ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
תשובה: במדרש נאמר שהר סיני עמד שומם, ובערב מתן תורה צמחו בו עשבים ופרחים כדי לעטרו לקראת התגלות ה' עליו (ועל כך נאמר "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא"). המהרי"ל בהלכות שבועות כותב שלאור זאת נהוג לעטר את בית הכנסת בעשבים ופרחים לקראת חידוש מעמד קבלת התורה בשבועות. דבריו מובאים ברמ"א (אורח חיים סימן תצ"ג סעיף ג).
השאלה היא אם צריכים לשים לב לקדושת הענפים והפרחים?
באחד הטורים הקודמים עמדנו על כך שאין קדושת שביעית בענפי עץ ובפרחים שאינם מיועדים לאכילה או להפקת בשמים וכדו'. לכן אין בעיה לקשט את בית הכנסת בענפי דקל ובפרחים שונים.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
8 - מדוע התורה מצווה לבער את פירות השביעית?
9 - קישוט בית הכנסת בשבועות שבשמיטה
10 - דילול פירות שביעית
טען עוד
אם כך עולה השאלה: האם מותר לקשט את בית הכנסת בענפים הקדושים בקדושת שביעית?
התורה קובעת כי "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה", ומכאן דרשו חז"ל שקטיף לצורך דברים אחרים אסור. לכן חז"ל מנסחים שפירות השביעית נועדו "לאכלה" – ולא לסחורה, "לאכלה" – ולא להפסד.
האם ישנם שימושים מותרים אחרים בפירות שביעית? למדנו שחז"ל דרשו "לכם – לאכלה" – גם שימושים אחרים, הדומים לאכילה, כמו יצירת בשמים, משחות וכדו' כלולים בשימוש מותר שאיננו פוגע בקדושת השביעית.
שאלתנו היא על מה שלכאורה אינו כלול באף אחת מהאפשרויות הקודמות. השאלה היא אם מותר לקטוף עבור שימוש שאינו מנצל את הצמח באופן משמעותי כאכילה סיכה וכדו'. מצד שני אין בכך זלזול כמו בהפסד וסחורה. מדובר על תליית הצמח לקישוט. האם מותר לקטוף צמחים הקדושים בקדושת שביעית שלא למטרת אכילה והדומה לה, אך גם לא הפסד, אלא קישוט בלבד?
מספר ראיות הובאו לדבר, נציג אחת:
בירושלמי (שביעית פרק ז הלכה א) נאמר שמותר להעלות לגג חיתוכי ירקות הקדושים בקדושת שביעית, להתייבש שם, במקום נוח יותר. ישנה מחלוקת אם הכוונה היא שבגג הירק יתקלקל מהר יותר, או שהקלקול יהיה באותו זמן, אך בגג זה לא יפגע בסדר של הבית.
בעקבות ראיה זו וראיות נוספות הפוסקים דנו בשאלת גרימת קלקול ליבול הקדוש בקדושת שביעית בעקיפין, בגרמא.
הגרי"ש אלישיב (משפטי ארץ פרק כד סעיף א), וכן הרב מרדכי אליהו, מוכיחים מכאן שלכל היותר, אסור לגרום לקלקול ישיר של הפירות. תלייה לצורך קישוט איננה גורמת ישירות לקלקול, ולכן הדבר מותר.
על כן, במקרה זה בו מדובר על צורך מצווה, ולא מדובר על פעולה הפוגעת בפרי, הדבר מותר, ואף רצוי.
בעזרת ה', נקשט את בתי הכנסת, ועוד יותר מכך נקשט את עצמנו, גופנו וליבנו, וכך נגיע מוכנים לקבלת תורה, מקושטים בעיני המקום, כאיש אחד בלב אחד.
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה הייעוד של תורת הבנים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
האם מותר לפנות למקובלים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה באנו לעולם הזה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
