ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כשרות
בשבועות האחרונים למדנו על היסודות של נתינת טעם. הפעם נתחיל לברר את גדרי ההלכה אחרי שטעם איסור התערב בדבר מותר.
בתוך הדיון ב'טעם כעיקר' הבחנו בין 'מין במינו' ו'מין כשאינו מינו'. דבר שהתערב במה שאינו מינו ייתן טעם, ובכדי לבחון אם המאכל המותר נאסר עלינו לבדוק אם האיסור נתן בו טעם. אך כאשר מדובר במין במינו, לא ניתן לזהות את העברת הטעם, מפני שהטעמים זהים. דבר זה מוביל למחלוקת קיצונית: לפי חכמים, מכיוון שאין משמעות לטעם, האיסור בטל ברוב (וחכמים גזרו שהביטול יהיה בששים, כדין ביטול מין בשאינו מינו). לפי רבי יהודה: מין מבטל את שאינו מינו, וגורם לנו לא לחוש את טעמו, לכן הוא בטל. אך במין במינו ההיתר אינו מבטל את טעם האיסור, ולכן האיסור אינו בטל כלל. אפילו מעט איסור יאסור סיר שלם שהוא מינו.
על פי העקרונות שלמדנו בשבועות האחרונים, אם חלב נשפך לתוך תבשיל, יש לשער אם יש פי ששים בתבשיל יחסית לחלב שנשפך.
המשנה בחולין (קח ע"א) עוסקת בטיפת חלב הנופלת לתוך תבשיל. אם הטיפה תיפול על חתיכת בשר הנפרדת מהתבשיל, ותתן בה טעם – החתיכה תאסר. אם לאחר מכן יערבב את התבשיל, נשער את היחס בין החתיכה כולה ובין התבשיל. במידה ובתבשיל יש פי ששים מאשר נפח החתיכה – התבשיל מותר, ואם אין פי ששים בתבשיל יחסית לחתיכה כולה, התבשיל כולו ייאסר.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
101 - חמדת הכשרות: סמיכה על נכרי
102 - חמדת הכשרות: האם אפשר לסחוט את האיסור מתוך המאכל בו הוא נבלע?
103 - חמדת הכשרות: האם חתיכה שבלעה איסור הופכת לאסורה כשלעצמה?
טען עוד
עיקרון זה מתברר יותר בדברי רב (המופיעים בדף ק ע"א). דג שאינו כשר נופל לתוך תבשיל של בשר. הדג נותן טעם בחתיכת בשר אחת. החתיכה הזאת נאסרת. כעת מוציאים את הדג האסור, אך חתיכת הבשר מתערבבת בתבשיל. כיצד משערים את האיסור בשאר התבשיל?
לכאורה היינו אומרים כך: אחרי הוצאת הדג, נשער כמה מטעם הדג נמצא בבשר, ואת הטעם הזה יש לבטל ביחס לשאר התבשיל.
אך רב מחדש חידוש גדול: לפי רבי יהודה, כל הבשר בתבשיל ייאסר. מדוע? מפני שהבשר עצמו נחשב איסור. כלשונו "החתיכה עצמה נעשית נבלה". איננו מתייחסים לבשר כ"בשר שבלע דג אסור", אלא כאיסור עצמאי. מעתה, הטעם של הבשר נחשב כאיסור עצמאי, אותו יש לבטל. לפני רבי יהודה אין לו ביטול, מפני שהוא מין במינו. כאמור, לולא דברי רב, רבי יהודה היה מודה שיש לבטל את הטעם של הדג, שאינו אותו המין כמו יתר הבשר.
במקרה הראשון שהבאנו מהמשנה פגשנו רעיון דומה: אחרי שהחלב אסר את הבשר, שאר התבשיל צריך לבטל את הבשר, ולא רק את החלב שנכנס לבשר.
איזה דין יותר מפתיע אותנו? ניתן לומר שתי סברות הפוכות:
מצד אחד: הבשר אינו אסור, והחלב אינו אסור. רק השילוב שלהם אסור. בחתיכת הבשר יש חלב. ערבוב החתיכה בתבשיל 'יסחט' את החלב לתוך שאר התבשיל. מעתה אין סיבה להתייחס לבשר הראשון כאסור יותר משאר החתיכות. אך כאשר איסור נבלע בהיתר, הבעיה אינה השילוב, אלא עצם זה שהטעם האסור נכנס בו. אחרי שנבלע בו היתר, לא ברור שניתן לשוב ולהתיר את החתיכה שנאסרה.
