בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • שב×Ē ×•×ž×•×ĸדים
  • רא׊ השנה
  • ×Ēקי×ĸ×Ē ×Š×•×¤×¨
קטגוריה משני×Ē
undefined
3 דק' קריאה
מספרים ×ĸל האדמו"ר רבי חיים אל×ĸזר שפירא, ב×ĸל ה'מנח×Ē ××œ×ĸזר', שחיבב מאוד א×Ē × ×›×“×• הקטן ×Ļבי, והיה משחק אי×Ēו ומפנק או×Ēו.
בראש חודש אלול, בשנה האחרונה לחייו, לקח ה'מנח×Ē ××œ×ĸזר' א×Ē ×”×Š×•×¤×¨ ו×Ē×§×ĸ בו. הנכד ×Ļבי ה×Ēרגש מאוד לראו×Ē ××Ē ×”×Š×•×¤×¨ ולשמו×ĸ א×Ē ×Ļליליו. הוא ביקש מסבו ל×Ēקו×ĸ ×Ēקי×ĸה נוספ×Ē, והסבא הסכים בשמחה. מאז הפך ה×ĸניין למנהג קבו×ĸ, בכל יום מימי אלול, לאחר ה×Ēקי×ĸו×Ē ×”×ž×Ą×•×¨×Ēיו×Ē, היה הסבא ×Ēוק×ĸ ×Ēקי×ĸה נוספ×Ē ×‘×ĸבור נכדו.
ב×ĸרב רא׊ השנה, בו לא ×Ēוק×ĸים בשופר, ה×Ēאכזב ×Ļבי כשלא ׊מ×ĸ א×Ē ×”×Ēקי×ĸו×Ē ×”×Š×’×¨×Ēיו×Ē. 'היום הוא ×ĸרב רא׊ השנה', הסביר הסבא, 'היום לא ×Ēוק×ĸים בשופר. מחר בבוקר × ×Ē×§×ĸ בשופר בבי×Ē ×”×›× ×Ą×Ē'.
הילד לא הבין. הוא ×Ļ×ĸ×§, רק×ĸ ברגליו, וה×Ē×ĸק׊: '×ĸוד ×Ēקי×ĸה אח×Ē! ×ĸוד ×Ēקי×ĸה אח×Ē!'
לאחר זמן, ה×Ēרכך הסבא לשמ×ĸ הבכי של נכדו האהוב, ו×Ē×§×ĸ ×Ēקי×ĸה אח×Ē.
למחר×Ē, בראש השנה, כשניגש הרבי כנהוג לדבר דברי ה×Ē×ĸוררו×Ē ×œ×¤× ×™ ×Ēקי×ĸ×Ē ×Š×•×¤×¨, פ×Ēח ה'מנח×Ē ××œ×ĸזר' א×Ē ×”×”×™×›×œ, ואמר: "ריבון ה×ĸולמים! ×ĸלי לבקש מחילה. כ×Ēוב בספרי ההלכה שלא ל×Ēקו×ĸ בשופר ב×ĸרב רא׊ השנה, אך אני ×Ē×§×ĸ×Ēי ביום זה".
הוא החל לבכו×Ē, וקרא: "האם א×Ēה יוד×ĸ, ריבונו של ×ĸולם, מדו×ĸ ×ĸבר×Ēי ×ĸל המנהג המקובל? היה זה מפני שנכדי הקטן שכב ×ĸל הר×Ļפה וה×Ēחנן ׊א×Ē×§×ĸ בשבילו ×Ēקי×ĸה אח×Ē ×‘×Š×•×¤×¨. ליבי נמס בקרבי, לא יכול×Ēי לראו×Ēו בוכה, ו×Ē×§×ĸ×Ēי לו.
אבא (שבשמיים)! כי×Ļד ×Ēוכל ל×ĸמוד מנגד ולראו×Ē ××Ē ×‘× ×™×š אהוביך שוכבים ×ĸל הר×Ļפה וקוראים לך- אבא, ×ĸוד ×Ēקי×ĸה אח×Ē! ×Ē×§×ĸ בשופר גדול לחירו×Ēינו! ×Ē×§×ĸ בשופר המבשר ×ĸל ביא×Ē ×”×’××•×œ×” השלימה! הלא אפילו אם לא הגי×ĸה הש×ĸה, כי×Ļד ×Ēוכל לראו×Ē ××Ē ×™×œ×“×™×š בוכים ולא ל×ĸשו×Ē ×“×‘×¨?"
באו×Ēה שנה, ה×Ē×ĸכבה ה×Ēקי×ĸה בשופר למשך זמן רב, וכל הקהל בכו ללא ה׍ת יחד ×ĸם הרבי...
