ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
והנה כאשר משה פונה לעם ישראל ומכנה אותם: "המורים" – נענש על כך. כמוהו, אליהו הנביא, כאשר הוא מדבר בגנותם של ישראל ואומר (מלכים א פי"ט פ"י): "כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ" - מוסר הוא ממנהיגותו - "אי אפשי בנבואתך" (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא). כמותם ישעיה הנביא, כאשר קרא לעם ישראל: "עם טמא שפתיים", נענש מיד ברציצת הפה, ולימים במיתה משונה. מה ההבדל בין מה שעשו גדולי עולם אלה, לתוכחות ולעונשים שיש בכל דור ודור?
נסביר זאת בעזרת משל: אדם חולה שארע לו, ח"ו, נמק באחד מאבריו – לעיתים, אין ברירה אלא לגדוע את אותו האיבר. רק כך נוכל להציל את שאר הגוף מהרעלה. אין ברירה, צריך לדעת לוותר על המעט בכדי להציל החשוב והמרובה. נדמיין כעת חולה שהתפשטה הרעלה בכל גופו, ח"ו, והנה בא רופא חסר הבנה, מציץ בספרים ומוצא כתוב שכשיש נמק – חותכים, ולא חולפים חמש דקות והנה הוא בא לקרוע את החולה לגזרים... ודאי אין לכך חוסר הבנה גדול מכך! גדיעת האבר היא לצורך הצלת החולה. אין היא בעלת ערך עצמי.
על דרך זה הוא בנידון דידן. ישנו הבדל בין טיפול נקודתי בתא או אבר פרטי בעם שהתפשט בו הרקב, לבין טיפול בכלל העם כציבור. לעיתים יש לטפל בגורם מקולקל זה או אחר בעם. יש להוכיח ואף לעניש בחומרה, אך לקטרג ולרצות בכילוי או בהתמעטות חייו של כלל העם – זה בלתי אפשרי!
אם נדרג לשלבים את רמות הטיפול בחולה/עם ישראל ישנן חמש רמות חומרה וטיפול, כשרק ארבע מהן לגטימיות:
א. המצב האידאלי ביותר – הבראת התא/השפעה מבפנים.
כאשר הנזק הוא מינימלי והתא לא נפגע בצורה הרסנית, אדרבה עומד הוא על יסודות בריאים ואיתנים, ניתן להסיר את הרעל מתוך התא עצמו בלא צורך להחליף תאים בכלל. ניתן להשתלב במערכת הקיימת ולתקנה מבפנים.
כך גם בחיי האומה. כאשר המערכת מתוקנת ורק עבר עליה שטף הרעלה חיצוני, ניתן לתקן את המערכת מבפנים, לעמוד בפרץ ולהאיר בה עוד ועוד יהדות, עד אשר המערכת תבריא.
דרך זו עדיפה פי כמה, מאשר להתחיל ליצור מבראשית תאים חדשים.
(כמובן שתנאי לטיפול כזה הוא שהתא לא יהווה איום לשאר הגוף, כדוגמת גידול סרטני).
ב. החלפת תאים פגומים.
במקרה בו תא ניזוק בצורה חמורה, באופן שאין אפשרות לתקנו, או שההשקעה הנדרשת לתיקון תגרע באופן משמעותי מכח ההשקעה שישאר לטובת שאר הגוף – אזי יש להחליף בהדרגה כל תא פגום בתא בריא. באופן שאפשר שיוחלפו אפילו רוב תאיו של האדם, בלא שירגיש בכך כלל (למעשה תהליך זה קורה בגופנו באופן קבוע).
על דרך זה, כאשר הגדילו לחטוא, ולא נשמעו לתוכחות, או כאשר המערכות בעם פגומות, יש להשקיע את האנרגיה ביצירת תאים חלופיים. יש לייצר מערכות טובות העומדות על בסיס בריא, שכאשר יבשילו יוכלו להחליף את המערכות הקיימות.
במצב כזה, ההשקעה בהבראת התאים/המערכות הפגומות היא טעות. אף אם בסופו של דבר ההשקעה תשא פירות, בחשבון כללי אין היא רווחית. אין הגוף יכול להרשות לעצמו להשקיע את כל כוחותיו רק בהבראת תאים פגומים. לגוף מטלות רבות.
ג. גדיעת אבר.
במקרה של נמק, המסכן את חיי כלל הגוף, אין ברירה אלא לקבל החלטה קשה של גדיעת אבר. חשוב לזכור! אין זו צדיקות להמנע מגדיעת אבר בעת הצורך. אי גדיעת האבר מסכנת את חיי כלל הגוף!
על דרך זה, לפעמים יש מצב של זימור העריצים מהעם, ואפילו הרג גדול הגודע איברים בעם. ביציאת מצרים, לא זכו כל בני ישראל לגאולה. מנין העם היוצא ממצרים נע בין אחד מחמש, לאחד מחמש מאות מכלל העם!!! רוב ככול העם, הושמד במכת החושך! הנמק היה גדול ביותר, ולא היתה אפשרות אחרת לתקנו!
ד. עריפת ראש החולה.
כל האפשרויות שראינו עד עכשיו, הינן לגטימיות, ויש לדון בכל מקרה לגופו באיזה מצב נמצא ה"חולה", ובהתאם מהיא דרך הטיפול הרצויה.
האופציה המועלית עכשיו – אינה לגטימית: גם אם כל גופו של החולה נגוע, עדיין יש לזכור מהי המטרה ומהו האמצעי. מטרתנו היא להחיות את החולה, על מנת שתהיה לנשמתו הקדושה גוף שתוכל להופיע בו. מטרתנו היא שיהיה הגוף בריא ככל האפשר. אם החלפת כל תאיו הפגומים של החולה, כולל למעשה את גניזת גופו - ודאי שאין זו אפשרות הגיונית. לא נעדיף את האמצעי – קרי: החלפת התאים, על פני המטרה – דהיינו: חיי החולה.
כך, גם אם, ח"ו, פסה בעם נגע רוחני גדול, אין להחליפו באומה אחרת, או להכות את כלל העם, כעם. כבר אמרנו שכפרטים אפשר שיש להחליף תאים רבים, אך לצאת כנגד הכלל – אי אפשר.
השבר הרוחני בו נמצא חלק נרחב מהציבור, הוא גדול. אין זה חולשה חולפת אלא בעיה שורשית בתפיסת העולם, בהכרה מיהו הריבון, מיהו המכתיב את סולם הערכים, ומה יעדנו בחיים.
ממצב שכזה מהוה פגם שורשי שקשה מאד, ולכאורה לא נכון לבוא ו"לתקנו מבפנים". התא פגום מידי.
לכן, לענ"ד הדרך הנכונה כיום הוא להחליף בצורה מבוקרת את המערכות הקיימות. ליצור תקשורת עצמאית, מערכת משפט עצמאית, ואפילו מעגל כלכלי פנימי. כך ביצירת תאים בריאים ואטרקטיביים כאחד, נוכל בבוא הזמן להחליף את התאים הפגומים, ולהבריא את כלל הגוף – גופו של כלל ישראל.
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
בריאת העולם של פסח
תהיו חמים!
מה הייעוד של תורת הבנים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
סודו החינוכי של חודש שבט
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