מצד שני: כאמור, הבשר אינו אסור, והחלב אינו אסור. כאשר הם נפגשים, שניהם נאסרים. לאחר מכן, חתיכת הבשר נופלת לתבשיל. נניח שהחלב נפלט. אך החלב אינו אסור יותר מהבשר: הרי החלב אינו מרכיב אסור יותר מהבשר. מפגשם יצר איסור, אך לא ניתן לומר שהאחד אסר את השני. הם אסרו זה את זה. על כן אין הצדקה לומר שהחלב הוא המרכיב האסור. אך כאשר דג שאינו כשר נותן טעם בחתיכת בשר, ברור מה המרכיב הכשר ומהו המרכיב שאינו כשר. במידה וניתן להפליט את טעם הדג, לכאורה יש יותר הצדקה לומר שהבשר חזר להיות כשר.
דינו של רב מצוטט שנית בדף קח. שם הגמרא שואלת: מה רב סובר? אם הוא סובר "אפשר לסוחטו מותר", מדוע החתיכה נעשית נבלה? כנראה שהוא סובר "אפשר לסוחטו אסור".
רש"י מבאר שהגמרא שואלת מהו הדין אם נצליח לסחוט את האיסור מההיתר. האם "אפשר לסוחטו מותר", כלומר, בהנחה שהאיסור נסחט, האם החתיכה תחזור ותהיה מותרת?
כלומר, אין כאן שתי שאלות נפרדות. הסיבה לכך שגם אם החתיכה תיסחט היא תישאר אסורה היא שהחתיכה עצמה מוגדרת כנבילה בפני עצמה. אנו אוסרים גם אם סוחטים את האיסור מפני שהחתיכה בעצמותה נחשבת כנבלה. גם הרא"ה (בספרו בדק הבית על הרשב"א) מבאר כך.
אך הרשב"א והר"ן מסרבים לקבל את הטענה הזאת. הם אומרים שלפי רש"י והרא"ה הניסוח של הגמרא יוצא משונה: אם יש איסור למרות שסוחטים אזי ניתן לומר שהחתיכה אסורה? מה הטעם לחזור על אותו הדבר פעמיים?
לכן הר"ן מבאר כך: השאלה אינה אודות המצב התיאורטי בו מצליחים לסחוט את החתיכה. השאלה היא אם ניתן להניח שהחתיכה נסחטה מן האיסור. כלומר "אפשר לסחטו", ועל כן "מותר", או "אפשר" לנסות "לסחטו", ועל כן "אסור".
נחדד יותר: נניח שהחלב נבלע בבשר בשעה שהבשר חם. נוצר קשר כימי המחבר את החלב לבשר. האם בישול של אותה החתיכה יפרק את הקשר הכימי הזה? עתה החתיכה מתערבת בתבשיל שלם. האם ניתן להניח שאותו קשר מקורי נפרם, וממילא ניתן לדון על היחס בין החלב המקורי והתבשיל?
אומר הר"ן: אם אנו חוששים לכך, זה יצדיק להתייחס לחתיכה כחתיכה חסרת תקנה, ועל כן נאמר ש"החתיכה עצמה נעשית נבלה". הסיבה שמתייחסים לחתיכה כנבלה הוא מפני שממנו האיסור לעולם לא ייפרד. אך אם אפשר להניח שבישול נוסף של החתיכה תפליט את האיסור, אין הצדקה להתייחס לחתיכה כולה כדבר אסור.
מכאן הר"ן ממשיך וקובע: עיקר הדיון על חענ"נ מתחיל בבשר וחלב. אך גם אחרי שנקבע שביחס לבשר וחלב החתיכה המקורית שנאסרה לעולם לא תשוב להיתר, עדיין אפשר להתלבט מדוע: האם זה מפני שגם הבשר וגם החלב נחשבים אסורים, כל אחד בפני עצמו, או שזה מפני שפשוט לא ניתן להניח שהחלב אי פעם יוצא מהחתיכה?
הצעד הבא, אומר הר"ן, הוא לחשוב אם להכליל את העיקרון הזה לשאר האיסורים. כלומר: ביחס לבשר וחלב, החתיכה אינה שבה להיתרה. אם עקרונית ניתן לסחוט את החלב מהבשר, אך אין זה מועיל לנו, מפני ששני המרכיבים (הבשר והחלב) אסורים במידה שווה, טעם זה אינו שייך ביחס לאיסורים אחרים, ולכן ביחס אליהם לא נאמר חענ"נ. אך אם הסיבה היא ש"אפשר לסחטו אסור", כלומר, אין אפשרות להניח שאכן כל החלב נפלט מהבשר, הטעם הזה נכון גם ביחס לאיסורים אחרים. לא ניתן להניח שטעם הדג שאינו כשר יצא מהבשר, ולכן נתייחס לבשר כולו כדבר אסור.
כאמור, אנו צוללים לסוגיה מעט סבוכה. לכן נעמוד בזה לעת עתה. בעזרת ה' בפעם הבאה נחזור ונחדד את המחלוקת שלמדנו עד כאן, ונשלים את השיטות האחרות, בתקווה שהדברים יהיו נהירים וברורים.
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אוצרות בלב הים
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
