ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
תשובה: במדרש נאמר שהר סיני עמד שומם, ובערב מתן תורה צמחו בו עשבים ופרחים כדי לעטרו לקראת התגלות ה' עליו (ועל כך נאמר "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא"). המהרי"ל בהלכות שבועות כותב שלאור זאת נהוג לעטר את בית הכנסת בעשבים ופרחים לקראת חידוש מעמד קבלת התורה בשבועות. דבריו מובאים ברמ"א (אורח חיים סימן תצ"ג סעיף ג).
השאלה היא אם צריכים לשים לב לקדושת הענפים והפרחים?
באחד הטורים הקודמים עמדנו על כך שאין קדושת שביעית בענפי עץ ובפרחים שאינם מיועדים לאכילה או להפקת בשמים וכדו'. לכן אין בעיה לקשט את בית הכנסת בענפי דקל ובפרחים שונים.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
8 - מדוע התורה מצווה לבער את פירות השביעית?
9 - קישוט בית הכנסת בשבועות שבשמיטה
10 - דילול פירות שביעית
טען עוד
אם כך עולה השאלה: האם מותר לקשט את בית הכנסת בענפים הקדושים בקדושת שביעית?
התורה קובעת כי "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה", ומכאן דרשו חז"ל שקטיף לצורך דברים אחרים אסור. לכן חז"ל מנסחים שפירות השביעית נועדו "לאכלה" – ולא לסחורה, "לאכלה" – ולא להפסד.
האם ישנם שימושים מותרים אחרים בפירות שביעית? למדנו שחז"ל דרשו "לכם – לאכלה" – גם שימושים אחרים, הדומים לאכילה, כמו יצירת בשמים, משחות וכדו' כלולים בשימוש מותר שאיננו פוגע בקדושת השביעית.
שאלתנו היא על מה שלכאורה אינו כלול באף אחת מהאפשרויות הקודמות. השאלה היא אם מותר לקטוף עבור שימוש שאינו מנצל את הצמח באופן משמעותי כאכילה סיכה וכדו'. מצד שני אין בכך זלזול כמו בהפסד וסחורה. מדובר על תליית הצמח לקישוט. האם מותר לקטוף צמחים הקדושים בקדושת שביעית שלא למטרת אכילה והדומה לה, אך גם לא הפסד, אלא קישוט בלבד?
מספר ראיות הובאו לדבר, נציג אחת:
בירושלמי (שביעית פרק ז הלכה א) נאמר שמותר להעלות לגג חיתוכי ירקות הקדושים בקדושת שביעית, להתייבש שם, במקום נוח יותר. ישנה מחלוקת אם הכוונה היא שבגג הירק יתקלקל מהר יותר, או שהקלקול יהיה באותו זמן, אך בגג זה לא יפגע בסדר של הבית.
בעקבות ראיה זו וראיות נוספות הפוסקים דנו בשאלת גרימת קלקול ליבול הקדוש בקדושת שביעית בעקיפין, בגרמא.
הגרי"ש אלישיב (משפטי ארץ פרק כד סעיף א), וכן הרב מרדכי אליהו, מוכיחים מכאן שלכל היותר, אסור לגרום לקלקול ישיר של הפירות. תלייה לצורך קישוט איננה גורמת ישירות לקלקול, ולכן הדבר מותר.
על כן, במקרה זה בו מדובר על צורך מצווה, ולא מדובר על פעולה הפוגעת בפרי, הדבר מותר, ואף רצוי.
בעזרת ה', נקשט את בתי הכנסת, ועוד יותר מכך נקשט את עצמנו, גופנו וליבנו, וכך נגיע מוכנים לקבלת תורה, מקושטים בעיני המקום, כאיש אחד בלב אחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
