ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
ראש השנה, "יום הרת עולם הוא". ומדויק הביטוי - יום של הריון ולא יום לידה, כשיטת ר' יהושע (ראש השנה יא.) שבניסן נברא העולם, אלא שבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא בפועל עד ניסן. (משנ"ב תקצ"ב ה'). אכן, כך זה גם בטבע הארצישראלי, הבריאה כולה נכנסת להריון במהלך החורף, יונקת מים ומתמלאת בכוחות כעובר, ובימי האביב נולדת ופורצת החוצה בכל יפעת הדרה. משמעות נוספת ועמוקה יותר יש בדבר, משמעות שעומדת ביסוד כל עבודת היום. בראש השנה - בזמן בו נוצר מחדש העולם לקראת השנה החדשה, דומים אנו לעובר אשר מקבל את כל הפוטנציאל של התכונות והכוחות, אשר יביאם אח"כ לידי ביטוי במהלך כל ימי חייו. ראש - לא רק מלשון 'ראשון' לימי השנה, כי אם מלשון 'ראש' האדם הכולל ונותן פקודות לכל חלקי הגוף. ביום זה הקב"ה זורע בנו את כל הכוחות של כל ימי השנה, כזרע אשר גונז בחובו את כל תכונותיו של העץ הגדול. "בפרט בראש השנה שהוא חיות של כל השנה" (שפת אמת תרס"ה), "אצלי העיקר הוא ראש השנה, וכשעובר ראש השנה אני מטה אוזני לשמוע שמכין לסליחות בשנה הבאה, כי כל השנה כהרף עין" (שיחות הר"ן רט"ו).
כיוון שהשמיעה היא החוש היחיד הממומש בהריון, עבודת היום המיוחדת לראש השנה היא בחוש השמיעה, שהרי המצווה היא "לשמוע קול שופר" ולא לתקוע בשופר, "דלא בתקיעה תלוי הדבר כי אם בשמיעה, שהרי התוקע ולא שמע קול שופר לא יצא" (משנ"ב תקפ"ה ד'). בזמן השמיעה אנו פסיביים, לפיכך: כעובר, אשר אין בכוחו לפעול מאומה, שהרי הוא הנוצר עתה - פסיבי ומקבל, וכל הקשר שלו לעולם החיצון הוא בחוש השמיעה הפסיבי. כך אנו בראש השנה מאזינים לקול בורא העולם, בעמידה פסיבית ומתבטלת. בכך אנו ממליכים את ה' בעולם, כי איננו פועלים ויוצרים אלא שומעים ומקבלים.
בעז"ה נזכה בראש השנה הזה, לעצור לרגע את שטף החיים, להפסיק לומר את כל מה שאנו רוצים לומר כל השנה, לעמוד בדממה ולהקשיב לקול השופר הגדול של בורא העולם המבין ומאזין לקול תקיעתנו.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















