ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
כשהתעורר הרב, עדיין עמד אותו תלמיד חכם ליד הרב, ומיד פנה הרב אל השואל והחל לומר לו את התשובה, כאילו לא קרה כלום. מבחינתו, הם עדיין עסקו באותו עניין תורני...
סיפור זה מזכיר לנו במשהו את הנאמר בפרשתנו על יעקב, שחייתה רוחו, רק אחרי שראה את העגלות ששלח אליו יוסף. וביארו חז"ל, שיוסף שלח ליעקב צופן, שיאפשר לזהות אותו, "סימן מסר להם, במה היה עוסק כשפרש ממנו, בפרשת 'עגלה ערופה", וזהו שנאמר: "וירא את העגלות, אשר שלח יוסף", ולא נאמר 'אשר שלח פרעה'" (רש"י מה, כז).
אפשר לראות בכך צופן בלבד, אולם אפשר לראות כאן אמירה עמוקה יותר על הקשר בין אנשים. יוסף ויעקב נפרדו זה מזה מתוך לימוד תורה בפרשת 'עגלה ערופה', וליוסף חשוב להעביר ליעקב את המסר, שכיוון שנפרדו מתוך דברי תורה, הרי שדברי התורה המשיכו לחבר ביניהם כל אותם שנים, וכביכול הם לא נפרדו כלל.
וכך גם הנחו חז"ל (ברכות לא, א) "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו", ומשמע מהדוגמא שמביאה שם הגמרא, שלא חייבים להיפרד דווקא מתוך דבר הלכה, אלא אפשר להיפרד גם מתוך דברי אגדה או דברי תורה אחרים (תורה תמימה במדבר כז, הערה לה).
וביאר בספר מאור עיניים (פרשת כי תשא) שהנחייה זו נועדה לשמור על הקשר בין האנשים, כי הקשר הטוב ביותר הוא כשיש קשר רוחני משותף לאנשים. "דנודע תועלת ההתקשרות אדם בחבירו הוא תועלת גדול... אך כשנפרדין איש מעל אחיו... נפרד גם כן הקשר שביניהם, וצריך למצוא עצה איך לעשות הקשר אף לאחר שנפרדין זה מזה. לכך נותנת הגמרא עצה לזה... שאל יפטר אדם מחבירו... אלא מתוך דבר הלכה, שאז בודאי יהיה הקשר אמיץ ביניהם, כי מחמת שזה שומע דבורו של חבירו שמדבר עמו דבר הלכה שהוא שכל לילך בדרך ה', והשכל של המדבר נכנס במוחו ושכלו של המקבל, ועל ידי זה נעשה אחדות בשכלם, כי הדברים מקשרים את שכלם יחד...".
ודומה, שיעקב ויוסף נפרדו דווקא מתוך פרשיית 'עגלה ערופה', שהרי עגלה זו מביאים זקני העיר, שבאזור שלה נמצא אדם מת באופן לא מזוהה, והם מצהירים שידיהם לא שפכו את הדם הזה. ומבארים חז"ל, שהכוונה שהם גם מצהירים "שלא ראינוהו ופטרנוהו, בלא מזונות ובלא לוויה". והלא, כביכול, יעקב שלח את יוסף לדרכו ללא ליווי, אך בא יוסף ורומז ליעקב: 'אבא ליווית אותי כל השנים הארוכות במצריים, ואף סיפקת לי מזון (רוחני) כל אותם שנים', כי התורה שלימדת אותי, ליוותה אותי והזינה אותי מבחינה רוחנית בכל השנים הללו.
ומכאן טיפ רוחני חשוב לכולנו. וודאי, רבים אומרים לעצמם, אינינו במדרגת הרב אלישיב, שנהיה כל כך שקועים בתורה, עד שכל הזמן נעסוק רק בה. אנו גם לא מעוניינים שכל הקשר שלנו עם אנשים יהיה רק מסביב לדברי תורה, חשוב לנו ליצור קשר חברי טוב עם אנשים בצורה משוחררת.
ובכל זאת, יש לנו יכולת ליישם את הנחיית חז"ל בחיינו. פעמים רבות, חברים וקרובי משפחה משוחחים ביניהם, רק כי 'חשוב לשמור על קשר'. לעיתים, אף מחפשים וחופרים למצוא נושאי שיחה משותפים. במצבים כאלה, כדאי לנו להעלות נושא שיחה רוחני, המשיק ונוגע לדברי תורה, ומיד נחוש עד כמה הקשר החברי והמשפחתי הופך למשמעותי, מחבר ומרומם.
במקום לבזבז את הזמן, מתחברים ביחד מסביב למשהו משמעותי. בהצלחה!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
שיא השיאים בפסח!
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה המשמעות הנחת תפילין?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
איך ללמוד גמרא?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
