ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- אדר היקר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
נ"ה יום ה' ט"ו אייר תרס"ב.
הבוחר בציון וירושלים יריק טובו וברכתו מן השמים בכפלי כפלים לרחימא דנפשאי אהוב לבבי ח' הרב ר' אברהם יצחק הכהן שי' לאוי"ט עם נוות ביתו ויגדלו בניו ובנותיו ובכורתו נכדתי מחמל נפשי לתורה וחופה ומעשים טובים בכל הטוב סלה.
ארכו לי הימים רבים רבים מאוד מאז כתבתי לכת"ר נ"י, וכן גם עד הגיעני יקרתו המסולאה לי מפז. ולמגינת לבי אם כי עול ד"ת שבאל"ח, סידורי גיטין, מכירות חמץ, וכל אביזרייהו דפסח, אין עלי, בכ"ז רבו טרדותי התמידיות אשר לא יעזבוני ולא ירפוני, ל"ע. ואף כי לכל כולל ממונה לעצמו, ולכל הכוללים ממונים אחרים, עם כ"ז הדרשה תידרש ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, טרדות יחידיות, ועניני הת"ת, וחתימות מכתבים תמיד הן הנה יבלו זמני תמיד, וביותר כי א"א לי להעמיד מועד קבוע לעסקי, ובין כך כמו בחו"ל כן גם בפה, ועוד יותר, כי לא אתן מרגוע ונופש לגוי החלש ל"ע. החורף שבפעה"ק אשר זכינו כבר לראותו, אם כי קל הוא ומה הוא נגד החורף שבליטא, אין שלג ולא כפור, רק העז שבימות החורף הוא בעת ירד הגשם, שלא ירד רק אחרי רוחות וסערות קרים, אבל כמה מעלות הם, אמנם לעומת הקור העז בכל קלותו גם בחודש כסלו בליטא, אבל לעומת זה אין תנורים להחם בהבתים הישנים שבעיר (זולת בהמגרשים הנבנים מחדש מחוץ לעיר בונים כבחו"ל עם תנורים להסיק ולבשל, אבל בעיר הכול באו"א), ולכן סבלתי מהקור הרבה, - עד באו ימי פרס הפסח, נסעתי להשגיח על בתי האפי' להאשכנזים (גם חסידים בכלל), אשר הם רק ששה במספר, שלשה בעיר ושלשה חוץ לעיר, והם מספיקים לכל בני העיר כל המצות, מתחילים לאפות אחר הפורים ורק משעה א' קודם הנה"ח עד צאת הכוכבים. תיקנתי תקנות חדשות ונדפסו בשם הרבנים לחלקם לכל בתי האפי', הכול כדת וכנהוג. אך הנסיעה לא היטיבה לבריאותי. בימים שלפני הפסח רבו יותר טרדותי ואי-מנוחתי, ואיך שיהיה ביום א' של פסח כמו בכל ימות החג אין לי מנוח לרגלי הבאים, ד' עליהם יחיו, זא"ז, מבתי המדרשים ובמגרשי' הי"ו, בבואם לעיר להתפלל אצל כותל מערבי תפלת מוסף, ות"ל הגדתי לרבים, כ"פ, חדשות אם מעט ואם הרבה. ואחר הבדלה חשבתי לאכול פעם ב' כדרכי מעודי לחבב אכילת המצות מאוד, והמצות דפה הם דקים מאוד אבל רחבים הרבה, והם נלעסים בטוב, אך מראה המצות שבחו"ל יפים מהם. והנה לפתאום נחליתי ל"ע, אז, ובבוא הרופא הזהירני לנוח במטה, ל"ע, איזה ימים, יש שתלו בשתיות הכוסות, ששתיתי יין מזוג, אשר בכל החורף לא שתיתי יין מפני השיעול ל"ע, או מהמרור, שאכלתי חציו חזרת, וכל בני העיר אוכלים סאלאטא המצוי בפה הרבה, או כי נתקררתי בעיו"ט במקווה, ואני לועג על כ"ז חלילה למצווה שתזיק גם מעט, ורק אי-מנוחתי, ומרבית החינין הוא שהזיק לי ל"ע, ואח"כ הודו לי הרופאים, בעונותי שכבתי כל ימי החג וגם שבועיים אחרי זה, וביום ה' אמור נתחזקתי וברכתי ברכת הגומל.
בשכבי חשבתי דרכי, ונזכרתי מד' חז"ל סוף פרשת ראה אם אתה משמח ארבעה שלי אני משמח ארבעה שלך, ופה נמצאים לווים וגרים, וציוותי להוסיף זולת מה שנזהרתי ב"ה לקיים זה כבר מעיו"ט וכבכל יו"ט, אבל מי יודע עד כמה השיעור לשמחם. אוי לי כי נשבת שמחתי בפסח העבר, אשר כל ימות החורף קויתי לקיים מצות ז' ימים תאכל מצות, כדעת רבינו הגר"א ז"ל ואם כי ב"ה לא בטלתי לגמרי, ואכלתי כזית בכל יום, אבל מה הוא. ת"ל אשר שמע תפלת רבים, כי כל העיר הייתה לחרדת אלקים, ונתקיים בי וחנותי כו' ורחמתי כו', ויפה א' הגאון ר' שמואל סלנט שי' בבקרו אותי, כי עד עתה עמד לו זכות הרבים וזכות ירושלים, עתה שייך לי הזכות הזה, כי אני יסוד העיר הק', יה"ר מלפני האב הרחמן שירחם עלי ויחזקני ויאמצני למען עיר קדשו, ועבדיו וענייו אלפים ורבבות המייחלים לישועה, ובהם ת"ח למאות הי"ו. עתה ת"ל שבתי לאיתני, ופקודת הרופאים חזקה עלי להמיר האוויר, כי הוא רפואה בדוקה לנגד הפיבער, (אשר הוא ראש מחלתי וחלישותי ל"ע), ואקוה לאחר הש"ק הבעל"ט ליסע לקולוניא מוצא (הנזכר במשנה פ"ה דסוכה, ובס' יושע…), לשבת שם עד יו"ט הבעל"ט, או אסע אח"כ לעיה"ק חברון, שם בסים אוירא טובא, אך זהו בסוף הקיץ בעת בציר הענבים, ושם הענבים המהוללים בכל אה"ק.
יותר מעשרה פעמים הפסיקוני בטרדות שונות. - בדבר הציוניות אין לדעת פה יותר מבחו"ל. - שגיתי בכתבי בחורף כי אין עסקים פה, כי לא כן הדבר, עשירים שיש להם די כסף יכולים לעשות עסקים גדולים, ועכו"ם יוכיחו, אך בעוה"ר להעשירים אין להם שום חשק לאה"ק בעוה"ר, לחרפתנו ולבשתינו. אלפים רבבות מכל אומות העולם באים תמיד בספינות וחוזרים, ואחב"י מה, רק הדלים באים ונוספים גם הם לסבול עוני ומחסור ל"ע. - אתרוגים אין כדאי למעכ"ת, ואין לדעת הכשרם מחשש הרכבה.
אדר היקר (76)
הרב הראל כהן
72 - הנהגות האדר"ת במצוות
73 - האדר"ת מביא את הראי"ה לכהן כרבה של יפו
74 - קהילת יפו מתכוננת לבואו של מרן הרב
טען עוד
המצפה א"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
