ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
להבדיל אלף אלפי הבדלות, בדורות עברו, בטרם נקבע לוח השנה, כשהסנהדרין היו מקדשים את החודש לפי עדים שהעידו בפניהם על מולד הלבנה, גם בעם ישראל פרצו כמה פעמים וויכוחים כאלה. כמובן, וויכוחים כאלה סיכנו את אחדות העם, שהרי אם התאריכים שונים, החגים נחגגים בזמנים שונים, והתורה, חלילה, תיעשה כשתי תורות.
הוויכוח המפורסם ביותר הוא הוויכוח בין רבן גמליאל ורבי יהושע (בבלי, ראש השנה כה). המשנה מספרת, שלבית הדין ביבנה הגיעו עדים על מולד הלבנה בזמן מסויים, וקיבלם רבן גמליאל וקבע את ראש חודש ליום מסויים, אך כיוון שהייתה ראייה חזקה נגד עדותם, סבר רבי יהושע שאותם עדים הם עידי שקר, וראש חודש צריך להיקבע ביום אחר. מחלוקת זו השפיעה על העיתוי בו צריך לחול יום הכיפורים.
רבן גמליאל היה נשיא הסנהדרין, וקביעת זמן המולד הייתה בסמכותו, וכדי להראות לעם כולו שהחגים חלים בימים שהוא קבע, הוא שלח לרבי יהושע – "גוזרני עליך, שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך". כך יחלל רבי יהושע את היום בו אמור לשיטתו לחול יום הכיפורים, והעם כולו יווכח שההלכה כנשיא הסנהדרין, והעם כולו ישמור על לוח השנה בצורה אחידה.
רבי יהושע הצטער מאוד על העניין, אך רבי עקיבא ורבי דוסא בן הרכינס שכנעוהו. רבי עקיבא הוכיח מפסוקי התורה, שגם אם בית הדין המוסמך טועה בהלכה ומקדש את החודש בדרך לא נכונה, הרי שקידוש החודש חל, ואלו ימי החגים. הוסיף על כך רבי דוסא בן הרכינס והוכיח, שבכל דור צריך לסמוך על בית הדין של אותו דור, ואסור לומר הרי אינם במדרגת בית דינם של משה ואהרון, אלא עלינו לסמוך על בית הדין שבימינו. ואכן, רבי יהושע קיבל את דברי רבן גמליאל, והקרע נמנע.
כאן המקום לשאול – מדוע מחלוקת זו התעוררה דווקא בימי רבן גמליאל ורבי יהושע, וכי בדורות קדומים לא היו מחלוקות כאלו? יתר על כן – מדברי רבי דוסא בן הרכינס נראה שהיה ערעור על סמכות בית דינו של רבן גמליאל, למה ערערו דווקא על בית דין זה?
ועוד אפשר לשאול – ממקומות נוספים בגמרא (ברכות כז) עולה שוויכוחים נוספים פרצו בין רבי יהושע ורבן גמליאל, ורבן גמליאל ראה בכך ערעור על סמכותו כנשיא הסנהדרין, למה רבן גמליאל לא ראה בכך וויכוח רגיל כפי המורגל בבית המדרש?
נראה, שהתשובה לכל השאלות הללו נעוצה בפרשתנו. הצטווינו בפרשה, שבעת שיהיה ספק וויכוח הלכתי בעם ישראל, עלינו לעלות לבית הדין הגדול בירושלים, "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". בציווי זה יוצרת התורה את הסמכות הרוחנית העליונה שתאחד את התורה בפסיקה אחידה לכל ישראל.
סמכות זו היא קריטית לקיום התורה בישראל, כפי שפוסק הרמב"ם (ממרים א, א) "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן.
תלמיד חכם שיחלוק על הסנהדרין, יוגדר כזקן ממרא, וחייב מיתה, ולכן הפסיקות היו אחידות ומקובלות על כולם, כפי שהוסיף שם הרמב"ם (הלכה ד) "כשהיה בית דין הגדול קיים לא היתה מחלוקת בישראל...".
אולם, אם נתבונן היטב בציווי התורה, נראה שהציווי מדגיש את העובדה שסמכות זו נתונה דווקא לבית הדין שבלשכת הגזית בירושלים, כפי שנאמר "וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך". ואכן, נפסק להלכה, שאם בית הדין פסק את פסקיו ההלכתיים מחוץ להר הבית, אין לחולק עליו את הדין של זקן ממרא, כפסק הרמב"ם (ממרים ג, ז) "מצאן חוץ למקומן והמרה עליהן פטור, שנאמר וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם לו מיתה...".
והנה, חרב המקדש, הסנהדרין גלתה ליבנה, ובפני רבן גמליאל ורבי יהושע, חכמי הדור, צפה ועלה השאלה במלוא עצמתה, האם גם לסנהדרין ביבנה יש את הסמכות המוחלטת המחייבת בענייני קידוש החודש. העניין היה במבוכה, עד שהכריע רבי דוסא בן הרכינס, שגם לבית הדין ביבנה יש את אותה סמכות, שלא תיעשה התורה, חלילה, כשתי תורות.
וכך דרשו חז"ל בספרי "ובאת – לרבות בית דין שביבנה". אמנם, החולק על פסקי בית הדין ביבנה, לא חייב מיתה, אך סמכותם מחייבת.
למדנו מכאן את חשיבות הכרעתם ומרכזיותם של גדולי ישראל, ולמדנו מכאן שעלינו להתפלל ולייחל – "השיבה שופטינו כבראשונה", כי רק כשיקום מחדש בית הדין הגדול בלשכת הגזית בירושלים, נזכה שהתורה תופיע בשלמותה ויסתלקו המחלוקות מישראל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

















