ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלגרה בת רחל
תשובה: כידוע, בכל פסיקה מחודשת עולה השאלה: מדוע עד כה פסקו אחרת? בדרך כלל התשובה היא שהשתנתה המציאות. וככל שהדין שבאים לשנות הוא מוחלט יותר, כך נטל ההוכחה שהמציאות אכן השתנתה גדול יותר. בשאלת בשר ודגים, לכאורה אין שום ראיה שהמציאות השתנתה. הטענה היחידה היא שחוכמת הרפואה כיום אמינה יותר, ולכן אפשר לסמוך עליה יותר. אולם נראה שטענה זו אינה חזקה, משום שכל דור בטוח שהמדע בימיו הוא "הצעקה האחרונה", ופעם אחר פעם המדענים מתבדים. כך, כשם שאנו בטוחים ברפואתנו היום שהיא מפותחת ואמינה, מסתבר שבדור הבא יתברר שבדברים רבים רופאי זמננו טעו. אם כן, כיצד אפשר לסמוך על הרופאים שטוענים כיום שאין סכנה באכילת בשר ודגים?
האיסור שנוי במחלוקת אמוראים וראשונים
כדי לבאר את דבריי בפניני הלכה (כשרות לו, ד), אציג את הסוגיה על כל צדדיה.
בגמרא (פסחים עו, ב) מבואר שלדעת מר בר רב אשי אסור לאכול דג שנצלה עם בשר באותו תנור, משום שהדבר קשה לריח הפה ולצרעת. מנגד, לדעת רבא מפרזיקיא מותר לאוכלם יחד.
רביבים (809)
הרב אליעזר מלמד
723 - הצורך בתיקון מערכת המשפט
724 - איסור אכילת דג ובשר יחד
725 - שירת הים וט"ו בשבט
טען עוד
אולם מנגד, רוב הראשונים לא הזכירו שיש איסור לאכול דג עם בשר. לא זו בלבד, אלא שכתב הרמב"ם במפורש (מאכ"א ט, כג): "דגים שצלין עם הבשר – אסור לאוכלן בחלב", הרי שמותר לאכול דגים שצלו עם בשר. וביארו הפוסקים, שמתוך לימודיו וניסיונו כרופא הסיק הרמב"ם שאין בכך סכנה, וממילא אין איסור לאכול יחד דג ובשר (שו"ת חת"ס יו"ד קא).
הרי שדין אכילת בשר עם דגים שנוי במחלוקת אמוראים וראשונים.
רוב ככל האחרונים החמירו מפני חשש הסכנה
כיוון שמדובר במחלוקת, ולפי הדעה המחמירה אכילת בשר עם דגים עלולה לגרום לצרעת, רוב ככל האחרונים חששו לסכנה שבכך ואסרו זאת. וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד קטז, ב): "צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד, מפני שקשה לצרעת". אומנם אחד מגדולי הפוסקים האחרונים, הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר, בעל פירוש 'מגן אברהם' (או"ח קעג, א), כתב שאפשר שבזמן הזה "אין סכנה כל כך", וכפי שמצינו בכמה דברים שהיו נחשבים כמסוכנים משום רוח רעה ועכשיו "אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכול לפי טבע הארצות", וסמך על דברי הרמב"ם שלא אסר זאת.
אומנם כאמור, רוב ככל האחרונים חששו לסכנה שבכך. ואף שרופאי זמנם לא הזהירו מאכילת בשר ודג, מאידך גיסא גם לא יכלו להתחייב שאין באכילתם סכנה, שכן דעת הרופאים נשענה על הערכות, מסורת וניסיון אישי, ולכן היחס לעמדת הרופאים היה שצריך לחשוש לה אבל אין לקבלה בוודאות, וממילא לא יכלו לסמוך עליהם ולבטל את חשש הסכנה שבאכילת דגים ובשר.
