ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
למחרת נכנס המגיד שוב לבעש"ט, וחשב שהפעם ישמע דברי תורה, אבל הבעש"ט סיפר לו שוב סיפור דומה. לבעש"ט היו כוונות נסתרות בסיפורים אלו, אולם המגיד לא הבין מה יוסיפו לו הסיפורים, ועכשיו היה ברור לו, שלא ישמע מהבעש"ט דברי תורה.
הוא חזר לאכסניה, והתכונן לנסוע הביתה, אולם לפתע בא אליו שליח מהבעש"ט וביקשו לשוב אליו במהירות. הבעש"ט קיבל אותו בחדרו ושאלו: "יש לך ידיעה בחכמת הקבלה?" השיב המגיד: "הן". הראה הבעש"ט למגיד מאמר אחד בספר עץ חיים, וביקש ממנו לפרשו. פירש המגיד את המאמר, אך הבעש"ט אמר לו שאינו יודע כלום. עיין שוב המגיד במאמר, וטען שפירושו הוא הנכון, אך אם הבעש"ט חולק על דעתו, שיגיד פירוש אחר.
ביקש הבעש"ט מהמגיד לקום על רגליו, והבעש"ט הסביר את המאמר. במאמר היו כמה שמות מלאכים, וכשהבעש"ט הסביר נתמלא כל הבית אור ואש, והמגיד ראה בחוש את המלאכים הנזכרים. לאחר מכן אמר לו הבעש"ט: "אמת, שהפשט כמו שאמרת, אבל הלימוד שלך היה בלי נשמה". (לפי קונטרס מאירת עיניים אות ח).
במעשה זה, המגיד – לימים יורשו וממשיך דרכו של הבעש"ט – רוצה לעמוד על דמותו ועל יסודות שיטתו של הבעש"ט, דרך דברי תורתו. אולם הבעש"ט, במקום ללמדו מתורתו, מעדיף לספר באוזניו סיפורים. המעמיק במעשה יגלה, שהסיפורים הם דבר תורה עמוק המבטא את יסודות חידושו של הבעש"ט בעולם. המפגש הכביכול אקראי עם הגוי, שהמציא לו אוכל בשעה שהיה זקוק לכך, מבטא את ההשגחה הפרטית ואת התגלותו של ה' בעולמנו דווקא דרך מאורעות העולם הזה.
הבעש"ט בוחר לבטא רעיון זה באמצעות סיפור, ולא בדרך של דברי תורה, כי הסיפור מעביר את המסר בצורה סמויה אך מלאת חיים, וזו כל מהותה של שיטת החסידות – המפגש החי עם ה' בעולמנו. אלא שהמגיד עדיין לא הבשיל לדרך עבודת ה' זו, ולכן הבעש"ט מראה לו בגלוי את המלאכים, והופך את לימודו ה"מת" למפגש מלא חיים עם ה'.
יסוד זה מופיע בתורתו של הבעש"ט, והוא מנחה אותנו בכמה וכמה אופנים. ראשית, התובנה שאפשר לפגוש את ה' ולעובדו בכל תחומי החיים בעולם, כפי שכותב הבעש"ט (תחילת צוואת הריב"ש) "שויתי ה' לנגדי תמיד", צריך לעבוד ה' יתברך בכל כחו, שהכל הוא צורך, מפני שה' יתברך רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים. והכוונה - כי לפעמים אדם הולך ומדבר עם בני אדם, ואז אינו יכול ללמוד, וצריך להיות דבוק בה'... וכן כשהאדם הולך בדרך ואינו יכול להתפלל וללמוד כדרכו וצריך לעבוד איתו באופנים אחרים...".
אבל מעניין זה אפשר ללמוד גם נקודה נוספת, שיכולה לסייע לנו מאוד בחיים, והיא נלמדת גם מפרשיות השבוע שלנו. הרבה פעמים החיים לא מסתדרים לנו לפי התכנונים שלנו, וכולנו מרגישים זאת היטב במלחמה האחרונה. במצבים כאלה, הנטייה הפשוטה של האדם היא לכעוס ולהאשים את כל הגורמים בעולם, לדמיין שוב ושוב 'אילו היה אחרת', ולשקוע בכעס ובעצבים.
אולם, אדם מאמין שיחיה באמת את עצתו זאת של הבעש"ט, יבין שהכל מאת ה', והוא זה שהביא הכל לטובה. הוא לא יכעס ולא יתעצבן, לא ידמיין 'אילו', אלא יפעל ויעשה את הטוב ביותר במצב הנתון. וכך ממשיך וכותב שם הבעש"ט: "כלל גדול: גול על ה' מעשיך, ויכונו מחשבותיך, שכל דבר שיזדמן יחשוב שהוא מאתו יתברך, ויראה שיבקש מה' יתברך, שיזמין לו תמיד מה שה' יתברך יודע שהוא לטובתו ולא מה שנראה לבני אדם על פי שכלו, כי אפשר מה שבעיניו טוב הוא רע לו, רק ישליך הכל כל עניניו וצרכיו עליו יתברך".
וזה מה שאומר יוסף הצדיק לאחים בפרשיות ויגש - ויחי, אתם מכרתם אותי למצריים כי חשבתם עלי לרעה אבל אלוקים חשבה לטובה. ובאמת, לא אתם שלחתם אותי למצריים, אלא אלוקים שלח אותי לכאן והכל מכוון לטובה, כדי להחיות את העולם.
שנזכה לחוש תמיד את טוב ה' אלינו, ולראות בעינינו את טובו בצורה נגלית!

למה ללמוד גמרא?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הקשבה בזמן של פילוג

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

הכוח המיוחד של שבת שובה

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

לקום מהתחתית של התחתית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















