ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
התביעה: התובע הזמין עבודה קבלנית אצל הנתבע. בחוזה העבודה כתוב, שהפועלים יהיו בעלי תעודות זהות כחולות והיתרי עבודה. אבל גם התובע וגם הנתבע הודו, שהייתה הסכמה בעל פה, שהקבלן לא יעסיק פועלים ערבים. התובע טוען, שביקש כן, מחמת חששו מפגמים מכוונים שלעתים עושים פועלים אלו בבנייה, מפני חששות ביטחוניים, וכן מסיבות אידיאולוגיות. התובע טוען, כי הדגיש בפני הקבלן שהוא מוכן לשלם לו יותר משום שיודע שאינו מעסיק ערבים. כעת הוא תובע החזר של התוספת ששילם לקבלן מעבר למחיר שהיה יכול להשיג אצל קבלנים אחרים המעסיקים ערבים.
תשובת הנתבע: הנתבע מודה כי התובע אמר לו שהוא לוקח אותו משום שיודע שאינו עובד עם ערבים, אף על פי שהוא יקר. אבל, הנתבע טוען שהוא העסיק מעט מאוד ערבים, ולא כעובדים ישירים שלו, אלא כפועלים של קבלני המשנה שלו.
פסק הדין : דעת הרוב היא, שאכן יש כאן תנאי בין התובע לנתבע, ולכן הסיכום על המחיר בטל, וממילא התובע צריך לשלם רק את שוויה האמיתי של העבודה, דהיינו כפי מחירה אצל קבלנים המעסיקים גם פועלים ערבים.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
27 - שוכר שיצא ללא הודעה מוקדמת
28 - תוספת תשלום שהותנתה בעבודה עברית
29 - תביעת פירוק שותפות
טען עוד
דעת המיעוט היא, שתנאי זה אינו מועיל לביטול הסיכום על המחיר. ובכל אופן, בדרך פשרה ומשום עגמת נפשו של התובע, נקבע סכום מסוים לפיצויו.
נימוקי דעת הרוב: התנאי שלא להעסיק פועלים ערבים הוא תנאי המבטל את ההסכמה על גובה התשלום עבור העבודה. לכן, את התשלום שהיה מוטל על התובע צריך לחשב על פי שומת בית דין. בית הדין החליט, שהסכום הוא כפי הסכום שהיה התובע משלם, אילו היה פונה לקבלן אחר, המעסיק גם עובדים ערבים. ממילא, הנתבע צריך לשלם לתובע את ההפרש בין הסכום שגבה לבין הסכום שהיו גובים קבלנים אחרים.
נימוקי דעת המיעוט: התנאי אינו גורם לביטול ההסכמה על גובה התשלום. זאת משתי סיבות: (א) יתכן שהקבלן גבה סכום גבוה יותר מסיבות שאינן קשורות לתנאי זה, כגון יעילות ואיכות העבודה. (ב) לא הוכח שעבודה הנעשית על ידי פועלים ערבים זולה יותר.
לכן, אף על פי שהתנאי חל, הוא אינו גורם לביטול ההסכם בין הקבלן והתובע. הדבר דומה לדין המובא בשו"ע (חו"מ סימן רלד סעיף ג):
"המוכר לחבירו דבר שאיסור אכילתו מדברי סופרים, אם היו הפירות קיימים - מחזיר הפירות ונוטל דמיו; ואם אכלם - אכל ואין המוכר מחזיר לו כלום".
הרי, שלמרות שברור כי ישנו תנאי גמור בין המוכר ללוקח, שימכור דווקא פירות מותרים באכילה, וראיה לדבר, שקודם שאכל יכול להחזיר את הפירות וליטול הדמים, התנאי הזה אינו גורם לכך שאם כבר אכל, יוכל לתבוע את ההפרש במחיר. ואם כן, גם בנידון דידן, כיוון שסוף סוף העבודה נעשתה, אין התובע יכול לדרוש מהנתבע את ההפרש במחיר. אמנם, תוך כדי העבודה היה התובע רשאי להפסיקה מחמת שהנתבע לא עמד בתנאי שהוסכם ביניהם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