השינוי במעמד המדע בדורות האחרונים
אולם כיום מדע הרפואה, כמו שאר המדעים, נשען על מחקרים שיטתיים שנבדקים במקומות שונים בעולם, תוך החלפת מידע בין כל מרכזי המחקר והרפואה, ולכן העמדות הרפואיות נחשבות מבוססות יותר. ואולי גם כמו שכתב ה'מגן אברהם', השתנו הטבעים, שבעבר היו מצויים חיידקים מסוימים בבשר ובדגים שבעירובם יחד גרמו מחלות, וכיום, כיוון שאינם מצויים, בטל האיסור.
בכל אופן, כיוון שכיום מוסכם על כל הרופאים שאין באכילת דג עם בשר סכנה, וגם בגמרא הדבר שנוי במחלוקת, וגם הראשונים נחלקו בזה, ורבים מהם ובראשם הרמב"ם סברו שמותר לאכול דג עם בשר – אי אפשר לומר כיום שיש איסור הלכתי לאכול בשר עם דגים.
החלוקה בין הלכה לרפואה
ואין לטעון שיש בכך הפרה של איסור חכמים, מפני שלא מסיבות הלכתיות אמרו חכמים שיש להימנע מאכילת בשר עם דג, אלא רק מפני שהיו רופאים שאמרו שיש בכך סכנה. וכיוון שמצווה לאדם לשמור על בריאותו, המחמירים הורו לשמוע בקולם, עד שבמשך הזמן נהגו בכל הקהילות לחשוש לכך. שכן כל עוד לא יכלו הרופאים לומר בוודאות שאין סכנה באכילת בשר עם דגים, המחמירים נשארו באיסור. אך כיום, שכל הרופאים סוברים שאין בכך סכנה, אין איסור. "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" – הרופאים אסרו והם שהתירו.
ואומנם החתם סופר העלה אפשרות שאיסור זה נחשב כדבר שנקבע במניין שאין לבטלו. ויש סוברים שיש לקיים את האיסור שמא היו לו טעמים נוספים שלא הוזכרו (עי' בדעת כהן סי' נה). אולם כיוון שלדעת רוב הפוסקים האיסור מחמת סכנה בלבד, כאשר מתברר שאין סכנה – בטל האיסור.
וכשם שבטל האיסור לשתות משקים מגולים במקום שאין מצויים נחשים (שו"ע יו"ד קטז, א). קל וחומר במקרה זה, שיש אמוראים וראשונים שסברו מעיקרא שאין סכנה באכילת בשר עם דג. לפיכך הלכה כרמב"ם ודעימיה, שאין איסור לאכול דג עם בשר.
במצב כזה, נראה לי שאין אפשרות לכתוב ש"אסור לאכול בשר עם דגים מפני שיש בכך סכנה", ואם הייתי כותב כך הייתי חוטא בכתיבת דבר שאינו אמת.
אומנם המנהג להימנע מכך
אומנם מנגד, אי אפשר לכתוב שהואיל ואין סכנה באכילת בשר עם דגים אפשר לאוכלם ביחד, שכן אחרי שבמשך דורות רבים נהגו ישראל שלא לאכול בשר ודגים יחד, ההפרדה ביניהם הפכה לאחד מסימני ההיכר של המטבח היהודי ונימוסיו. לפיכך כתבתי שאומנם אין איסור הלכתי לאכול בשר עם דגים, אבל מצד המנהג רגילים להקפיד שלא לבשל בשר עם דגים, ולא להגיש בשר ודגים על צלחת אחת.
וכאשר רוצים לאכול מנה של דג ומנה של בשר, מכינים מזלג, סכין וצלחת נפרדים לכל מנה, ובשעת הצורך מקנחים אותם במפית או בלחם לפני אכילת המין השני, או מנקים את המזלג והסכין בעזרת הפה, כדי שלא יתערבו שאריות מין אחד עם המין השני. ואם נותר על האצבעות רוטב ממין אחד, שוטפים אותן או מנגבים אותן במפית. כמו כן שותים דבר מה בין אכילתם (שו"ע ורמ"א קטז, ג; פרי תואר ד).
