ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
אמר לו שמואל: אם אותו אדם הוא בן ישראל, לא יתקיים מה שחזית בו. אלא הוא יחזור ולא ימות, לפי שאין מזל לישראל, והוא יכול להינצל ממה שנגזר עליו בכוכבים ובמזלות.
בינתיים הלך וחזר אותו אדם מהאגם, קם אבלא, והוריד את משא הקנים מאותו אדם, ומצא שם נחש חתוך לשתי חתיכות, שקצץ את הנחש יחד עם הקנים, בלא ידיעתו.
אמר שמואל לאותו אדם: מה המעשה שעשית, שבזכותו ניצלת?
אמר לו: כל יום, אנו כל בני החבורה מניחים את הלחם שלנו ביחד בסל אחד, ומחלקים מהסל לכולם ואוכלים ביחד. היום הבחנתי שלאחד מבני החבורה אין לחם לשים בסל והוא מתבייש בכך. התנדבתי להיות זה שאוסף את הלחם, וכשהגעתי לחבר שלא הביא לחם, עשיתי את עצמי כאילו אני לוקח ממנו לחם, כדי שלא יתבייש.
אמר לו שמואל: עשית מצווה ובזכותה נצלת מהנחש. יצא שמואל ודרש: כתוב "וצדקה תציל ממות", לא ממיתה משונה בלבד היא מצילתו להביאו למיתה הגונה, אלא ממיתה עצמה הוא ניצל, והיא נותנת לו חיים.
בסיפור זה, יש במעשהו הנאצל של אותו פועל, כמה וכמה מעלות, כמו הרגישות לכבוד הזולת שלא ילבינו פניו, שעל כך נאמר (ברכות מג:) "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". ובכל זאת, מכל המעלות, מדגיש שמואל דווקא את מצוות הצדקה, וברור לו שהיא זו שהצילה את הפועל ממוות.
ואפשר לשאול – למה? מדוע דווקא מצוות הצדקה מצילה ממוות?
תשובה מעניינת לכך אפשר ללמוד מפרשת השבוע שלנו. בפרשתנו אנו מצטווים במצוות וידוי מעשר. פעמיים בשבע שנים, כשמסתיימת תקופת הפרשת מעשר עני, מצווה מי שהפריש את מעשרותיו ונתנם למי שעליו לתת, להתוודות לפני ה' ולומר: "בערתי הקודש מן הבית, וגם נתתיו ללוי, ולגר, ליתום ולאלמנה... השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו...".
כלומר, האדם מספר שהוא נתן את מעשרותיו, ומכח זה הוא מבקש מה' שגם הוא יברך את עם ישראל וארץ ישראל. בקשת הברכה כאן מתאפיינת במילה מיוחדת – "השקיפה".
על לשון זו, נאמר בקשר להפיכת סדום, שמתחילה בביטוי על המלאכים "וישקיפו על פני סדום", ועל כך אומר שם רש"י: "כל השקפה שבמקרא לרעה, חוץ מהשקיפה ממעון קדשך (דברים כו טו), שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת רוגז לרחמים".
כלומר, יש כאן אמירה ייחודית. ה' משקיף על העולם, אולם אם האנשים נתנו צדקה לעניים, זו הבטה טובה, ואם חלילה לא נתנו – זה הופך להיות מבט שהופך ומחריב את העולם
באופן דומה מצאנו גם בירושלמי (ברכות ט, ב) את דברי רבי נהוראי, שהקשה: "כתוב אחד אומר [דברים יא יב] תמיד עיני ה' אלהיך בה, וכתוב אחד [תהילים קד לב] המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו".
וכיצד יתקיימו שני כתובין הללו? והרי ההסתכלות של ה' בפסוק הראשון היא הסתכלות טובה, המלמדת את השגחת ה' על ארץ ישראל, ואילו מהפסוק השני לומד שהסתכלותו של ה' יוצרת חורבן של רעידת אדמה ועשן?
ועונה רבי נהוראי: "בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן - תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן - המביט לארץ ותרעד".
אם כן, בדיוק כמו בלשון "ההשקפה". סדום שהיו קמצנים, ולא נתנו לעניים, ההבטה עליהם גרמה לכך שהאדמה רעדה והתהפכה, ועשן עלה מהמקום, אך כשנותנים צדקה לעניים, ההבטה של ה' היא לטובה ולברכה.
ונראה שזה העניין. סדום היא בארץ ישראל. זוהי ארץ שה' מתגלה בה ומאיר בה באור גדול. אדם שנותן מכספו וממעשרותיו לעניים הוא אדם שמבין שאת כוחות החיים והברכה שקיבל מה', עליו חלוק עם האחרים, ממילא כשה' מאיר עליו אור גדול, הוא לא נשרף מכך, כי האור והחיים מתחלקים.
אך מי ששומר הכל לעצמו, כמו אנשי סדום, הרי הוא כמי שמסתכל ישירות באור השמש, וחלילה אור זה שורף את עיניו ומכלה אותו.
וכך גם בצדקה. יש מהספרים שכותבים שהמוות נגרם מכך שאור ה' מתגלה בעוצמה אלוקית לאדם, ומעוצמת האור הוא נדבק בשכינה ונשמתו פורחת למרומים. אך מי שנותן צדקה, וחולק מאורו לאחרים, הרי שעוצמת האור מתעמעמת, נשמתו נותרת בגופו, וחייו מתארכים.
ימים אלו, ימי אלול, לקראת השנה החדשה, נתעצם באשר למדונות רבותינו: "ותשובה ותפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזירה", ויהי רצון שנכתב ונחתם כולנו לחיים טובים ארוכים ולשלום!
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תהיו חמים!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
