת אומרת שראש חודש הוא ביטוי לקדושת עם ישראל המקדש את הזמנים, ומקדשים את החודש לכתחילה דווקא בארץ ישראל, ורק במקרים חריגים כמו רבי עקיבא קדשו בחוץ לארץ.
ראש חודש ניסן – זמן להתפלל על המלכים והמנהיגים
מביאים בשם הבעל שם טוב שבראש חודש ניסן צריך להתפלל על המלכים ועל השרים, כי הוא ראש השנה למלכים. בראש חודש ניסן המלכות מתחדשת, ואנחנו צריכים להתפלל שבע"ה הקב"ה ימנה לנו מנהיגים נכונים טובים, יראי שמיים, אנשי אמת אנשי חיל שונאי בצע.
שמחת הסיום של תורה
בע"ה סיימנו זמן ארוך, וכבר עשינו את מסיבת הסיום בסעודה שלישית. ואני רוצה שוב פעם לציין את הזכות הגדולה שאנחנו זוכים לעסוק בתורה בארץ ישראל, מה שלא זכו דורות על דורות של גדולי תורה. צריכים לדעת להודות לריבונו של עולם על הזכות הזאת, שאנחנו בארץ ישראל, שאנחנו עם ישראל, אשר בחר בנו מכל העמים, בחר בארץ ישראל והביא אותנו לארץ, וזוכים לעסוק בתורה בארץ ישראל, עם הכרת ערכה של ארץ ישראל. יש כאלה שנמצאים בארץ ישראל אך לא יודעים את ההבדל בין ארץ ישראל לחו"ל, והקב"ה זיכה אותנו שאנחנו שייכים לבית מדרש שיודע את ערכה של ארץ ישראל וסגולת ישראל, ומתוך כך אנחנו עוסקים בתורה.
"ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו אין אנחנו מספיקים להודות" על כל הטוב הזה שהקב"ה זיכה אותנו. צריך להיות בשמחה גדולה, שמחת סיום. "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב", מה היה בט"ו באב - אחד הדברים היה שסיימו לקצוץ עצים למזבח (תענית ל.). כל הקיץ קוצצים עצים ומכינים אותם למזבח, וכשהגיע ט"ו באב התחילה לחות ומפסיקים לקצוץ את העצים משום שלא יהיו יבשים מספיק. קציצת העצים היא לא בדיוק מצווה, אלא זו הכנה של מצווה, מכינים עצים שאחר כך בזה יקריבו קרבנות. ואת זה מציינת הגמרא כאחת הסיבות לשמחה בט"ו באב. זה אחד מהמקורות למעלת סיום מסכת. אותו הדבר בסיום הזמן. אנחנו צריכים להודות מאוד לה'.
יציאה לבין הזמנים - לייצג את התורה בכבוד
אנחנו יוצאים עכשיו לבין הזמנים, ואתם צריכים לדעת שאתם שליחים, אתם בני תורה. מסתכלים עליכם ובוחנים אתכם, מה התורה עושה לבן אדם, האם זה נכון שהתורה גורמת לאדם להיות טוב יותר במידות, האם הנהגתו יותר נכונה וטובה, מסתכלים גם על ההנהגה שבין אדם לחברו, וגם על ההנהגה שבין אדם למקום. אם בחור ישיבה מאחר לתפילה, אנשים אומרים: תראו, לומדי תורה באים לתפילה מאוחר. אז יש עליכם יותר אחריות מאשר בישיבה, בבין הזמנים אתם מייצגים את התורה וזה מחייב. צריכים להשתדל מאוד שיראו שהתורה פועלת, זו לא הצגה. אנשים לא יודעים להבחין כשרואים בן תורה אם הוא לומד שנה ראשונה, שנייה או שלישית, חושבים שבחור ישיבה גם כשלמד חצי שנה, התנהגותו צריכה להיות שונה, טובה יותר. לא רק בחוץ, גם בבית ,ההורים מסתכלים ואומרים, הוא היה חצי שנה בישיבה, מה זה עשה לו. הם רוצים לראות את התוצאה, אם אדם ישן עד מאוחר ולא שומר על זמן קריאת שמע, יכול להיות שיש לו תירוצים, לדוגמה שלמד בלילה עד מאוחר, אבל הוא לא יכול להסביר את זה לכל אנשי בית הכנסת...
בין הזמנים זו הזדמנות לצאת מהמסגרת, להיות לבד ולהתמודד עם כל אתגרים שעומדים בפני כל אחד ואחד, ולהיות חזק. זה מבחן מה פעלה התורה - כך ביניכם לבין אחרים, וגם ביניכם לבין עצמכם, לדעת איך גם כשאתם לא נמצאים בתוך המסגרת ובתוך האווירה של קדושה, אתם שומרים על גובה ועל רמה רוחנית.
אני רוצה לברך אתכם בחודש טוב ומבורך, חג שמח, ושבעזרת השם תחזרו עם כוחות חדשים לזמן הבא עלינו לטובה. שנזכה ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל", אז בכל ניסן יש קצת גאולה, ואנחנו מבקשים שתהיה גאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