(×Ēודה לידידי ר' אי×Ēן גרינפלד, שהביא סיפור זה מהרב ברוך רבינובי×Ĩ', רבה של חולון, וח×Ēנו של המנח×Ē ××œ×ĸזר. המנח×Ē ××œ×ĸזר היה פוסק חשוב, כך שוודאי מ×Ļא הי×Ēר הלכ×Ēי ל×Ēקי×ĸה זו).
סיפור מיוחד זה הוא ז×ĸקה אדירה לה', שיחיש וימהר גאול×Ēנו ופדו×Ē × ×¤×Š× ×•. אולם, סיפור זה גם רומז ל×ĸבוד×Ē ×”' הייחודי×Ē ×œ×–×ž×Ÿ ×Ēקי×ĸ×Ē ×”×Š×•×¤×¨. יש כאן ז×ĸקה אדירה לכך שלא רק אנו × ×Ē×§×ĸ ב×Ēפילה כלפי ה', אלא גם שה' י×Ē×§×ĸ וישמי×ĸ א×Ē ×§×•×œ×• אלינו, וכאן אנו מגי×ĸים לנקודה מיוחד×Ē ×‘×Ēקי×ĸ×Ē ×Š×•×¤×¨.
מ×ĸרכו×Ē ×Š×•× ×•×Ē ×™×Š בגות האדם, חלקן ר×Ļוניו×Ē ×•×—×œ×§×Ÿ לא ר×Ļוניו×Ē. למשל - הלב, מחזור הדם, מ×ĸרכ×Ē ×”×ĸ×Ļבים הם מ×ĸרכו×Ē ×œ× ר×Ļוניו×Ē, ואין בכוחו של האדם להחליט שהם לא יפ×ĸלו. ל×ĸומ×Ē ×–××Ē, בכוחו של האדם להחליט אם להרים א×Ē ×™×“×•, וזו מ×ĸרכ×Ē ×¨×Ļוני×Ē.
למ×ĸשה, המ×ĸרכו×Ē ×”×œ× ר×Ļוניו×Ē ×”×Ÿ חיוניו×Ē ×œ×ĸ×Ļם החיים של האדם, ואילו המ×ĸרכו×Ē ×”×¨×Ļוניו×Ē ××™× ×Ÿ קריטיו×Ē ×œ×ĸ×Ļם חיי האדם. ני×Ēן איפה לומר, שהמ×ĸרכו×Ē ×”×œ× ר×Ļוניו×Ē ×”×Ÿ למ×ĸשה המ×ĸרכו×Ē ×Š×”' מפ×ĸיל בגות האדם.
מ×Ļוו×Ēו של רא׊ השנה בשמי×ĸ×Ē ×§×•×œ השופר, וכבר נפץק להלכה שמברכים: "לשמו×ĸ קול שופר" ולא "×ĸל ×Ēקי×ĸ×Ē ×Š×•×¤×¨" (שו"×ĸ ×Ēקפה, ב), לשמו×ĸ ולא ל×Ēקו×ĸ, שהרי ה×Ēוק×ĸ ולא ׊מ×ĸ – לא י×Ļא.
בראש השנה אנו ×ĸובדים א×Ē ×”' בחוש השמי×ĸה. מבין חמש×Ē ×”×—×•×Š×™×, השמי×ĸה היא החוש היחידי שבאופן טב×ĸי ×ĸובד גם כמ×ĸרכ×Ē ×œ× ר×Ļוני×Ē. בשביל לט×ĸום ולמשש חייבים ל×ĸשו×Ē ×¤×ĸולה – הושט×Ē ×”×™×“ או ל×ĸיסה. בשביל להריח חייבים לנשום. בשביל לראו×Ē ×œ× ×Ļריך ל×ĸשו×Ē ×¤×ĸולה, אבל ביכול×Ēו של האדם לחסום בטב×ĸיו×Ē ××Ē ×¨××™×™×Ēו ב×ĸזר×Ē ×ĸפ×ĸפיו. אך האדם שומ×ĸ גם באופן לא ר×Ļוני, ואם הוא רו×Ļה לא לשמו×ĸ, ×ĸליו לשים א×Ē ××Ļב×ĸו×Ēיו באוזניו, שזו פ×ĸולה לא טב×ĸי×Ē.
נמ×Ļא שהשמי×ĸה היא החוש שבו, כביכול, ה' מ×Ēגלה אלינו. וזה ×ĸניינו של רא׊ השנה, שבו ה' בורא א×Ē ×”×ĸולם, והאדם לא זכה ×ĸדיין בכוחו×Ē ×—×™×™×•, ולכן ×ĸלינו לה×Ēבטל לדבר ה', ולהאזין לו.
ויהי ר×Ļון, שנזכה במהרה, לשמו×ĸ א×Ē ×§×•×œ השופר הגדול, שבו י×Ē×§×ĸ ה' לגאול×Ēינו! שנה טובה ומ×Ēוקה!
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il