ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שמיעה של עובר ;">

בית מדרש חגים וזמנים ימים נוראים ראש השנה תקיעת שופר Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אלול תשס"ו

שמיעה של עובר


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

מחקרים רבים נערכו בשאלה - האם ברגעים הקצרים בהם פוקח התינוק את עיניו בימי חייו הראשונים, הוא רואה את סביבתו? נמנו וגמרו מלומדי זמננו, שרואה הוא ברמה זו או אחרת. אך כולם מודים כי בבטן אמו אין העובר רואה את העולם החיצון, שהרי סגור ומסוגר הוא מכל עבריו. העובר איננו קולט את סביבתו גם בעזרת חושים נוספים: טעם, ריח ומישוש. אולם חוש אחד יש לעובר אשר דרכו הוא קולט את הוריו - השמיעה. מחקרים הוכיחו, שהעובר שומע, קולט וזוכר קולות וצלילים המושמעים בסביבתו.

ראש השנה, "יום הרת עולם הוא". ומדויק הביטוי - יום של הריון ולא יום לידה, כשיטת ר' יהושע (ראש השנה יא.) שבניסן נברא העולם, אלא שבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא בפועל עד ניסן. (משנ"ב תקצ"ב ה'). אכן, כך זה גם בטבע הארצישראלי, הבריאה כולה נכנסת להריון במהלך החורף, יונקת מים ומתמלאת בכוחות כעובר, ובימי האביב נולדת ופורצת החוצה בכל יפעת הדרה. משמעות נוספת ועמוקה יותר יש בדבר, משמעות שעומדת ביסוד כל עבודת היום. בראש השנה - בזמן בו נוצר מחדש העולם לקראת השנה החדשה, דומים אנו לעובר אשר מקבל את כל הפוטנציאל של התכונות והכוחות, אשר יביאם אח"כ לידי ביטוי במהלך כל ימי חייו. ראש - לא רק מלשון 'ראשון' לימי השנה, כי אם מלשון 'ראש' האדם הכולל ונותן פקודות לכל חלקי הגוף. ביום זה הקב"ה זורע בנו את כל הכוחות של כל ימי השנה, כזרע אשר גונז בחובו את כל תכונותיו של העץ הגדול. "בפרט בראש השנה שהוא חיות של כל השנה" (שפת אמת תרס"ה), "אצלי העיקר הוא ראש השנה, וכשעובר ראש השנה אני מטה אוזני לשמוע שמכין לסליחות בשנה הבאה, כי כל השנה כהרף עין" (שיחות הר"ן רט"ו).

כיוון שהשמיעה היא החוש היחיד הממומש בהריון, עבודת היום המיוחדת לראש השנה היא בחוש השמיעה, שהרי המצווה היא "לשמוע קול שופר" ולא לתקוע בשופר, "דלא בתקיעה תלוי הדבר כי אם בשמיעה, שהרי התוקע ולא שמע קול שופר לא יצא" (משנ"ב תקפ"ה ד'). בזמן השמיעה אנו פסיביים, לפיכך: כעובר, אשר אין בכוחו לפעול מאומה, שהרי הוא הנוצר עתה - פסיבי ומקבל, וכל הקשר שלו לעולם החיצון הוא בחוש השמיעה הפסיבי. כך אנו בראש השנה מאזינים לקול בורא העולם, בעמידה פסיבית ומתבטלת. בכך אנו ממליכים את ה' בעולם, כי איננו פועלים ויוצרים אלא שומעים ומקבלים.

בעז"ה נזכה בראש השנה הזה, לעצור לרגע את שטף החיים, להפסיק לומר את כל מה שאנו רוצים לומר כל השנה, לעמוד בדממה ולהקשיב לקול השופר הגדול של בורא העולם המבין ומאזין לקול תקיעתנו.

----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il