מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
ראש השנה
ענינו של ראש השנה

קטגוריה משנית

6346

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ראש השנה הוא יום הדין, שבו נקבעים מזונותיו של אדם מראש השנה ועד ראש השנה, הגמרא לומדת זאת מהפסוק (דברים פרק יא יב) "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" 1 . מה משמעותה של דרישת האלקים?
רמב"ן (שמות פרק יח פסוק טו) מפרש את דברי משה

"כי יבא אלי העם לדרוש א-להים" "להתפלל על חוליהם ולהודיעם מה שיאבד להם, כי זה יקרא "דרישת אלהים", וכן יעשו עם הנביאים כמו שאמר (ש"א ט ט) לפנים בישראל 'כה אמר האיש בלכתו לדרוש א-להים לכו ונלכה עד הרואה', וכן 'ודרשת את ה' מאותו לאמר האחיה מחלי זה' (מ"ב ח ח), שיתפלל עליו ויודיענו אם נשמעה תפלתו, וכן 'ותלך לדרוש את ה' (בראשית כה כב)".

כלומר כאשר האדם דורש את האלקים הכוונה היא לתפילה אליו לרפואה ולישועה. ואפשר לומר שכמו כן גם דרישת האלקים אותנו היא תפילה של רבונו של עולם, כי גם הקב"ה כביכול מתפלל, ומהי תפילתו שאנו נתפלל אליו כדי שיוכל להשפיע שפע טוב עלינו 2 . והואיל ובראש השנה הקב"ה קוצב חיים לכל חי וקוצב את מזונותיהם, ופנימיות רצונו יתברך להשפיע שפע ברכה לעולם כפי שנאמר "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ וגו' ", דורש ומבקש טובתה של הארץ, והדבר תלוי במעשי התחתונים ובתפילתם, כביכול הקב"ה מתפלל שאנו נתפלל ונבקש שיחון את הארץ הרחמים, ואם אנו נעמוד על דרישת אלקים זו ונדרוש אותו בתפילה נזכה שידון אותנו לחן לחסד ולרחמים מראשית השנה ועד אחרית השנה.
מובא בטור

"א"ר סימון: כתיב 'כי מי גוי גדול וגומר' ר' חנינא ור' יהושע אומרין: איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלהיה פי' מנהגיו ודיניו שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו לפי שאינו יודע איך יצא דינו, אבל ישראל אינן כן לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין זקנם ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס". (אורח חיים סימן תקפא)

העולם מקשים על המדרש המובא בטור כיצד הם בטוחים שיעשה להם נס? הלא הכל תלוי אם יזכו בדין? ותשובות שונות נאמרו על כך. אפשר לומר בדרך מליצה, שבר"ה מתברר לישראל המאמינים בדין, שכל חיינו תלויים ועומדים ברצונו יתברך והוא מכלכל חיים בחסד, ולפיכך חיינו אינם טבע קבוע ויציב אלא נס, כפי שהרמב"ן אומר (שמות פרק יג פסוק טז) " ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם ".
אמונה זו של מקרנו כולם נסים נרכשת בר"ה, אז "יודעין שהקב"ה יעשה להם נס ". והיא נוסחת בנו הרגשה של שמחה, שאין אנו זרוקים ביד המקרה, לפיכך לובשים לבנים ושמחים, ומקדישים יום זה לתפילה על חיינו ועל כל צרכנו.
אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד
והנה אע"פ שעיקר זמן התפילה הוא בר"ה, יום זה צריך להשאיר רושם על השנה כולה, ובר"ה עלינו ללמוד להפנים שהקב"ה דורש אותנו תמיד ומצפה לתפילתנו, שנדרשנו תמיד בכל יום בכל עת ובכל שעה.
וכך מדויק בכתוב "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", אמנם חז"ל דרשו מכאן שהקב"ה דן את העולם בראשית שנה ואז הוא קובע מה יהיה באחרית השנה, אולם משמעות הכתוב היא שעיני ה' אלקיך בה תמיד ומשמע לאורך כל השנה מראשיתה ועד סופה. ואכן מצאנו דעות של תנאים שסוברות שאדם נידון בכל יום ואף בכל שעה (ראש השנה דף טז עמוד א) " רבי יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר (איוב ז) 'ותפקדנו לבקרים'. רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר (איוב ז) 'לרגעים תבחננו' ". ואפשר שזה שייך לצדיקים יראי ה' שעין בעין יראו כי "עין ה' אל יראיו" ומודעים לכך ש "ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד" כי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ" והם אכן נפקדים בכל יום ובכל שעה. אולם לכל אדם ר"ה הוא יום הדין, והנביא קורא "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" דרישה מראשית השנה.
מובא בגמ'

"שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה? אמר להם: אמשול לכם משל: למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שיש לו בן אחד. פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה, ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה. עמד ופסק מזונותיו בכל יום, והיה מקביל פני אביו כל יום". (יומא דף עו ע"א)

