ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
כך ציוותה התורה בחלקו הראשון של ספר דברים.
בפרשתנו, לקראת סופו של הספר מובא סיכום הנושא: "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (שם כ"ו יב).
עם סיום מעגל המעשרות, בערב פסח של השנים הרביעית והשביעית, מצווה התורה על כל איש ישראל להכריז: "וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיך…שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי" (שם יג-יד).
הכרזה זו בפה מלא, טעונה הסבר, שהרי היא עלולה לשדר יומרה ואולי אפילו גאווה. האם אכן יש מישהו שיכול להכריז, בפה מלא, עשיתי את מה שאני צריך?!
כדי לענות על כך פירש רש"י: "עשיתי ככל אשר צויתני - שמחתי ושימחתי (אחרים) בו". אין מדובר ביומרנות או גאווה אלא בהדגשת היבטים נוספים. הראשון צריך לעבוד את הקב"ה בשמחה, כמו שמודגש בהמשך הפרשה "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה..." (כ"ח מז, עיינו גם בדברי חז"ל ובראשונים על חשיבות השמחה בעבודת השם).
הנתינה משמחת. ההיבט השני הוא שאין שמחה בלי לשמח אחרים, ההכרזה באה להדגיש זאת.
בעל ספר החינוך הסביר בכיוון אחר וז"ל: "משרשי המצוה, לפי שסגולת האדם וגודל שבחו הוא הדבור שהוא יתר בו על כל מיני הנבראים … ועל כן יש הרבה מבני אדם שיראין מלפסול דבורם שהוא ההוד הגדול שבהם יותר מלחטוא במעשה. ובהיות ענין המעשרות והתרומות דבר גדול, וגם כי בה תלויה מחית משרתי האל, היה מחסדיו עלינו כדי שלא נחטא בהן להזהירנו עליהם להפריש אותן … וגם שנעיד על עצמנו בפינו בבית הקדוש שלא שקרנו בהם ולא עכבנו דבר מהם, וכל כך כדי שנזהר מאד בענין" (מצווה תרז). לדבריו, אמירה זו איננה יוהרה, אלא נועדה לחזק את המחויבות בקיום מצוות המעשר.
כיוון חדש, שיש לו גם משמעות הלכה למעשה, מצוי בדברי אברבנאל במקום וז"ל: "…ולא ירע עינו בתתו אותו בשערים, כיוון שעתה בעת הוידוי בירושלים ובית ד' יתברך, תתפרסם נדבתו וענתה בו צדקתו, ויהללוהו בשערים…" (דברים כ"ו יב).
אם כך, לפי דעתו, ההכרזה הפומבית מותרת ומומלצת כפרס וכתמריץ לנותני הצדקה.
כך מופיע גם בשו"ת הרשב"א (ח"א תקפא) שהובא להלכה גם בידי הרמ"א (יו"ד סי' רמט סע' יג).
הרשב"א נשאל: האם הציבור יכול למנוע ממי שתרם להרחבת בית כנסת, מלציין את תרומתו על גבי הבנין? וז"ל: "איני רואה שיוכלו הצבור לעכב מן הדין ולא מן הראוי מכמה צדדין. כי המקדיש והבונה משלו לשמים מי מעכב על ידו מלהזכיר שמו בשלו…ועוד דבכמה מקומות בקהילות הקדש שנוהגין כן. גם במקומנו הוא כתוב בכותל ההיכל (של בית הכנסת). וזו מדת חכמים היא ומדת וותיקין כדי ליתן שכר לעשות מצוה. ומדת התורה הוא שהיא כותבת ומפרסמת עושה מצוה. ואם התורה עשתה כן צריכין אנו להלך אחר מדותיה של תורה שהן דרכי נועם".
הרשב"א מביא הוכחה לדבריו מהמופיע בפרק יש נוחלין (ב"ב דף קלג ע"ב). שם מסופר כי יוסי בן יועזר קנה דג לכבוד לידתה של אשתו ומצא בבטן הדג מרגלית. רבי יוסי הקדיש את המרגלית לבית המקדש "וכתבו (גזברי ההקדש) יוסי בן יועזר הקדיש אחת בנו הקדיש שש". סיכם הרשב"א: "מכאן אתה למד שהיו נוהגין לכתוב כן שמות המקדישין לשמים להיות להם לזכרון טוב על מצות ולפתוח דלת לעושה מצות".
לשיטה זו יש לעודד נותני צדקה (במקרה והם מעוניינים בכך) על ידי פרסומם.
כך נבטיח את סיפוק צרכיהם של מקבלי הצדקה (עיינו גם שו"ת במראה הבזק ח"ב תשובה יז עמ' 23).
רמז לכך מצוי גם בפסוק הראשון של הפרשיה שציטטנו לעיל, המסתיים ב"וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ". מי יכול ערוב לכך כי מעשר יספיק יביאם לידי שביעה!! ולא רק לסיפוק צרכיהם הבסיסיים של הנזקקים? נדיבות מיוחדת, מעבר לחובת המעשר, היא שיכולה להבטיח זאת. אחת הדרכים לעודד את הנדיבות היא ההיתר המיוחד לפרסם את עושי המצווה.
נסיים ונדגיש כי עם ישראל אכן אימץ נורמה זו בכל הדורות. גם יעקב אבי האומה התחייב לתת מעשר מכל "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (בראשית כ"ח כב), למרות שמן התורה החיוב לתת מעשר הוא מן הדגן התירוש והיצהר בלבד.
כך גם בימינו אלה, "שלומי אמוני ישראל" נוהגים לתת מעשר כספים, בלי ניכוי מוקדם של הוצאותיהם ההכרחיות.
מותר לפרסם כי עם ישראל צועד בדרכו של אברהם אבינו - גומלי חסדים.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
בריאת העולם של פסח
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
