ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
ההורים הצטרפו למושבה פתח תקווה, ואילו האח הגדול הלך להיות ממייסדי חדרה. באותם ימים, מגיפת הקדחת הפילה חללים רבים בראשוני המושבות, וההתיישבות הייתה כרוכה במסירות נפש אמיתית.
למרבה הצער, לא עברו ימים רבים, והאב והאח הגדול נדבקו בקדחת ומתו. מבני המשפחה נותרו בחיים רק אישה אלמנה, נער רך בשנים, וחלום גדול על שיבת ישראל לארצם. לא היה בכוחם להחזיק משק חקלאי, והם עלו לירושלים עיר הקודש, שם למד ר' בן ציון בישיבות הקדושות, הקים משפחה גדולה בביתו שבשכונת מאה שערים, והשריש בליבות צאצאיו את אהבת התורה והארץ.
חלפו קרוב ל60 שנה, הישוב היהודי בארץ הלך והתעצם, מדינה יהודית עמדה לקום, ומלחמה גדולה פרצה בארץ. ירושלים הופגזה קשות, ויושביה שמו שקי חול בחלונות בתיהם, כדי לעצור את רסיסי הפגזים.
סבא ר' בן ציון כבר היה זקן, ונכדיו הגדולים הלכו לשדה הקרב, ללחום באויב ולהמשיך את אשר החלו אבות אבותיהם. בבית נותרו רק הסב הזקן ובני משפחה רכים, שלא היה בכוחם לשאת שקי חול.
מה יעשו? כיצד יגנו על חלון ביתם?
באותה שעה, נזכר סבי בפסוק מפרשת בהעלותך, אותו אמר משה בעת שנסע ארון ברית ה' לפני בני ישראל – "קומה ה', ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך". מפסוק זה אנו למדים, שארון ה' (ובו מונחים שברי הלוחות) היה יוצא עם בני ישראל למלחמה, ובכוח קדושתו הוא מפיץ את האויבים ומניס את שונאי ישראל שהם שונאי ה' (רש"י שם).
אמר סבי לעצמו, אמנם שברי לוחות אין לי בארון, אך יש לי ארון ובו ספרי קודש רבים, שבעזרת ה' יגנו עלינו בכוח קדושתם מפגזי האויב. מיד פתח את ארון הספרים שלו, וקרא מתוך תפילה גדולה את הפסוק "קומה ה' ויפוצו אויביך...", הוציא את הספרים והניחם בחלונות ביתו.
ומספרים, שבקרבת הבית נפל פגז, ורסיס ממנו עף לתוך הבית עד לעריסת התינוקת, אך היא ניצלה ולא נפגעה כלל...
סיפור זה חורז נקודות רבות מפרשת בהעלותך, והוא כל כך אקטואלי לימים אלה.
חז"ל אמרו שהפרשיה הקצרה העוסקת במסע הארון ובמנוחת הארון היא בעצם חומש שלם – ספר, העומד בפני עצמו בתורה (שבת קטז). אמירה זו מלמדת על המשקל העצום שהעניקו חז"ל לפסוקים אלו.
פרשיה זו באה בסיומם של פרשות במדבר-נשא-תחילת בהעלותך. למעשה בפרשות אלו התורה מסדרת את מחנה בני ישראל, ההולך לכבוש את ארץ ישראל. יש מפקד של כל יוצאי הצבא, סידור המחנה לשבטים ודגלים, חלוקת התפקידים לבני לוי שנושאים את המשכן במרכז המחנה, קדושת המחנה ממנו משלחים את הטמאים, ומתקדשים בענייני עריות (סוטה ונזיר) ועוד.
ואז בפרשתנו המחנה יוצא ב – כ אייר בדרכו לארץ ישראל, כפי שאומר משה ליתרו: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם". במרכז המחנה הצבאי, ההולך לכבוש את הארץ, נמצאים בני לוי והמשכן, ולפניו ארון ברית ה', וכך שורה השכינה במחנה, ואויבי ה' נסים מפניו.
כמה זקוקים אנו כיום, כל חלקי האומה, לאמירה חשובה זו. לתת מקום וחשיבות לכל חלק בעם. לכל שבט וכל דגל, ליוצאי הצבא בישראל, ולבני לוי נושאי המשכן. והכל תלוי בכך, שבראש המחנה ילך ארון ברית ה' ובתוכו התורה הקדושה, נקרא כולנו בשם ה', ונדע כולנו על מה אנו נלחמים, ובשם מה אנו נלחמים.
ויהי רצון, שנזכה שתשרה בקרבנו השכינה ויתקיים בנו הפסוק "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך"!
לעילוי נשמת, חברי ר' אלון ויס הי"ד, איש תורה וחסד, שאף כסב לנכדה, התנדב ללחום מלחמות ה' בעזה, ועלה בסערה השמימה.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לקום מהתחתית של התחתית
חכמת התורה וחכמות החול
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