הלקח שעלינו ללמוד מכך, שהקב"ה נותן לנו מזונות כדי שנדרוש אותו, ופוסק לנו מזונות פעם בשנה בר"ה כדי שנקביל פניו, אבל עלינו להבין את הזכות הזאת שנתנה לנו לדרוש אלקים ולהקביל פניו בכל יום.
וכך אפשר לפרש את מאמר חז"ל (ראש השנה דף טז ע"א) " ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם ", מהו כפל לשון "מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם"? נראה לפרש, שצריך לקבל מלכות שמים בר"ה במידה כזאת "כדי שתמליכוני עליכם" לכל השנה.
והנה האלשיך הקדוש אומר שבארץ ישראל יש בחינת ר"ה כל השנה, ומבסס זאת על הפסוק הנ"ל "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד וגו' ", כי בארץ ישראל השגחת ה' מורגשת יותר, ואפשר לחוש איך הקב"ה דורש אותה תמיד, דבריו מחזקים את הרעיון הנ"ל שמראש השנה צריך לקחת את האמונה בדרישת האלקים ולאמץ אותה לכל השנה.

ובשביל דרישה שדורשה, דורש כל הארצות עמה
מובא בספרי

" 'ארץ אשר ה' א-להיך דורש אותה', וכי אותה בלבד הוא דורש והלא כל הארצות הוא דורש? ... ומה תלמוד לומר 'ארץ אשר ה' א-להיך דורש אותה', כביכול אין דורש אלא אותה ובשביל דרישה שדורשה, דורש כל הארצות עמה" 3 . (דברים פיסקא מ ד"ה יב)

לכאורה כיון שהקב"ה דורש את כל הארצות מה היתרון של ארץ ישראל על שאר הארצות?
כדי להבין זאת נקדים שתי הקדמות:
א. בארץ מורגש שה' דורש אותה בהשגחה פרטית, ומתעורר הלב לתפילה לדרוש את ה', דבר שפחות מורגש בחו"ל, עד כדי כך שחז"ל אומרים (כתובות דף קי ע"ב) " שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו א-לוה " 4 , מדוע נחשב הדר בחו"ל כמי שאין לו א-לוה? מפני שאינו מרגיש את השגחתו וקשה לו להתפלל אליו, והוכחה לכך מגמ' (עבודה זרה דף יז ע"ב) " דאמר רב הונא: כל העוסק בתורה בלבד - דומה כמי שאין לו אלוה ", ומפרש רש"י "כמי שאין לו אלוה - להגן עליו ". משמע כדברנו ש"אין לו א-לוה כשאינו מרגיש שמגן עליו.
ב. חז"ל אומרים שאין הנבואה שורה בחו"ל, ומקשים מנבואת יחזקאל הנביא שנאמרה לו בחו"ל, ואחד התירוצים שיחזקאל התחיל להתנבא בארץ, ולכן היה יכול להמשיך להתנבא בחו"ל. וראיתי על כך הסבר מהרב מן ההר זצ"ל (בספרו "מהר שלם") שקול הנבואה מהדהד בכל העולם, אלא שקשה לזהות אותו, כי יש הרבה קולות המפריעות לשמוע את קול הנבואה, ורק בארץ ישראל יש סיכוי לשמוע את קול הנבואה, אולם מי שכבר שמע נבואה וזיהה אותה, הוא יכול לזהות את קול הנבואה גם בחו"ל.
ולפי זה מה שאומרים חז"ל שהקב"ה דורש את ארץ ישראל, אין זה מפני שאינו דורש שאר ארצות, אלא מפני שבה מורגשת ההשגחה הפרטית יותר משאר הארצות, שבהם נראה כאילו עולם כמנהגו נוהג בדרך הטבע.
וכיון שיש מקום כזה כארץ ישראל שבו אנו חשים בקשר של הקב"ה עם הארץ, אפשר ללמוד משם על דרישת האלקים גם בשאר הארצות. וזה הפירוש " ובשביל דרישה שדורשה, דורש כל הארצות עמה".
מתוך שדן ישראל דן את אומות העולם עמם
חז"ל למדו את הדין של ר"ה מהפסוק (תהלים פא) "כי חק לישראל הוא משפט לא-להי יעקב". והוסיפו ללמוד מכאן שהקב"ה דן גם שאר באי עולם (ראש השנה דף ח עמוד א) " 'כי חק לישראל הוא', אין לי אלא לישראל, לאומות העולם מנין - תלמוד לומר 'משפט לא-להי יעקב' אם כן מה תלמוד לומר כי חק לישראל? מלמד שישראל נכנסין תחילה לדין. כדרב חסדא, דאמר רב חסדא: מלך וציבור - מלך נכנס תחילה לדין ",
והנה אומות העולם אינם יודעים שהקב"ה דן בו את עולמו, ומה משמעות ר"ה לגביהם אם הם אינם מודעים לו?
נראה שהדבר מבואר בהמשך הגמ' שם שישראל נכנסים לדין תחילה וביארו זאת מפני שהם כמלך וצבור שמלך נכנס תחילה, נראה לומר שישראל מפרסמים שהקב"ה מלכו של עולם, וע"י ש "חק לישראל הוא" נעשה "משפט לא-להי יעקב" גם לאומות העולם, ולכן ישראל נחשבים למלך באומות להשפיע אמונה במלכות שמים, ומהם ילמדו גם אומות העולם שיש דין ויש דיין וימליכו עליהם את הקב"ה.

