ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון? הכא תרגימו - כבני אמרנא, ר"ל אמר כמעלות בית מרון. רב יהודא אמר שמואל כחיילות של בית דוד (ראש השנה יח, א).
יתכן לומר שזה מכוון כנגד שלש תקופות בחי האדם. כשהוא צעיר, כשהעולם עוד לפניו, הוא צועד בבטחה, לבו מלא גאוה, הוא מבטל את שלפניו, נדמה לו שהוא מבין יותר, שהוא יצליח יותר, שישנה סדרי עולם, שיבנה חברה חדשה - כחיילות של בית דוד.
גדל האיש - אט אט נמוגות האילוסיות. במקום חלומות על מהפכה בסדרי העולם, במקום רעיונות על בנית חברה חדשה, בא הרצון לכבוש לו לעצמו עמדה בטוחה תחת השמש בעולם זה, הקיים. אז, הרי הוא חותר להצלחתו האישית והמשפחתית, הוא עולה במעלות ונדמה לו שצר המקום לעוד מישהו, שאסור שאחר יתקדם בצדו, "הדרך קצר ואין שנים יכולים לילך זה בצד זה שהעמק עמוק משני צדי הדרך" (רש"י שם), והוא דוחף ודוחק, המרפקים פועלים והשרירים מתוחים, כי חותר האדם לפסגת בני מרון.
אך זה גם זה עובר, ואחרי ימי העליה והעמידה באים ימי הירידה. מתכופפת הקומה ומכסיפה השערה וכהה העין, מתנמכת הגאוה ופוסקת השאיפה. הופך האדם לבעל חי חלש, אשר דואג רק לקצת בריאות, לפת לחמו ופנה שקטה - הכא תרגמו כבני אימרנא.
אכן, אנו אומרים: "היום הרת עולם" וכו' "אם כבנים אם כעבדים". דרך שלישית אין - אם לא כבנים, אז כעבדים. הצועד בבטחה בצעירותו כחיילות של בי"ד, הנאבק בכל כח מרפקו על קנית מקום תחת השמש בימי עמדתו, והעובר בטל בזקנותו, לא רצון עצמו הוא עושה, אלא לחוק הטבע הוא נכנע. "כעבדים" - העבד בהפקרא ניחא ליה, נדמה לו שחיים אלה הם ללא מרות, בו בזמן שהיא היא ההגדרה של עבדות.
אולם, יש אפשרות להיות "כבנים" ואז יש להפוך את הסדר. אז "כבני אימרנא" יחיה האדם בראשיתו - נוח לקלוט, נוח ללמוד, בעל דרך ארץ חיצוני ופנימי, נרתע בפני גדולים ונרתע בפני העבר הגדול של עמו. ומכאן ל"מעלות בית מריון" - יודע לחתור לעליה, ומתוך כך מוריד מעליו מטען המפריע לעליה, משתדל להתגבר על חולשות נפשיות, על מדות מקולקלות, יודע ומבין, שמה שיצליח יותר להתגבר על חולשות אלה הצלחתו מובטחת. ומכאן ל"חיילות של בי"ד" - עם שמצד אחד יש צורך להשתדל להשתחרר ממטען מיותר, הרי מאידך יש גם מטען הכרחי שיש צורך להזדיין בו. ואלה הם כלי המלחמה - ידיעות ומעשים, כמהות היהדות. מתוך כך אין הזקנה אף היא ימים שאין בהם חפץ - אלא "כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם", ועם החלשת כוחות הגוף, עולים ומתפתחים כוחות הנפש, כפי שמפרשים על מה שנאמר באברהם "בא בימים" שבא עם הימים (בראשית רבה נט), שלא היו אלה בדומה ללוח השנתי שעל הקיר.
(מכת"י)
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"עין במר בוכה ולב שמח"
עבודה שאין לה סוף
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
