ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
אילו המגמה הייתה נס, הרי שעדיף היה להישאר במדבר ולאכול את המן שירד מהשמיים, כפי דעת המרגלים. אולם התורה ציוותה את ישראל להיכנס לארץ, לעסוק בתורה ועל פי הדרכתה לעסוק ביישובו של עולם, ומתוך כך לזכות בברכה גדולה, עד שידינו תהיינה עמוסות בעבודה מרוב שפע.
הנהגת ארץ ישראל בלא ניסים
במצב המתוקן בארץ ישראל אין נזקקים לניסים, שכן בזכות לימוד התורה והדרכתה את חיי המעשה - הקדושה מתגלה בדרך הטבע, וכך מתגלה האמונה באופן הנעלה ביותר. הניסים שהיו לישראל במצרים ובמדבר נועדו לגלות את יסודות האמונה והתורה, ולהדריך לאורם את ישראל לחיים השלמים בארץ ישראל. אבל אין זו ההנהגה הראויה לכתחילה. לכן עם הכניסה לארץ הניסים הגלויים התבטלו. המן כבר לא ירד מן השמיים, הנעליים והבגדים חזרו להתבלות, עמוד האש והענן והבאר הפסיקו ללוות את ישראל, ומשה רבנו נצטווה לפקוד את כל הגברים מגיל עשרים היוצאים לצבא, כדי להכינם לכיבוש הארץ בדרך הטבע.
הסוברים שעיקר גילוי ה' הוא בנס מתנכרים לאמונת הייחוד, ובלא דעת טוענים בעצם שכביכול הטבע מנותק מה', וחוטאים בכפירה ובעבודה זרה. זהו שאמרו חכמים (כתובות קי, ב): "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א־לוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א־לוה. שנאמר (ויקרא כה, לח) 'לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לא־לוהים'... כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים". זאת משום שבחוץ לארץ הקדוּשה אינה מתגלה דרך הטבע, אלא רק במה שמעבר לטבע. אולם בארץ ישראל, ארץ הקודש, על ידי מצוות יישוב הארץ מתגלה הקדושה בטבע.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
705 - המחלוקת על הגיור ועל היתר המכירה
706 - הברכה בדרך הטבע בשביעית
707 - הרבנות הראשית ושאלת הגיור
טען עוד
ארבעה מלכים
וכן למדנו במדרש (איכה רבה פתיחתא ל): "ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה. ואלו הם: דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו.
דוד אמר: ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם, ונענה לו הקב"ה וסייע בידו.
עמד אסא ואמר: אני אין בי כוח להרוג להם אלא אני רודף אותם ואתה הורגם, ונענה לו הקב"ה והרג באויביו.
עמד יהושפט ואמר: אני אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף אלא אני אומר שירה ואתה הורג באויביי, ונענה לו הקב"ה והרג באויביו.
עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה, אמר לו הקב"ה: אני עושה, שנאמר: 'ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור'".
בין דוד המלך לחזקיהו
לפי הסוברים שהנס עדיף, חזקיהו הוא הגדול שבמלכים, שנעשה לו נס גדול, ואילו דוד קטן שבכולם, שכל מלחמותיו היו בדרך הטבע, על ידי גבורתו וכישרונו. אולם האמת הפוכה. אמונתו של דוד ממלאת ומקדשת את כל ישותו, והטבע שסביבו כולו אומר שירה לא־ל חי, ומתוך כך הוא נושא תפילה לה' לגילוי אורו בכל מרחבי המציאות, וכל כוחותיו מתעצמים, והוא יוצא לקרב ומנצח.
ואילו אמונתו של חזקיהו במה שמעבר לטבע, ולכן היא אינה מאירה כראוי את החיים בארץ. לכן לא נשא אישה (ברכות י, א). לכן לא אמר שירה לאחר שנגאל (סנהדרין צד, א). בימיו החלו נביאי ישראל, מיכה וישעיהו, להתנבא על החורבן הממשמש ובא, וקראו לתקן את החטאים שבין אדם לחברו, לבער את שחיתות השרים (ישעיהו א). אולם במקום להתמודד עם התיקון העמוק של חיי החברה והמעשה, חזקיהו ניסה למנוע את הרעה על ידי הכרחת העם להתחזק בלימוד התורה - בעיקר בתחומים שאינם עוסקים בהדרכת חיי המעשה. "נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה יידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואישה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה" (סנהדרין צד, ב). אבל זה לא היה לימוד תורה שמדריך כראוי את חיי החברה והמעשה. הוא לא מילא את החיים בתוכן, ולכן דברי התורה נותרו "צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם" (ישעיהו כח, י). עובדה שמיד בדור שלאחריו הצליח מנשה להסית את העם לעבודה זרה ולעוולות שבין אדם לחברו, ונחתם גזר דינם לחורבן ולגלות.
