ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
"בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי".
ננסה להבין מי הם המְרֵעִים, מדוע הם גם צָרַי וְ(גם) אֹיְבַי? ואיך זה קשור לחודש אלול ולראש השנה.
נתחיל בביאור הביטוי בִּקְרֹב. אבן עזרא ובעקבותיו רד"ק הסבירו: מלשון קרב ומלחמה או מלשון קרבה.
מה פשר הקרבה? אבן עזרא בשם אחרים הביא: "ואחרים אמרו באשר יקרבו אלי" כלומר קרבת מקום = הצליחו להתקרב אליו בשדה הקרב.
לפי רד"ק הקרבה תתפרש: "כמשמעו. אמר: אף על פי שהיו קרובים עלי להמיתני". הייתי קרוב למציאות של מיתה.
אחרי בקשת המחילה, נציע לפרש את הביטוי בִּקְרֹב, אומנם מלשון קרבה, אבל במשמעות של: דווקא מי שהיה קרוב אל דוד בקרבת משפחה או בקרבה של רעות וחברות, ניסה לפגע בו.
התנ"ך מספר על אנשים שהיו מאוד קרובים לדוד ושנקטו בפעולות קשות מאוד נגדו: אביו ואמו היו הראשונים שהוציאו אותו בגיל צעיר מהבית אל השדה לרעות את הצאן, ולא ראו בו בן משפחה. כך מפורש בהמשך הפרק: "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי" (שם י. עקב קוצר היריעה נסביר את האירוע, בע"ה בקרוב בספר צפנת שמואל – מלכות דוד).
אב חדש ניסה לאמץ את דוד - שאול חמיו (עיינו כדוגמה שמו"א כ"ד טז, כ"ו יז ו כא). גם "אבא" זה ניסה לחסלו כמה פעמים.
כך גם בני שבטו בני קעילה (שמו"א כ"ג א-יג) והזיפים (שם יט-כט, כ"ו א).
גם אחיתופל, ידידו ורֵעוֹ אשר כנפשו, הפך לרודפו (עיינו כדוגמא שמו"ב י"ז א-ד).
אפילו עם מיכל, אשתו שאהבה אותו בתחילה והיחידה בכל התנ"ך שהכתוב מציין זאת פעמיים לגביה (שמו"א י"ח כ, כח), נוצר משבר בלתי ניתן לאיחוי (שמו"ב ו' טז-כג).
ונעבור לביאור הביטוי מְרֵעִים. ביטוי זה מופיע בתנ"ך חמישה עשר פעמים וכולם באים לבטא רוע מיוחד (למרעים שהשתתפו בחתונת שמשון הראשונה, הקדשנו מאמר מיוחד, שיתפרסם, אי"ה, בחמדת הארץ חלק ז', שיצא לאור בקרוב).
נביא דוגמאות: "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים" (ישעיהו א' ד, י"ד כ); "וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים לְבִלְתִּי שָׁבוּ אִישׁ מֵרָעָתוֹ הָיוּ לִי כֻלָּם כִּסְדֹם וְיֹשְׁבֶיהָ כַּעֲמֹרָה" (ירמיהו כ"ג יד); "תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תהלים ס"ד ג); "הֶן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְרֵעִים" (איוב ח' כ).
גם חז"ל הגדירו: "ואין מרעים אלא רשעים" (אבות דרבי נתן נוסחא א פרק כא).
השורש הוא רע"ע כמו שרש המילים רֵע ורֹע. הרעה גדולה יותר כאשר הרֵע, החבר הופך להיות אויב ופועל ברֹע.
הרֵע, החבר האמיתי, הוא מי שעוזר בעת צרה. הכאב הגדול ביותר הוא כאשר החברים הופכים להיות חבר מרעים (מאפו). הדרך החזקה ביותר לומר זאת היא לתאר את החברים לשעבר נוגסים, ח"ו, בבשרו של החבר לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי והופכים להיות צָרַי(ם) וגם אֹיְבַי(ם).
לעומת המְרֵעִים, הרועה הוא רֵעוֹ האמיתי של צאן מרעיתו. רועה זה נוהג ברגישות ובעדינות בטלאים הרכים. משה ודוד נחשבים כמנהיגים שהוכיחו את יכולות ההנהגה שלהם בעקבות רעיית הצאן. כדברי הזוהר אודות משה שרעה את צאן יתרו: "כַּךְ מֹשֶׁה, רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה, וְרָאָה הקדוש ברוך הוא, שֶׁכְּדַאי הוּא לִרְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, בְּאוֹתוֹ הַדִּין מַמָּשׁ, שֶׁהָיָה רוֹעֶה אֶת הַצֹּאן" (מהדורת הסולם - שמות פרשת שמות מאמר ומשה היה רועה אות שעו). כך גם דוד: "בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה" (שמות רבה פרשה ב סימן ב, מבוסס על שמו"ב ז, ח ודבהי"א יז, ז).
רבים מציעים עצמם בימים אלה כרועים - מנהיגים, כדאי לבחון אותם גם במבחן זה.
נאחל לכל קוראינו היקרים ולכל עם ישראל, שנזכה לשנה טובה גם מבחינת ההנהגה,
שנה של שלום פנימי שיחזק את כולנו ויבטיח שלום חיצוני.
שנה שבה נגביר אהבה ולא יהיו רֵעִים שיהפכו לצרים ואויבים.
כתיבה וחתימה טובה. נתראה שוב, בע"ה, לקראת שבת בראשית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
