ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- אדר היקר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
נ"ה יום ה' ט"ו אייר תרס"ב.
הבוחר בציון וירושלים יריק טובו וברכתו מן השמים בכפלי כפלים לרחימא דנפשאי אהוב לבבי ח' הרב ר' אברהם יצחק הכהן שי' לאוי"ט עם נוות ביתו ויגדלו בניו ובנותיו ובכורתו נכדתי מחמל נפשי לתורה וחופה ומעשים טובים בכל הטוב סלה.
ארכו לי הימים רבים רבים מאוד מאז כתבתי לכת"ר נ"י, וכן גם עד הגיעני יקרתו המסולאה לי מפז. ולמגינת לבי אם כי עול ד"ת שבאל"ח, סידורי גיטין, מכירות חמץ, וכל אביזרייהו דפסח, אין עלי, בכ"ז רבו טרדותי התמידיות אשר לא יעזבוני ולא ירפוני, ל"ע. ואף כי לכל כולל ממונה לעצמו, ולכל הכוללים ממונים אחרים, עם כ"ז הדרשה תידרש ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, טרדות יחידיות, ועניני הת"ת, וחתימות מכתבים תמיד הן הנה יבלו זמני תמיד, וביותר כי א"א לי להעמיד מועד קבוע לעסקי, ובין כך כמו בחו"ל כן גם בפה, ועוד יותר, כי לא אתן מרגוע ונופש לגוי החלש ל"ע. החורף שבפעה"ק אשר זכינו כבר לראותו, אם כי קל הוא ומה הוא נגד החורף שבליטא, אין שלג ולא כפור, רק העז שבימות החורף הוא בעת ירד הגשם, שלא ירד רק אחרי רוחות וסערות קרים, אבל כמה מעלות הם, אמנם לעומת הקור העז בכל קלותו גם בחודש כסלו בליטא, אבל לעומת זה אין תנורים להחם בהבתים הישנים שבעיר (זולת בהמגרשים הנבנים מחדש מחוץ לעיר בונים כבחו"ל עם תנורים להסיק ולבשל, אבל בעיר הכול באו"א), ולכן סבלתי מהקור הרבה, - עד באו ימי פרס הפסח, נסעתי להשגיח על בתי האפי' להאשכנזים (גם חסידים בכלל), אשר הם רק ששה במספר, שלשה בעיר ושלשה חוץ לעיר, והם מספיקים לכל בני העיר כל המצות, מתחילים לאפות אחר הפורים ורק משעה א' קודם הנה"ח עד צאת הכוכבים. תיקנתי תקנות חדשות ונדפסו בשם הרבנים לחלקם לכל בתי האפי', הכול כדת וכנהוג. אך הנסיעה לא היטיבה לבריאותי. בימים שלפני הפסח רבו יותר טרדותי ואי-מנוחתי, ואיך שיהיה ביום א' של פסח כמו בכל ימות החג אין לי מנוח לרגלי הבאים, ד' עליהם יחיו, זא"ז, מבתי המדרשים ובמגרשי' הי"ו, בבואם לעיר להתפלל אצל כותל מערבי תפלת מוסף, ות"ל הגדתי לרבים, כ"פ, חדשות אם מעט ואם הרבה. ואחר הבדלה חשבתי לאכול פעם ב' כדרכי מעודי לחבב אכילת המצות מאוד, והמצות דפה הם דקים מאוד אבל רחבים הרבה, והם נלעסים בטוב, אך מראה המצות שבחו"ל יפים מהם. והנה לפתאום נחליתי ל"ע, אז, ובבוא הרופא הזהירני לנוח במטה, ל"ע, איזה ימים, יש שתלו בשתיות הכוסות, ששתיתי יין מזוג, אשר בכל החורף לא שתיתי יין מפני השיעול ל"ע, או מהמרור, שאכלתי חציו חזרת, וכל בני העיר אוכלים סאלאטא המצוי בפה הרבה, או כי נתקררתי בעיו"ט במקווה, ואני לועג על כ"ז חלילה למצווה שתזיק גם מעט, ורק אי-מנוחתי, ומרבית החינין הוא שהזיק לי ל"ע, ואח"כ הודו לי הרופאים, בעונותי שכבתי כל ימי החג וגם שבועיים אחרי זה, וביום ה' אמור נתחזקתי וברכתי ברכת הגומל.
בשכבי חשבתי דרכי, ונזכרתי מד' חז"ל סוף פרשת ראה אם אתה משמח ארבעה שלי אני משמח ארבעה שלך, ופה נמצאים לווים וגרים, וציוותי להוסיף זולת מה שנזהרתי ב"ה לקיים זה כבר מעיו"ט וכבכל יו"ט, אבל מי יודע עד כמה השיעור לשמחם. אוי לי כי נשבת שמחתי בפסח העבר, אשר כל ימות החורף קויתי לקיים מצות ז' ימים תאכל מצות, כדעת רבינו הגר"א ז"ל ואם כי ב"ה לא בטלתי לגמרי, ואכלתי כזית בכל יום, אבל מה הוא. ת"ל אשר שמע תפלת רבים, כי כל העיר הייתה לחרדת אלקים, ונתקיים בי וחנותי כו' ורחמתי כו', ויפה א' הגאון ר' שמואל סלנט שי' בבקרו אותי, כי עד עתה עמד לו זכות הרבים וזכות ירושלים, עתה שייך לי הזכות הזה, כי אני יסוד העיר הק', יה"ר מלפני האב הרחמן שירחם עלי ויחזקני ויאמצני למען עיר קדשו, ועבדיו וענייו אלפים ורבבות המייחלים לישועה, ובהם ת"ח למאות הי"ו. עתה ת"ל שבתי לאיתני, ופקודת הרופאים חזקה עלי להמיר האוויר, כי הוא רפואה בדוקה לנגד הפיבער, (אשר הוא ראש מחלתי וחלישותי ל"ע), ואקוה לאחר הש"ק הבעל"ט ליסע לקולוניא מוצא (הנזכר במשנה פ"ה דסוכה, ובס' יושע…), לשבת שם עד יו"ט הבעל"ט, או אסע אח"כ לעיה"ק חברון, שם בסים אוירא טובא, אך זהו בסוף הקיץ בעת בציר הענבים, ושם הענבים המהוללים בכל אה"ק.
יותר מעשרה פעמים הפסיקוני בטרדות שונות. - בדבר הציוניות אין לדעת פה יותר מבחו"ל. - שגיתי בכתבי בחורף כי אין עסקים פה, כי לא כן הדבר, עשירים שיש להם די כסף יכולים לעשות עסקים גדולים, ועכו"ם יוכיחו, אך בעוה"ר להעשירים אין להם שום חשק לאה"ק בעוה"ר, לחרפתנו ולבשתינו. אלפים רבבות מכל אומות העולם באים תמיד בספינות וחוזרים, ואחב"י מה, רק הדלים באים ונוספים גם הם לסבול עוני ומחסור ל"ע. - אתרוגים אין כדאי למעכ"ת, ואין לדעת הכשרם מחשש הרכבה.
אדר היקר (76)
הרב הראל כהן
71 - האדר"ת מייסד את המושג מסע המושבות
72 - הנהגות האדר"ת במצוות
73 - האדר"ת מביא את הראי"ה לכהן כרבה של יפו
טען עוד
המצפה א"ד

מה כבד לך?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך ללמוד אמונה?

כל ההתחלות קשות

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות שטיפת כלים בשבת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.

יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.

יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.

כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.

אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.

אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.

אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית


