שלוש שאלות על הטור הקודם
שאלה: בטור של השבוע שעבר, הרב מחה על פגמי מערכת המשפט שדנה לפי חוקים לא יהודיים. א) הרב עצמו כתב שעדיין אין בידי חכמי ישראל הצעה מוכנה למערכת משפט כוללת למדינת ישראל ולכלכלה ולחברה בימינו, אם כן, כיצד היו יכולים לפתור את כל הבעיות שנמנו בטור על ידי המשפט העברי?
תשובה: גם כשאין עדיין הצעה מפורטת למערכת המשפט, אם היה ברור שערכי התורה שציוותה על יישוב הארץ ובניין האומה הם הבסיס המוסרי של מערכת המשפט, ממילא בית המשפט היה נמנע מלקבל החלטות שסותרות באופן בוטה את הערכים הללו, והיה מאפשר לנהל את חיי המדינה באופן שיחזק את זהותה היהודית הלאומית.
ב) האם הרב מעוניין להחליף שליטה של "מיעוט נאור" חילוני־שמאלני ב"מיעוט נאור" של רבנים שידונו לפי התורה?
תשובה: אכן יש בטענתך אמת – אין מקום לכפות את דין התורה על ציבור שאינו מעוניין בכך. וכן למדנו בתורה, שעם ישראל קיבל את התורה בברית, ובכך התחייב בכל משפטיה. כך היה תחילה במעמד הר סיני באמירת "נעשה ונשמע". אולם לא הסתפקו בכך, ולכן חזרו לקבל את התורה בברית בערבות מואב, בסוף ימי משה רבנו. ועוד ציוותה התורה שיחזרו לקבל אותה בברית לאחר כניסתם לארץ במעמד שבין הר גריזים להר עיבל. מעמדים דומים לכך היו גם בימי עזרא ונחמיה. וכך צריך שיהיה בימינו.
בכל אופן, הערכים היהודיים הלאומיים המוסכמים על רוב הציבור חייבים לבוא לידי ביטוי במערכת המשפט. וכאשר מערכת המשפט פועלת על פי הנחות היסוד של משפטי העמים, תוך התעלמות מהאידיאלים המיוחדים של העם היהודי ותורתו, שעליהם מסרו יהודים במשך דורות את נפשם, ואף בדורות האחרונים יהודים רבים חירפו נפשם על קיבוץ הגלויות והקמת המדינה היהודית ובניינה – אם מערכת המשפט מתעלמת מכל זה, הרי שהיא עושקת את עם ישראל מנכסיו הרוחניים והארציים. את זה מוכרחים לשנות.
שאלה: כיצד ניתן למחות על כך שהשופטים ממנים את השופטים הבאים, בעוד הדיינים והרבנים מתמנים בעצמם על ידי רבנים לפי מפתח מפלגתי – שליש לאלה ושליש לאלה, ואף כל שליש מחולק לפי החוגים השונים, ובסופו של דבר הם אלה שפוסקים בשאלות חשובות מאוד לחיי כלל האזרחים, דוגמת נישואין וגירושין, תשלומי מזונות וגיור?
תשובה: אכן מצאת מקום חרפתנו. היה ראוי שהרבנים והדיינים ייבחרו לפי מעלתם התורנית ורצון הציבור, ופחות על פי שיקולים פוליטיים ומפלגתיים. אולם מאידך, למרות הבעיה שבכך, אחרי הכול, אילו שופטי בית המשפט העליון היו נבחרים כמו הדיינים והרבנים, לפי מפתח מפלגתי – היו מייצגים באופן נאות יותר את ערכיו של כלל הציבור.
מתוך העיתון ב'שבע'
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הדלקה וכיבוי ביום טוב
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.
אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
