ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
למחרת נכנס המגיד שוב לבעש"ט, וחשב שהפעם ישמע דברי תורה, אבל הבעש"ט סיפר לו שוב סיפור דומה. לבעש"ט היו כוונות נסתרות בסיפורים אלו, אולם המגיד לא הבין מה יוסיפו לו הסיפורים, ועכשיו היה ברור לו, שלא ישמע מהבעש"ט דברי תורה.
הוא חזר לאכסניה, והתכונן לנסוע הביתה, אולם לפתע בא אליו שליח מהבעש"ט וביקשו לשוב אליו במהירות. הבעש"ט קיבל אותו בחדרו ושאלו: "יש לך ידיעה בחכמת הקבלה?" השיב המגיד: "הן". הראה הבעש"ט למגיד מאמר אחד בספר עץ חיים, וביקש ממנו לפרשו. פירש המגיד את המאמר, אך הבעש"ט אמר לו שאינו יודע כלום. עיין שוב המגיד במאמר, וטען שפירושו הוא הנכון, אך אם הבעש"ט חולק על דעתו, שיגיד פירוש אחר.
ביקש הבעש"ט מהמגיד לקום על רגליו, והבעש"ט הסביר את המאמר. במאמר היו כמה שמות מלאכים, וכשהבעש"ט הסביר נתמלא כל הבית אור ואש, והמגיד ראה בחוש את המלאכים הנזכרים. לאחר מכן אמר לו הבעש"ט: "אמת, שהפשט כמו שאמרת, אבל הלימוד שלך היה בלי נשמה". (לפי קונטרס מאירת עיניים אות ח).
במעשה זה, המגיד – לימים יורשו וממשיך דרכו של הבעש"ט – רוצה לעמוד על דמותו ועל יסודות שיטתו של הבעש"ט, דרך דברי תורתו. אולם הבעש"ט, במקום ללמדו מתורתו, מעדיף לספר באוזניו סיפורים. המעמיק במעשה יגלה, שהסיפורים הם דבר תורה עמוק המבטא את יסודות חידושו של הבעש"ט בעולם. המפגש הכביכול אקראי עם הגוי, שהמציא לו אוכל בשעה שהיה זקוק לכך, מבטא את ההשגחה הפרטית ואת התגלותו של ה' בעולמנו דווקא דרך מאורעות העולם הזה.
הבעש"ט בוחר לבטא רעיון זה באמצעות סיפור, ולא בדרך של דברי תורה, כי הסיפור מעביר את המסר בצורה סמויה אך מלאת חיים, וזו כל מהותה של שיטת החסידות – המפגש החי עם ה' בעולמנו. אלא שהמגיד עדיין לא הבשיל לדרך עבודת ה' זו, ולכן הבעש"ט מראה לו בגלוי את המלאכים, והופך את לימודו ה"מת" למפגש מלא חיים עם ה'.
יסוד זה מופיע בתורתו של הבעש"ט, והוא מנחה אותנו בכמה וכמה אופנים. ראשית, התובנה שאפשר לפגוש את ה' ולעובדו בכל תחומי החיים בעולם, כפי שכותב הבעש"ט (תחילת צוואת הריב"ש) "שויתי ה' לנגדי תמיד", צריך לעבוד ה' יתברך בכל כחו, שהכל הוא צורך, מפני שה' יתברך רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים. והכוונה - כי לפעמים אדם הולך ומדבר עם בני אדם, ואז אינו יכול ללמוד, וצריך להיות דבוק בה'... וכן כשהאדם הולך בדרך ואינו יכול להתפלל וללמוד כדרכו וצריך לעבוד איתו באופנים אחרים...".
אבל מעניין זה אפשר ללמוד גם נקודה נוספת, שיכולה לסייע לנו מאוד בחיים, והיא נלמדת גם מפרשיות השבוע שלנו. הרבה פעמים החיים לא מסתדרים לנו לפי התכנונים שלנו, וכולנו מרגישים זאת היטב במלחמה האחרונה. במצבים כאלה, הנטייה הפשוטה של האדם היא לכעוס ולהאשים את כל הגורמים בעולם, לדמיין שוב ושוב 'אילו היה אחרת', ולשקוע בכעס ובעצבים.
אולם, אדם מאמין שיחיה באמת את עצתו זאת של הבעש"ט, יבין שהכל מאת ה', והוא זה שהביא הכל לטובה. הוא לא יכעס ולא יתעצבן, לא ידמיין 'אילו', אלא יפעל ויעשה את הטוב ביותר במצב הנתון. וכך ממשיך וכותב שם הבעש"ט: "כלל גדול: גול על ה' מעשיך, ויכונו מחשבותיך, שכל דבר שיזדמן יחשוב שהוא מאתו יתברך, ויראה שיבקש מה' יתברך, שיזמין לו תמיד מה שה' יתברך יודע שהוא לטובתו ולא מה שנראה לבני אדם על פי שכלו, כי אפשר מה שבעיניו טוב הוא רע לו, רק ישליך הכל כל עניניו וצרכיו עליו יתברך".
וזה מה שאומר יוסף הצדיק לאחים בפרשיות ויגש - ויחי, אתם מכרתם אותי למצריים כי חשבתם עלי לרעה אבל אלוקים חשבה לטובה. ובאמת, לא אתם שלחתם אותי למצריים, אלא אלוקים שלח אותי לכאן והכל מכוון לטובה, כדי להחיות את העולם.
שנזכה לחוש תמיד את טוב ה' אלינו, ולראות בעינינו את טובו בצורה נגלית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
