ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
"אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי: כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיקֹוָק יַאַסְפֵנִי" (תהלים כ"ז ט-י).
כך אמרנו מראש חודש אלול ועד להושענא רבה, פעמיים ביום, פסוקים שמתארים מציאות הפוכה מהמופיע בפרשתנו "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ..." (בראשית ב' כד).
בתהילים דוד מבקש שהקב"ה יאסוף אותו עקב נטישת הוריו (תקבולת זו עוזרת לנו להבין גם את מצוות השמיטה. שם התורה נוקטת בלשון נטישה. שמות כ"ג, יא).
אם הדבקות של האיש והאישה באה לידי ביטוי בהתייצבות פנים אל פנים, המבטאים מבטי חיבה, דוד מבקש שהוא לא יהיה במצב הפוך, של הסתרת פנים וחרון אף.
דוד מתאר מציאות קשה ביותר: "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיקֹוָק יַאַסְפֵנִי"
רש"י (בעקבות חז"ל) הפליג בדבריו למחוזות אחרים. אבן עזרא ביאר על סוף ימיהם של אביו ואמו, ורד"ק הסביר על זמן הגעתו לבגרות ויציאה לחיים עצמאיים, קשה מאוד להבין שדוד מתלונן על כך.
אחרי בקשת מחילה, נציע להישאר צמודים לפשט ולפרש את שיחתנו.
דוד הצעיר נשלח מבית הוריו אל השדה לרעות את צאן המשפחה. כך מבואר בפסוקים בדרך הברורה ביותר. שמואל הרואה נשלח לבית לחם, כדי למשוח את מחליפו של שאול בביתו של ישי, וז"ל הכתוב: "מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ" (שמו"א ט"ז א). הוא מקדש את ישי ושבעת בניו: "וַיְקַדֵּשׁ אֶת יִשַׁי וְאֶת בָּנָיו וַיִּקְרָא לָהֶם לַזָּבַח" (שם, פסוק ה).
לישי שמונה בנים כמוכח בכתוב: "וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים" (שמו"א י"ז יב). בשלב זה לאף אחד לא מפריע שדוד לא בבית. הכתוב מכריז: "וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל", היכן הבן השמיני שהוא זה שנולד שביעי (דבהי"א ב' טו)? אף אחד מבני המשפחה איננו מקשה קושיות, לא רק האחים, אפילו לא האמא. רק כאשר שמואל מכריז שאירעה כאן תקלה: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי לֹא בָחַר יְקֹוָק בָּאֵלֶּה" (שמו"א ט"ז י) וכנראה חסר מישהו: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים?! (שם פסוק יא), ישי מנסה להסביר: "עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן" (שם). ישי מכנה אותו הקטן, אע"פ שדוד איננו הקטן, אולי כדי להקטינו, וגם עתה איננו שולח לקרא לו. רק ציווי מפורש של שמואל, הכולל איום גלוי: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה" (שם) גרם להגעתו של דוד חזרה לביתו - "וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ" (שם יב).
בפשטות, מי ששלח היה ישי, שהרי כך ציווה הנביא, אבל אז עולה השאלה: מדוע בפסוקים הקודמים מפורש שישי היה הפועל: "וַיִּקְרָא יִשַׁי ... וַיַּעֲבֵר יִשַׁי ... וַיַּעֲבֵר יִשַׁי" (שם פסוקים ח-י), ואלו כאן אין אזכור מסוג זה?
לכן, שוב אחרי בקשת מחילה, נציע כי שמואל הוא זה ששלח להביא את דוד מן השדה, מאחר וישי סרב לעשות זאת, בגלל התנגדותו למשיחת דוד.
דוד נשלח שוב אל הצאן לשדה, גם לאחר משיחתו. כך מוכח מהמשך הפרק, שהרי מיד לאחר מכן מציין הכתוב בהנגדה: "וְרוּחַ יְקֹוָק סָרָה מֵעִם שָׁאוּל וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה מֵאֵת יְקֹוָק" (שם יד). עבדיו של שאול ממליצים להביא את הבחור שמיטיב לנגן מבית לחם, את דוד בן ישי. לכן, שאול באמצעות מלאכיו מבקש מישי: "שִׁלְחָה אֵלַי אֶת דָּוִד בִּנְךָ אֲשֶׁר בַּצֹּאן". גם עתה משיח ד' איננו חלק מהמשפחה.
מאורע זה מדגים באופן ברור מה פשר מצוקתו של דוד: "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי", מציאות הפוכה למצב האידאלי המתואר בפרשת בראשית: "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי...עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב' כג-כד).
הבטחנו לבאר למה זה קרה? בע"ה, בקרוב בספר החדש "צפנת שמואל – מלכות דוד".
הבה נתפלל, בראשיתה של שנה, כי נזכה להתחזקות המשפחה בעם ישראל בכלל,
ובמדינת ישראל בפרט.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
