ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
"בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי".
ננסה להבין מי הם המְרֵעִים, מדוע הם גם צָרַי וְ(גם) אֹיְבַי? ואיך זה קשור לחודש אלול ולראש השנה.
נתחיל בביאור הביטוי בִּקְרֹב. אבן עזרא ובעקבותיו רד"ק הסבירו: מלשון קרב ומלחמה או מלשון קרבה.
מה פשר הקרבה? אבן עזרא בשם אחרים הביא: "ואחרים אמרו באשר יקרבו אלי" כלומר קרבת מקום = הצליחו להתקרב אליו בשדה הקרב.
לפי רד"ק הקרבה תתפרש: "כמשמעו. אמר: אף על פי שהיו קרובים עלי להמיתני". הייתי קרוב למציאות של מיתה.
אחרי בקשת המחילה, נציע לפרש את הביטוי בִּקְרֹב, אומנם מלשון קרבה, אבל במשמעות של: דווקא מי שהיה קרוב אל דוד בקרבת משפחה או בקרבה של רעות וחברות, ניסה לפגע בו.
התנ"ך מספר על אנשים שהיו מאוד קרובים לדוד ושנקטו בפעולות קשות מאוד נגדו: אביו ואמו היו הראשונים שהוציאו אותו בגיל צעיר מהבית אל השדה לרעות את הצאן, ולא ראו בו בן משפחה. כך מפורש בהמשך הפרק: "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי" (שם י. עקב קוצר היריעה נסביר את האירוע, בע"ה בקרוב בספר צפנת שמואל – מלכות דוד).
אב חדש ניסה לאמץ את דוד - שאול חמיו (עיינו כדוגמה שמו"א כ"ד טז, כ"ו יז ו כא). גם "אבא" זה ניסה לחסלו כמה פעמים.
כך גם בני שבטו בני קעילה (שמו"א כ"ג א-יג) והזיפים (שם יט-כט, כ"ו א).
גם אחיתופל, ידידו ורֵעוֹ אשר כנפשו, הפך לרודפו (עיינו כדוגמא שמו"ב י"ז א-ד).
אפילו עם מיכל, אשתו שאהבה אותו בתחילה והיחידה בכל התנ"ך שהכתוב מציין זאת פעמיים לגביה (שמו"א י"ח כ, כח), נוצר משבר בלתי ניתן לאיחוי (שמו"ב ו' טז-כג).
ונעבור לביאור הביטוי מְרֵעִים. ביטוי זה מופיע בתנ"ך חמישה עשר פעמים וכולם באים לבטא רוע מיוחד (למרעים שהשתתפו בחתונת שמשון הראשונה, הקדשנו מאמר מיוחד, שיתפרסם, אי"ה, בחמדת הארץ חלק ז', שיצא לאור בקרוב).
נביא דוגמאות: "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים" (ישעיהו א' ד, י"ד כ); "וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים לְבִלְתִּי שָׁבוּ אִישׁ מֵרָעָתוֹ הָיוּ לִי כֻלָּם כִּסְדֹם וְיֹשְׁבֶיהָ כַּעֲמֹרָה" (ירמיהו כ"ג יד); "תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תהלים ס"ד ג); "הֶן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְרֵעִים" (איוב ח' כ).
גם חז"ל הגדירו: "ואין מרעים אלא רשעים" (אבות דרבי נתן נוסחא א פרק כא).
השורש הוא רע"ע כמו שרש המילים רֵע ורֹע. הרעה גדולה יותר כאשר הרֵע, החבר הופך להיות אויב ופועל ברֹע.
הרֵע, החבר האמיתי, הוא מי שעוזר בעת צרה. הכאב הגדול ביותר הוא כאשר החברים הופכים להיות חבר מרעים (מאפו). הדרך החזקה ביותר לומר זאת היא לתאר את החברים לשעבר נוגסים, ח"ו, בבשרו של החבר לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי והופכים להיות צָרַי(ם) וגם אֹיְבַי(ם).
לעומת המְרֵעִים, הרועה הוא רֵעוֹ האמיתי של צאן מרעיתו. רועה זה נוהג ברגישות ובעדינות בטלאים הרכים. משה ודוד נחשבים כמנהיגים שהוכיחו את יכולות ההנהגה שלהם בעקבות רעיית הצאן. כדברי הזוהר אודות משה שרעה את צאן יתרו: "כַּךְ מֹשֶׁה, רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה, וְרָאָה הקדוש ברוך הוא, שֶׁכְּדַאי הוּא לִרְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, בְּאוֹתוֹ הַדִּין מַמָּשׁ, שֶׁהָיָה רוֹעֶה אֶת הַצֹּאן" (מהדורת הסולם - שמות פרשת שמות מאמר ומשה היה רועה אות שעו). כך גם דוד: "בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה" (שמות רבה פרשה ב סימן ב, מבוסס על שמו"ב ז, ח ודבהי"א יז, ז).
רבים מציעים עצמם בימים אלה כרועים - מנהיגים, כדאי לבחון אותם גם במבחן זה.
נאחל לכל קוראינו היקרים ולכל עם ישראל, שנזכה לשנה טובה גם מבחינת ההנהגה,
שנה של שלום פנימי שיחזק את כולנו ויבטיח שלום חיצוני.
שנה שבה נגביר אהבה ולא יהיו רֵעִים שיהפכו לצרים ואויבים.
כתיבה וחתימה טובה. נתראה שוב, בע"ה, לקראת שבת בראשית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