הצלת חזקיהו בזכות דוד
גם הנס שאירע לחזקיהו, בזכות דוד אירע, שנאמר (מלכים ב יט, לד): "וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי". אמרו חכמים (ברכות י, ב): "אפילו בשעה ששיגר לו הקב"ה שלום - מר הוא לו", כי ניצל בזכות דוד ולא בזכות שהרבה תורה. גם השלום שזכה לו היה חלקי, שכן ערי יהודה נחרבו על ידי סנחריב, המוני יהודים נהרגו ונלקחו בשבי, ורק ירושלים ניצלה.
הייתה אז הזדמנות שחזקיהו ימשיך בדרכו של דוד ויביא גאולה לישראל - כפי שאמרו חכמים (סנהדרין צד, א): "ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג" - אלא שאבדה השעה כי לא אמר שירה. ולמה לא אמר שירה? כי תורתו עסקה בעיקר בכבוד שמיים, בכבוד המקדש, בהלכות טומאה וטהרה, ופחות בבניין הארץ והאומה, בחינוך לעשיית צדק ומשפט, חסד ורחמים, המצוות שעל ידן דבר ה' מתגלה בכל מרחבי המציאות.
למרות זאת נותרה מחזקיהו, המלך הצדיק, מורשת גדולה לדורות - שבזכות הדבקות בתורה, דבקים בנצח ושורדים. וכפי שאמרו חכמים (סנהדרין צד, ב): "חובל (נשבר) עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות". זו המורשת של תורת חוץ לארץ, שיש בה דבקות ומסירות נפש ואמונה במה שמעבר למציאות העכשווית. אמונה שלבסוף תגיע גאולה לישראל על ידי משיח שימשיך את דוד המלך ויגלה את דבר ה' בכל מרחבי המציאות.
מדוע לסמוך על היתר המכירה
לאור זאת נתייחס לשאלה: מדוע ההדרכה הראויה לחקלאים היא לסמוך על היתר המכירה ולהפקיע את חובת השביתה בשביעית, ולא לסמוך על הברכה שהבטיחה התורה לשומרי שביעית, שנאמר (ויקרא כה, כ-כא): "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו. וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש השנים"?
תשובה: ההבטחה נאמרה למצב שמצוות השביעית מהתורה, וכפי שכתבו הסמ"ע (חו"מ סז, ב), הגהות יעב"ץ וחידושי חתם סופר (על גיטין לו), פאת השולחן (כט, ג), ישועות מלכו סי' נג, מהר"י ענגיל, מרן הרב קוק (אגרת תקנה) ועוד (ושלא כדברי חידושי הרי"ם לגיטין שם, וחזון איש שביעית יח, ד).
הברכה בשביעית בדרך הטבע
בנוסף, התורה לא הדריכה את ישראל לסמוך על הנס, אלא הברכה עבור השביעית צריכה להגיע כבר בשנה השישית - "וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית". ביארו חכמים שישראל יחסכו שש שנים מיבולם, וכך יהיה להם בשנה השביעית מה לאכול (ספרא שם, פנים יפות שם).
כלומר, כאשר כל ישראל יושבים בארצם כתיקונם, כל שבט בנחלתו, חובת השביעית מהתורה, ואז הברכה באה בדרך הטבע. שכן מתוך לימוד התורה בשביעית, כלל הציבור לומד לחסוך שש שנים כדי לשבות בשביעית, ומתוך הלימוד לחסוך לומדים לדחות סיפוקים, לשלוט ביצר התאווה והעצלות ולהיות חרוצים, ומתוך כך זוכים לחסוך גם כדי להשקיע ולפתח את הארץ, עד שאין קץ לברכה הצומחת מקדושת השביעית.
יסוד אמונת ישראל
אם נתעמק, נמצא שיסוד האמונה תלוי בזה. הסוברים שהעניין האלוקי מתגלה בדרך נס, במה שמחוץ לעולם, אינם רואים ערך גדול בעבודת האדם לפרנסתו, ואינם מוצאים פגם בכך שציבור גדול נזקק לכספי תמיכה מהמדינה וכספי תורמים פרטיים, כי ממילא הכול תלוי בה', ואם ה' ירצה, גם בלא עבודה אפשר לזכות לרוב ברכה. לכן הם גם נוטים לסבור שהשובתים בשנה השביעית יזכו לברכה בדרך נס. לכן גם אינם רואים ערך בלימוד המדע ובפיתוחו, מפני שהוא עוסק בטבע ולא במה שמעבר למציאות. אולם כתב הרמב"ם שלימוד חוכמות הטבע הוא לימוד מעשה בראשית. וכפי שאמר הגר"א, שככל שיחסר לאדם יד אחת בחוכמות, יחסר לו כנגד זה מאה ידות בתורה.
עתה אפשר להבין את חשיבותה ומרכזיותה של מצוות יישוב הארץ, שכן מצווה זו מכריחה אותנו ללמוד תורה באופן הנעלה, העמוק והמדויק ביותר, כדי להדריך את עבודתנו ביישוב הארץ על פי מצוות ה', וכדי לקדש את חיינו כאן בארץ הקודש.
מתוך העיתון בשבע
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים באדם
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
נס חנוכה בעולם שכלי ?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
