ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
למדנו שכלי שנשבר וכבר אינו שימושי כלל הופך למוקצה.
כלי שנשבר ועדיין יש לו שימוש, באופן כללי לא ייחשב מוקצה, כל עוד לא הושלך לאשפה לפני השבת.
אם ניתן להשתמש בו, אך מדובר בשימוש זניח, ורוב האנשים היו משליכים אותו לאשפה במצב זה: אם הוא נשבר לפני השבת מוסכם שהכלי יהיה מוקצה, שהרי בכניסת השבת הוא כבר נחשב אצל בני האדם כשבר כלי. אם הוא נשבר בשבת עצמה, למדנו שיש מחלוקת בין בעלי התוספות ובין הריטב"א. לפי הריטב"א דינו כדין כלי שנשבר בשבת ואינו עומד לאף שימוש. לפי בעלי התוספות הוא לא יהיה מוקצה, מכיוון שבכניסת שבת הוא לא היה מוקצה, וכעת הוא עדיין עומד לשימוש (זניח ככל שיהיה).
הדוגמא למחלוקת הייתה מחט שהקוף (החלק עם החור) שלה נשבר. עכשיו לא ניתן לתפור בעזרתה, אך אפשר להשתמש בה כדי להוציא קוץ. בעלי התוספות אומרים שמכיוון שהשימוש הזניח הזה עדיין קיים, אם היא נשברה לפני השבת היא אכן תהיה מוקצה. אם היא נשברה בשבת היא לא תהפוך למוקצה באמצע השבת. הריטב"א סובר שמכיוון שאנשים אינם שומרים מחטים שבורים לשימוש זה, אין הבדל בין המחט השבורה לרסיסי האגרטל.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
5 - ענפים לעיטור שולחן
6 - מוקצה של שברי כלים ושקי תפוחי אדמה
7 - מוקצה – כלים שבורים וכלים מפורקים
טען עוד
בעלי התוספות מציינים שלפי מה שלמדנו, הגמרא אומרת מעבר לכדי הצורך. כלומר, חלקי השטיח לא יהיו מוקצים בגלל שהם עדיין שימושיים. זה שהשימוש הוא, במקרה, גם השימוש המקורי של השטיח אינו משפיע על ההלכה.
הרשב"א חולק על כך, ואומר שאנשים אינם רגילים לשמור את חלקי המחצלת שנפרדו ממנה, ולכן עקרונית הם אמורים להיות מוקצים. הוא קובע כלל חדש: שבר כלי שאנשים אינם רגילים לשמור לא יהפוך למוקצה אם הוא עדיין יכול לקיים את ייעודו המקורי. במקרה שלנו מצד הדין חלקי המחצלת הללו היו ראויים להפוך למוקצה. אך מכיוון שעדיין ניתן להשתמש בהם באותו ייעוד לה מיועדת המחצלת, הם לא ייהפכו למוקצה.
יש לציין שגם על מחט הרשב"א כותב שהיא עדיין משמשת בתפקידה המקורי, ולכן היא לא תהפוך למוקצה אם היא נשברה בשבת. נראה שהריטב"א חולק על כך. ניתן להציע שתי אפשרויות מדוע: א. הריטב"א סובר שהוצאת קוץ לא נחשבת כ'ייעוד מקורי' של המחט. אמנם אנשים משתמשים במחט להוצאת קוצים, אך אין לראות בכך 'ייעוד' לשמו יצרו את המחט. ב. יתכן ולפי הריטב"א הקריטריון הוא חשיבות הפעולה, ולא ייעוד מקורי.
שאלתי בשיעור השבועי שלי מה אנשים חושבים על שק תפוחי אדמה, שקרעו את צידו, והשתמשו בכל תפוחי האדמה שבו. רוב הלומדים הסכימו שהשק יהפוך למוקצה. אמרתי להם שאחד מרבותי לימד אותי להשתמש בשק תפוחי האדמה לשטיפת כלים בשבת. חלק מהיושבים צחקו ואמרו שאם לרב קשה לרכוש סקוצ' לשבת הם ישמחו לעשות קמפיין גיוס עבור המטרה הזאת.
מה שעלה בשיעור הוא שבימינו היחס שלנו לכלים שבורים שונה מהיחס של חז"ל. אם כוס שלנו נסדקת קצת, ברור שלא נשמור את הכוס בגלל שעדיין ניתן להשתמש בה בדוחק. ואם מדובר בכוס זכוכית גדולה ששתייה ממנה מסכנת בפציעה, לא נעלה על דעתנו לייחד אותה להחזיק פרחים, אלא נשליך אותה לאשפה (מחזור) שמא ינזקו ממנה. הגמרא מדברת על חלקי חרס שנותרים שעשויים להשתמש בהם לכסות אוכל. אצלנו לא מקובל לכסות אוכל בחתיכת חרסינה שבורה.
שימו לב שאין כאן אמירה על ההלכה. ההלכה שרירה ועומדת ולא השתנתה כלל. אך אם ההלכה קובעת שכלי שאדם לא יעלה בדעתו להשתמש בשבריו נהפך למוקצה, ה'אדם' הרלוונטי לדיוננו הוא האדם בסביבה בה הוא חי. יתכן וכיום במדינות עניות מסוימות יקפידו הרבה יותר לא להשליך שברי כלים לאשפה. אך ברוך השם אנו זכינו לחיות במדינה שבעיית עודף החפצים גדולה מבעיית חסרונם. לכן היד קלה על ההדק להשליך חפצים לאשפה, ולפיכך רוב מוחלט של שברי הכלים אכן ייהפכו למוקצה, כפי ההגדרות שהגדירו חז"ל.
לפיכך קבלתי את הדין, ואני אייחד את שקי תפוחי האדמה שלי לפני שבת כדי להוציאם מכלל היותם מוקצה.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
עירוב תבשילין
מתי נכון לומר סליחות ?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
