ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
בדברינו לפרשת ויצא תשפ"ג הסברנו כי מסעו של יַעֲקֹב לחרן החל בהליכה רגלית, שם בא לידי ביטוי שמו יַעֲקֹב מלשון עקב.
מסעו של יַעֲקֹב חזרה מחרן מסתיים בתחילת פרשתנו, עם יציאתו של יעקב לחירות בניצחונו על שרו של עשיו, והוא מקבל את שמו החדש יִשְׂרָאֵל.
ישראל מלשון ראש, כדי לסמל את שאיפתו של יקב לראשו של הסולם המגיע לשמיים.
נוסיף עתה עוד משמעויות לשם ישראל.
ישראל מלשון ראש, ראש משמעותו גם מנהיג – ראש וראשון, כמו, למשל, בכינויו של שמעי בן גרא כשבא לקביל פני דוד, עם חזרתו לעבר הירדן המערבי, לאחר כישלון מרד אבשלום - רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף (שמו"ב י"ט כא).
כך מפורש גם בכתוב בפרשתנו, ראש מלשון שררה: "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית ל"ב כט), והרי השם יִשְׂרָאֵל כולל גם את הביטוי "שר". לכן גם 'ישר' פירושו להנהיג כמו בפסוק: "וַיָּשַׂר אֲבִימֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שָׁנִים" (שופטים ט' כב). יתכן וזו גם כוונתו של שמשון, בתשובתו לאביו, כי הוא רוצה לשלוט על הפלישתים באמצעות שליטה על בנותיהן: "אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" (שם י"ד ג) (זו גם כוונתו של שכם בן חמור בקחתו את דינה).
משמעות נוספת לשם יִשְׂרָאֵל היא – ישר.
ספר בראשית הוא ספר הישר (עבודה זרה כה, ע"א), ספרן של ישרים.
הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין מרכז התורה של יהדות אירופה, שהוקמה בידי ר' חיים מוולוז'ין גדול תלמידי הגר"א, הסביר לנו מה ההבדל בין צדיק ישר לצדיק שאינו ישר, וז"ל: "והענין דנתבאר בשירת האזינו על הפסוק: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים ל"ב ד). דשבח יָשָׁר הוא נאמר להצדיק דין הקדוש ברוך הוא בחרבן בית שני שהיה דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל (שם, שם ה). ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה. אך לא היו ישרים בהליכות עולמם. על כן מפני שנאת חנם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס. ובא על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית. ועל זה היה צדוק הדין. שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשם שמים דזה גורם חרבן הבריאה והריסות ישוב הארץ. וזה היה שבח האבות שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר. עוד היו ישרים" (העמק דבר הקדמה לבראשית).
הנצי"ב, ממשיך להגדיר מי הם הצדיקים הישרים גם בעוד תחום, וז"ל: "עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה. כמו שאנו רואים כמה השתטח אברהם אבינו להתפלל על סדום. אף על גב שהיה שנא אותם ואת מלכם תכלית שנאה עבור רשעתם ... איתא על זה (דברים רבה ג טו), כי על כן בחר הוא יתברך באברהם מבכל צדיקים שקדמוהו על שהיה מלמד סנגוריא על הבריות שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו אהבת צדק ותשנא רשע". הנצי"ב חוזר ומסכם: "ובדברינו נתיישב יפה על מה נקרא זה הספר ספר הישר שהוא ספר הבריאה" (שם).
יעקב הצדיק "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כ"ה כז), מוכרז בפרשתנו גם כ-יִשְׂרָאֵל, צדיק וישר.
הבה נתפלל כי גם מנהיגי ישראל בדורנו יזכו להיות ראויים לכינוי יִשְׂרָאֵל – צדיקים וישרים.
היום יום חמישי בשבת, י"ד בכסלו תשפ"ג, עלה לגנזי מרומים ר' ישראל אהרוני, עמוד הימיני ממייסדי "ארץ חמדה"
פרופ' יִשְׂרָאֵל אהרוני היה צדיק וישר מכל הבחינות שהזכרנו לעיל. יהיו גם דברים אלה לעילוי נשמתו. תנצב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
