ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
המציאות בשטח, החורבן והשואה הנוראה שפקדה את יהודי אירופה, (שלא הקשיבו להדרכת הגאון מוילנא לפני מאתיים וחמישים שנה, ולהדרכתו של הראי"ה קוק לפני מאה שנים), כמו גם הצלחתה המדהימה של מדינת ישראל, מכריזים כי דרך הגאולה המתאימה לדורנו, היא הדרך של ההתערותא דלתתא. לא יתכן, משום בחינה, כי מדינת ישראל היא יצירה, ח"ו, של ה"סיטרא אחרא" – מעשה שטן, כמו שטענו מתנגדיה הקיצונים של התנועה הציונית. אם דברינו נכוחים, ננסה לעיין בדברי הנביאים ולמצוא לכך מקור. לפני כן, עלינו להסביר מדוע הנביא ישעיהו נשלח להדריך את העם בכיוון של גאולה בידי שמים, גאולה בהתערותא דלעילא.
נסביר בתחילה את הרקע לנבואות ישעיהו בימי עוזיהו. הצרעת שפרחה במצחו של המלך ורעידת האדמה שפקדה את ירושלים וארץ ישראל באותו זמן, זעזעו את כולם. מפעלו האדיר של עוזיהו התמוטט. הניצחונות הצבאיים של עוזיהו, הצלחותיו החקלאיות והתעשיות הביטחוניות שבנה, גרמו לכל העולם לעמוד נפעמים מול האימפריה שבנה. הצלחותיו גרמו לנפילתו כדברי הכתוב: "... וַיֵּלֶךְ שְׁמוֹ עַד לְבוֹא מִצְרַיִם כִּי הֶחֱזִיק עַד לְמָעְלָה:... וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד לְמֵרָחוֹק כִּי הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי חָזָק: וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית...". עוזיהו היה יכול להיות המלך המשיח (עיינו בספרי צפנת ישעיהו עמודים 160-165). בעקבות כישלונו, הגאולה נדחתה (בשלב ראשון) לימי חזקיהו. המחיר שעם ישראל נדרש לשלם כדי למנוע חזרה על טעותו של עוזיהו, היה לוותר על פסיקת הרמב"ם (שנים רבות אחרי), שלא תהיה רלוונטית בגאולה של ימי חזקיהו. ואלה דברי הרמב"ם: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ... ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים, אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשו, ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד, אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח, דרך כוכב מיעקב זה דוד, וקם שבט מישראל זה מלך המשיח, ומחץ פאתי מואב זה דוד, ...וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח ... ואם יעמוד מלך מבית דוד... וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו..." (רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א והלכה ד).
לאחר כישלונו של עוזיהו, חזקיהו המשיח יהיה מלך הוגה בתורה, שכלי מלחמתו העיקרי יהיה "שֵׁבֶט פִּיו", ויכולתו הניסית תבוא לידי ביטוי ביכולת של : "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְקֹוָק", כמבואר בנבואת ישעיהו (פרק יא פסוקים ג – ד). אף על פי כן גם בימיו תתקיים הנבואה אודות השלום העולמי וביטול המלחמות: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְקֹוָק בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקֹוָק אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקֹוָק מִירוּשָׁלִָם:.... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (שם פרק ב פסוקים ב – ד).
אחרי כישלונו של עוזיהו אין מקום לגאולה בידי אדם. הכל, מתחילה ועד סוף, יהיה נס גלוי ולא בהליך טבעי.
מיכה הנביא, בן דורו של הנביא ישעיהו חוזר, לכאורה, על נבואת קודמו מילה במילה: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְקֹוָק נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים:....וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה" (מיכה ד פסוקים א – ג) וזה קשה. חז"ל הרי קבעו: "ואין שני נביאים מתנבאין בסיגנון אחד" (סנהדרין דף פט ע"א), הא כיצד?! התשובה נמצאת בסוף הפרק הקודם הצמוד לנבואה זו, שם נאמר: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (מיכה ג פסוק יב). ישעיהו ניבא על חזקיהו שיהיה המלך המשיח, אחרי שירושלים ובית המקדש ינצלו בדרך נס מצבא אשור האדיר. מיכה ניבא לעתיד לבוא, לגאולה שיקדם לה חורבן הבית. לא מדובר בשתי נבואות זהות, אלא בשתי נבואות מנוגדות. הדימיון נוצר רק בגלל ההפרדה (שמקורה אינו יהודי) בין פרק ג' לפרק ד' בספר מיכה. לכן, אחרי החורבן חוזר המלך המשיח לצורתו הטבעית: מלך שמנצח באמצעות צבאו את כל אויביו, כמו שמתואר בפרשת בלעם בתורה (כמו שהרמב"ם מצטט) ובספר תהילים: "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ: לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ" (תהלים פרק עב פסוקים ח – ט).
עכשיו מובן למה בהמשך נבואת מיכה מופיעים הפסוקים (גם מהם הרמב"ם מצטט): "וְהֵמָּה (העמים) לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבוֹת יְקֹוָק וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתוֹ כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה: קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיקֹוָק בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ"
(שם פרק ד פסוקים יב – יג).
האתחלתא דגאולה של דורנו בוודאי מתחוללת לאחר חורבן הבית והחורבן הנורא של גלות אירופה. לכן, מן הראוי שתהיה באתערותא דלתתא. התהליך יהיה מלווה בניצחונות צבאיים מרשימים.
אנו קוראים מכאן לגדולי הדור לשקול את החלפת ההפטרה הנקראת ביום טוב שני של גלויות, להפטרה שתכלול את נבואת מיכה. הקריאה תתחיל בפסוק האחרון של פרק ג' ותמשיך עד פרק ה' פסוק ז. בשבוע הבא נסביר ביתר שאת את התאמתם של פסוקים אלה לדורנו.
בינתיים נמשיך ונזכיר לכולם (כן! לכולנו!), גם אחרי ימי ספירת העומר,
כי נהיגת כבוד זה בזה, מקרבת את האיחוד המיוחל של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא ואת גאולתנו השלמה בב"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
