ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
להבדיל אלף אלפי הבדלות, בדורות עברו, בטרם נקבע לוח השנה, כשהסנהדרין היו מקדשים את החודש לפי עדים שהעידו בפניהם על מולד הלבנה, גם בעם ישראל פרצו כמה פעמים וויכוחים כאלה. כמובן, וויכוחים כאלה סיכנו את אחדות העם, שהרי אם התאריכים שונים, החגים נחגגים בזמנים שונים, והתורה, חלילה, תיעשה כשתי תורות.
הוויכוח המפורסם ביותר הוא הוויכוח בין רבן גמליאל ורבי יהושע (בבלי, ראש השנה כה). המשנה מספרת, שלבית הדין ביבנה הגיעו עדים על מולד הלבנה בזמן מסויים, וקיבלם רבן גמליאל וקבע את ראש חודש ליום מסויים, אך כיוון שהייתה ראייה חזקה נגד עדותם, סבר רבי יהושע שאותם עדים הם עידי שקר, וראש חודש צריך להיקבע ביום אחר. מחלוקת זו השפיעה על העיתוי בו צריך לחול יום הכיפורים.
רבן גמליאל היה נשיא הסנהדרין, וקביעת זמן המולד הייתה בסמכותו, וכדי להראות לעם כולו שהחגים חלים בימים שהוא קבע, הוא שלח לרבי יהושע – "גוזרני עליך, שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך". כך יחלל רבי יהושע את היום בו אמור לשיטתו לחול יום הכיפורים, והעם כולו יווכח שההלכה כנשיא הסנהדרין, והעם כולו ישמור על לוח השנה בצורה אחידה.
רבי יהושע הצטער מאוד על העניין, אך רבי עקיבא ורבי דוסא בן הרכינס שכנעוהו. רבי עקיבא הוכיח מפסוקי התורה, שגם אם בית הדין המוסמך טועה בהלכה ומקדש את החודש בדרך לא נכונה, הרי שקידוש החודש חל, ואלו ימי החגים. הוסיף על כך רבי דוסא בן הרכינס והוכיח, שבכל דור צריך לסמוך על בית הדין של אותו דור, ואסור לומר הרי אינם במדרגת בית דינם של משה ואהרון, אלא עלינו לסמוך על בית הדין שבימינו. ואכן, רבי יהושע קיבל את דברי רבן גמליאל, והקרע נמנע.
כאן המקום לשאול – מדוע מחלוקת זו התעוררה דווקא בימי רבן גמליאל ורבי יהושע, וכי בדורות קדומים לא היו מחלוקות כאלו? יתר על כן – מדברי רבי דוסא בן הרכינס נראה שהיה ערעור על סמכות בית דינו של רבן גמליאל, למה ערערו דווקא על בית דין זה?
ועוד אפשר לשאול – ממקומות נוספים בגמרא (ברכות כז) עולה שוויכוחים נוספים פרצו בין רבי יהושע ורבן גמליאל, ורבן גמליאל ראה בכך ערעור על סמכותו כנשיא הסנהדרין, למה רבן גמליאל לא ראה בכך וויכוח רגיל כפי המורגל בבית המדרש?
נראה, שהתשובה לכל השאלות הללו נעוצה בפרשתנו. הצטווינו בפרשה, שבעת שיהיה ספק וויכוח הלכתי בעם ישראל, עלינו לעלות לבית הדין הגדול בירושלים, "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". בציווי זה יוצרת התורה את הסמכות הרוחנית העליונה שתאחד את התורה בפסיקה אחידה לכל ישראל.
סמכות זו היא קריטית לקיום התורה בישראל, כפי שפוסק הרמב"ם (ממרים א, א) "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן.
תלמיד חכם שיחלוק על הסנהדרין, יוגדר כזקן ממרא, וחייב מיתה, ולכן הפסיקות היו אחידות ומקובלות על כולם, כפי שהוסיף שם הרמב"ם (הלכה ד) "כשהיה בית דין הגדול קיים לא היתה מחלוקת בישראל...".
אולם, אם נתבונן היטב בציווי התורה, נראה שהציווי מדגיש את העובדה שסמכות זו נתונה דווקא לבית הדין שבלשכת הגזית בירושלים, כפי שנאמר "וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך". ואכן, נפסק להלכה, שאם בית הדין פסק את פסקיו ההלכתיים מחוץ להר הבית, אין לחולק עליו את הדין של זקן ממרא, כפסק הרמב"ם (ממרים ג, ז) "מצאן חוץ למקומן והמרה עליהן פטור, שנאמר וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם לו מיתה...".
והנה, חרב המקדש, הסנהדרין גלתה ליבנה, ובפני רבן גמליאל ורבי יהושע, חכמי הדור, צפה ועלה השאלה במלוא עצמתה, האם גם לסנהדרין ביבנה יש את הסמכות המוחלטת המחייבת בענייני קידוש החודש. העניין היה במבוכה, עד שהכריע רבי דוסא בן הרכינס, שגם לבית הדין ביבנה יש את אותה סמכות, שלא תיעשה התורה, חלילה, כשתי תורות.
וכך דרשו חז"ל בספרי "ובאת – לרבות בית דין שביבנה". אמנם, החולק על פסקי בית הדין ביבנה, לא חייב מיתה, אך סמכותם מחייבת.
למדנו מכאן את חשיבות הכרעתם ומרכזיותם של גדולי ישראל, ולמדנו מכאן שעלינו להתפלל ולייחל – "השיבה שופטינו כבראשונה", כי רק כשיקום מחדש בית הדין הגדול בלשכת הגזית בירושלים, נזכה שהתורה תופיע בשלמותה ויסתלקו המחלוקות מישראל!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
בריאת העולם של פסח
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
