ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
לכאורה, הפרשה עוסקת בדינו של חכם מחכמי הסנהדרין אשר איננו מוכן לקבל את דעת הרוב ומורה הלכה כנגדם (אמנם דינו החמור מוגבל לחלק מאוד מוגדר בהוראת הלכה עיין רמב"ם ה' ממרים פ"ג ה"ה). מטרתה לחזק את מעמדו של בית דין הגדול שכל ישראל נצטוו לשמוע בקולו.
הרמב"ם מגדיר את הדברים בצורה מאוד ברורה:
"בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן" (הלכות ממרים פ"א ה"א).
אבל עיון מעמיק יותר בפרשה, מגלה כי מטרתה העיקרית היא יותר נרחבת ומשמעותית לחיי העם מבחינה לאומית וממילא גם דתית. פרשה זו הופכת את בית הדין היושב ליד המקום "אֲשֶׁר יִבְחַר ה'", כלומר בלשכת הגזית בירושלים, למרכז הרוחני, התורני וההלכתי של עם ישראל בארץ וממילא בכל מקום. בית דין זה הינו הסמכות העליונה בכל דבר הלכה ולפי שיטת הירושלמי גם בדברי אגדה ומחשבה (עיין בבלי סנהדרין פז עא לעומת ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ג בביאור הביטוי "הדבר" ובאגרת קג לראי"ה קוק זצ"ל).
ברגע שיתברר לעם ישראל מהו "המקום אֲשֶׁר יִבְחַר ה'", יהפוך מקום זה לליבו של העם ומרכז חייו, כפי שאכן קרה מימי דוד.
לפרשיה זו, מקבילה בנבואת ישעיהו. בנבואת אחרית הימים המופיעה בפרק ב' בספרו, ביטויים רבים המופיעים גם בפרשתנו. נציין כדוגמה כמה מן הבולטים שבהם:
"הדבר" - "הדבר", "וקמת ועלית" - "לכו ונעלה", "ככל אשר יורוך" - "ויורנו מדרכיו", "את דבר המשפט" - "ושפט" דין גויים". (במאמר מוסגר נציין כי ניתן להוכיח כי יש קשר חזק מאוד בין הפרקים הראשונים של ספר ישעיהו לבין הפרשיות- שופטים וכי תצא בספר דברים ואכמ"ל).
על רקע זה מקבלת נבואתו של ישעיהו מימד מיוחד. על פי התורה ופרשנות חז"ל נקבע כבר בפרשתנו כי ירושלים הינה המרכז הרוחני של עם ישראל. בא הנביא ישעיהו ומנבא גאולת שלום כלל עולמית, שבמהלכה מכירים גם אומות העולם בירושלים, כמרכז הרוחני של עם ישראל ושל כל האנושות כולה. אי אפשר שלא לעמוד משתאים ומתפלאים כמה גבוהה היתה נקודת המבט הנבואית של ישעיהו. כאשר העולם האלילי היה שקוע כה עמוק בשפל המוסרי והרוחני של עבודת עץ ואבן, מנבא ישעיהו על התעלות רוחנית נפלאה לכל האנושות. העולם כולו יאמין בא-ל אחד, יחיד ומיוחד שהמקום המרכזי לעבודתו הוא בהר הבית בירושלים, "המקום אשר יבחר ה'".
הבה נתפלל כי הכרה זו תלך ותתנחל בליבותיהם של ישראל וגם של כלל האנושות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