ע"י ישראל שמקבלים תורה מקבל כל העולם כולו
מובא

"נגלה על בני עשו הרשע ואמר להם(הקב"ה), מקבלים אתם עליכם את התורה, אמרו לו, מה כתיב בה, אמר להם: לא תרצח. אמרו לו, זו היא ירושה שהורישנו אבינו, שנאמר (בראשית כז מ) 'ועל חרבך תחיה'. נגלה על בני עמון ומואב, אמר להם, מקבלים אתם את התורה. אמרו לו, מה כתוב בה, אמר להם, לא תנאף. אמרו לו, כלנו מניאוף דכתיב (בראשית יט לו) 'ותהרין שתי בנות לוט מאביהם', והיאך נקבלה. נגלה על בני ישמעאל, אמר להם, מקבלים אתם עליכם את התורה. אמרו לו, מה כתוב בה, אמר להם, אל תגנוב. אמרו לו, בזו הברכה נתברך אבינו, דכתיב (בראשית טז יב) 'והוא יהיה פרא אדם', וכשבא אצל ישראל, (דברים לג ב) 'מימינו אש דת למו', פתחו כלם פיהם ואמרו: 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע' ".(מכילתא דרבי ישמעאל יתרו)

שואל "שפת אמת" מדוע הקב"ה שאל את אומות העולם אם הם רוצים לקבל תורה, וכי לא ידע שלא ירצו לקבלה? ועונה: שע"י ששאל אותם הוכיח להם שהתורה שייכת גם להם, והם יקבלו את השפעת התורה דרך ישראל.
לסיכום: יש חלוקה של זמן מקום ונפש, מעולה שבזמנים ר"ה ויוה"כ "דרשו ה' בהמצאו" "מרשית שנה ועד אחרית שנה", ממנו נמשכת השפעה לכל השנה לדרוש אלקים "דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד" "תמיד עיני ה' אלקיך בה". מעולה שבמקומות ארץ ישראל "ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד", ומכוחה מושפעים גם בחו"ל לדרוש אלקים ומתוך שדורש אותה דורש כל הארצות כולן. ומעולה שבנפשות ישראל "כי חוק לישראל הוא" לדרוש אלקים בדורשו ארץ, ומהם מושפעים אוה"ע לדרוש אלקים, ולקיים מצוות התורה ונעשה "משפט לא-להי יעקב" לכל העמים.

^ 1 עיין מסכת ראש השנה (דף ח עמוד א) "רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב (דברים יא) " 'מראשית השנה ועד אחרית שנה' - מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא - דכתיב (תהלים פא) 'תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו', איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פא) 'כי חק לישראל הוא משפט לא-להי יעקב' ".
^ 2 כמבואר בגמ' (ברכות דף ז עמוד א) "אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל? שנאמר (ישעיהו נ"ו) והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי, תפלתם לא נאמר אלא תפלתי, מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל. מאי מצלי? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין. תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי א-כתריאל י-ה ה' צ-באות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו. וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך".
וביאור הדבר מדוע בקב"ה צריך להתפלל? מפני שהוא קבע חוקים בעולם של שכר ועונש שאינו יכול לחרוג מהם, אבל צרונו להטיב עם בריותיו במידת הרחמים, והדרך לזכות לכך אם האדם יתפלל על כך, והקב"ה מתפלל שאנו נתפלל אליו.
^ 3 תלמוד בבלי מסכת תענית דף י עמוד א ארץ ישראל משקה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכל העולם כולו על ידי שליח, שנאמר +איוב ה'+ הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות.
^ 4 וביחר חריפות אמרו שם "וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים".

ענינו של ראש השנה

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

ויגש
יוסף ובנימין כנגד יעקב ויהודה
לפרשת ויגש
פרשת ויגש, תשס"ב
בראשית
לא טוב היות האדם לבדו וסוד זיווגו של אדם
חשוןן תשפ"ג
שבת שובה
הקהל חזרה למעמד הר סיני
תשרי תשפ"ג
ויחי
בקש יעקב לגלות את הקץ
לפרשת ויחי
פרשת ויחי תשס"ב

ענינו של ראש השנה

ענינו של ראש השנה
הברכות של ראש השנה
הרב שלמה קרליבך זצ"ל | תשרי תשס"ח
38 דק'
כי תבוא
"קודש ישראל לה' ראשית תבואתו..", "מראשית השנה..."
הרב חיים בן שושן | ט"ו אלול תשפ"ד
ענינו של ראש השנה
"ה' אורי - זהו ראש השנה"
הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | תשס"ג
ענינו של ראש השנה
משמעות ראש השנה לפרט ולכלל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | תשרי תש"ע

ענינו של ראש השנה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרב יעקב שפירא
הרה"ג דוב ליאור
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב בני אלון
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו