בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • עבודת אלוקים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה 36 דק' צפיה
מְנִיעַת הַהֶכְשֵׁר לְרוֹמֵם אֶת רוּחַ כְּלַל הָאֻמָּה עַד אוֹתָהּ הַמִּדָּה הָרְאוּיָה לָהּ, שֶׁהִיא הַהַשְׁקָפָה הַטְּהוֹרָה וְהַהַרְגָּשָׁה הַבְּרוּרָה עַל פְּנֵי הָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים הַגְּנוּזִים בְּאוֹצָרָהּ, – שֶׁהִיא מְקוֹר אוֹרָה, טָהֳרָה וּגְבוּרָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, וְשֶׁרַק ע"י כֹּחָהּ זֶה זָכְתָה לְהַעֲמִיד מִבָּנֶיהָ נְבִיאֵי אֱמֶת וָצֶדֶק וְשָׂרֵי קֹדֶשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ רַק זִיקִים אֲחָדִים, שֶׁכְּאוֹרוֹת מֵאֹפֶל יָצְאוּ מִבַּעַד הָעֲרָפֶל, הוֹעִילוּ לְהָפִיץ עַנְנֵי עוֹפֶרֶת רַבִּים, מֵעַל הָאֹפֶק הָאֱנוֹשִׁי, – גָּרַם אָמְנָם שֶׁיֵּרֵד יִשְׂרָאֵל מִמַּעֲלָתוֹ, יְרִידָה לְשָׁעָה, "בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ"[1].

הַהַשְׁחָתָה שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁלֹּא מָצָא דֵּי אֹמֶץ לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּה נֶגֶד זֶרֶם הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַיָּשָׁן, הִקְשִׁיחָה אֶת לִבּוֹ מֵעַל רוֹמְמוּת הָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים הַמְאִירִים בְּקִרְבּוֹ, וַיַּטּוּהוּ אֶל הַמֻּשָּׂג הַקּוֹדֵר שֶׁל הִתְיַחֲשׂוּת הָעֲבוֹדָה לְעֶצֶם נִשְׂגָּב מִצַּד עַצְמוֹ, בְּצִיּוּר יַלְדוּתִי, הַמְשֻׁלָּל מִכָּל אִידֵאָל נִשְׂגָּב, שֶׁמִּמֶּנּוּ תּוֹצָאוֹת לַעֲבוֹדָה-זָרָה.

כִּי רַק עַל יְדֵי הָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים אָנוּ בָּאִים בְּבִטְחָה לְהָאַחְדוּת הַמְאִירָה, הֵם רַק הֵם מוֹבִילִים אוֹתָנוּ לְחוֹף בָּטוּחַ לְהַכָּרָה פְּנִימִית: שֶׁאִי-אֶפְשָׁר כְּלָל שֶׁבַּחוּג הַמִּתְנַשֵּׂא יִהְיֶה דָּבָר יוֹצֵא וְנֶעֱדָר מֵהָאַחְדוּת.

שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ כָּל הָאִידֵאָלִים הַיּוֹתֵר נִשָּׂאִים, שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹצְאִים בְּנַפְשֵׁנוּ פְּנִימָה, כָּל-זְמַן שֶׁהֵם עוֹלִים וּמִתְבַּכְּרִים, הֵם בָּאִים לְמָקוֹר אֶחָד, לִמְגַמָּה אַחַת עֲשִׁירָה וְאַדִּירָה, כּוֹלֶלֶת כֹּל, וּבְרוּכָה בַּכֹּל, – לְאוֹר הַחַיִּים הַיּוֹתֵר מְאִירִים וְיוֹתֵר שְׁלֵמִים, וְרַק הַחַיִּים הָאִידֵאָלִיִּים, כָּל מָה שֶׁהֵם עוֹלִים הֵם יוֹתֵר מִתְבַּכְּרִים וְיוֹתֵר מִתְאַחֲדִים.

וְהָעֲמִידָה עַל מַצָּב אִידֵאָלִי נָמוּךְ, וְקַל-וָחֹמֶר הֵעָדֵר הָאִידֵאָלִיּוּת לְגַמְרֵי הִיא הַהַשְׁחָתָה הַגְּמוּרָה הַסּוֹתֶמֶת אֶת חַלּוֹנוֹת הָאוֹרָה שֶׁל הָעוֹלָם לִזְמַנִּים וְלִתְקוּפוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְאַבְּדָהּ וּלְהַעְדִּירָהּ לְעוֹלָמִים, "לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם מְאַחֲרִים הַטּוֹבָה מִלָּבֹא לָעוֹלָם"[2].



רַק הָרוֹמְמוּת שֶׁל הָאִידֵאָלִים, וְהַפִּתּוּחַ שֶׁל הַכֹּחַ הַנִּסְתָּר שֶׁל הָאֲצִילוּת שֶׁבְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה, הִיא תְּרוֹמֵם אֶת הָרֶגֶשׁ הַפְּנִימִי הַמֵּאִיר אֶל מוּל הָעֲרִיגָה לְהָעַצְמוּת הָאֱלֹהִית, שֶׁתִּהְיֶה הוֹלֶכֶת הָלוֹךְ וָאוֹר, ע"י שִׁפְעַת זֶרֶם שֶׁל חַיִּים שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת תָּמִיד בְּתוֹךְ הָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים, הַמְפַכִּים וְהוֹלְכִים בְּרוֹמְמוּת וּמַעֲלָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בִּגְבוּרָה וָעֹז.



הָרֶגֶשׁ הַמָּלֵא וְהַחֵפֶץ הַמְעֻטָּר בְּהַכָּרָה עֶלְיוֹנָה וַעֲדִינָה, הַמַּתְאֶמֶת עִם טֶבַע הַנְּשָׁמָה הַלְּאֻמִּית שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֵמָּה יַחְדָּו מוֹלִידִים חֹם שֶׁל קִנְאָה טְהוֹרָה, שֶׁל גְּבוּרָה חַמָּה וְצוֹהֶלֶת, הַמַּדְרֶכֶת עֹז וּמְאַזֶּרֶת חַיִל.




[1] שם נ"ד, ח'.



[2] מכילתא יתרו כ', ג'.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il