ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
באותו הזמן, ישב הגאון בעליית הגג. שמע הגאון את הרעש החריג, וירד למטה לראות על מה המהומה. כשראוהו השודדים, נבהלו ממנו, וברחו מפניו. ראו התלמידים, שהשודדים ברחו, וחזרו לבית המדרש.
שאלו התלמידים את הגאון: מפני מה ברחו השודדים?
הצביע הגאון על התפילין שבראשו, ואמר: הלא גמרא מפורשת היא (ברכות ו, א) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". נמצאנו למדים, שכאשר הגויים רואים את התפילין שבראשנו, הם יראים ומפחדים מפנינו.
שאלו התלמידים: והרי גם ראשינו עטורים בתפילין?
ענה הגאון: לכם יש תפילין על הראש, ואילו רבי אליעזר אומר שהגויים יראים מפני התפילין שבראש, שבתוך הראש. צריך לא רק להניח את התפילין, אלא גם לחיות אותם ולהתחבר למהותם הפנימית.
סיפור זה מתרץ תמיהה גדולה, המצויה בפרשתנו. בסוף הפרשה, מופיעות שתי פרשיות התפילין, "קדש לי", "והיה כי יביאך".
הפרשיות הללו מתחילות בציווי ה' למשה, שעם ישראל יקדש את הבכורות של האדם והבהמה. ומיד אחר כך כתוב שמשה מדבר ומעביר את הציווי לבני ישראל. והנה, למרבה הפלא, משה לא מסתפק בהעברת הציווי לקידוש הבכורות, אלא מפליג ומוסיף גם ציוויים בענייני יציאת מצריים, וכן את מצוות התפילין.
ואמנם, את הקשר בין מצוות הבכורות למצוות יציאת מצרים, אנו יכולים להבין, שהרי הבכורות הם זכר למכת בכורות ביציאת מצרים, וזכר לכך שעם ישראל יצא ממצריים, כי אנו בנו בכורו של ה'. אך יש לתמוה - מה הקשר למצוות התפילין? כיצד דלה משה את מצוות התפילין מתוך הציווי על הבכורות?
מכאן אנו למדים, שיש קשר פנימי עמוק בין התפילין ובחירת וקדושת עם ישראל כבנו בכורו של ה'. ומצאנו בגמרא ברכות שם (ו, א) שגם לקב"ה יש, כביכול, (בדרך משל) תפילין. ומה כתוב בתפילין של ה'? פסוקים העוסקים בבחירתם של עם ישראל, לדוגמא: "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". אם כך בתפילין שלנו, אנו מדברים על הקשר שלנו עם ה', "שמע ישראל ה' אלוקינו", וה' בתפילין שלו מדבר על הקשר שלו עימנו. אמירה זו של הגמרא מלמדת על כך, שהתפילין מבטאים את בחירת ישראל וקדושתו.
וזו גם הסיבה, שהגויים מפחדים מהתפילין שבראשם של ישראל. אנו יודעים שחיות חוששות מבני אדם. בדרך כלל, גם חיות טרף, שחזקות הרבה יותר מהאדם, חוששות ממנו. כלומר, חששם של החיות מהאדם, לא נובע מהעובדה שהם חזקות ממנו, אלא מפני שהאינסטינקט הטבעי שלהם מאותת להם, שהאדם גבוה מהם, ועליהם לחשוש ממנו.
להבדיל, כך גם הגויים חשים באופן טבעי, שישראל גבוהים מהם, והם חוששים מעם ישראל. אולם, כדי שגוי יחשוש מהיהודי, על היהודי לחיות באמת את מעלתו הגבוהה, ולשם כך עליו לחיות באמת את מהותם של התפילין, המורים על קדושתם של ישראל.
זו הסיבה, שהגויים חששו מהגאון מוילנא, שחי את התפילין בראשו, וחי בשלמות את מהותם הפנימית.
אשרינו, שאנו זוכים להניח מידי יום את התפילין הקדושות בראשינו ובזרועינו, ויהי רצון שנחיה תמיד את קדושת ישראל, ומתוך כך כל הגויים ייראו מפנינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
