ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
באחד מלילות ראש השנה, נכנס לבית המדרש יהודי אחד, שהיה בטוח שבראש השנה צריך להיות בעצבות ובפחד מאימת הדין. היהודי לא האמין למראה המוני היהודים הרוקדים, וחשב לעצמו: הכיצד יכול להיות שהם רוקדים? וודאי נזרקה בהם שמץ כפירה, לא עלינו, והם אינם מאמינים שהקב"ה יושב בדין וספרי חיים ומתים פתוחים לפניו!
החוזה הרגיש במחשבותיו, והניח את ידו הקדושה על עיניו של אותו יהודי, ופתאום אותו יהודי ראה את מה שקורה בבית דין של מעלה, והבחין בכך שכל הרוקדים כבר נחתמו בספר החיים! הוא קלט שאותם יהודים, כבר פתחו שערי שמיים ונכתבו לחיים בתפילת מעריב, ונשמתם מרגישה בכך ולכן הם רוקדים ושמחים.
לאחר מכן, הוא הבחין בכך שיש אחד שיושב ולא רוקד, ובאמת הוא עדיין לא נכתב בספר החיים.
פתאום אותו יהודי, שהחוזה הניח את ידו על עיניו, קולט שגם הוא בעצמו בעצבות, גם הוא לא רוקד, אולי גם הוא לא כתוב בספר החיים? והוא מתחיל לבכות לפני החוזה – רבי, מה איתי? איך נזכה גם אני ומשפחתי להיכתב בספר החיים?
אמר לו החוזה: דע לך, יש שתי דרכים להיכתב בספר החיים. האחת – על ידי מצוות ומעשים טובים. והשנייה – בריקוד של שמחה, מתוך ביטחון גמור בה' שהוא חפץ חסד. אז למה אתה מחכה? תצטרף למעגל הרוקדים, ותיכנס ברגליך לתוך ספר החיים! (לפי – לב השמיים, חגי תשרי, עמ' 94).
סיפור זה וסיפורים דומים לו מבטאים עקרון חשוב בתורת החסידות – "כי בשמחה תצאו", על ידי השמחה יוצאים מכל הצרות.
רובנו חושבים שהתוצאות באות בעקבות המעשים שבדרך לתוצאה, וכך גם השמחה באה בעקבות מאורעות טובים שקרו לנו. אך באמת אפשר גם בדרך ההפוכה, אדם שחי כבר את התוצאות הטובות, ושמח כבר בעקבות ביטחון בה' שהוא חפץ חסד ורוצה להיטיב לנו, הרי זה בעצמו כבר פועל ויכול להביא את התוצאות הטובות.
השמחה היא שלימות, אומר המהר"ל, וכשאדם חי את השלמות, זה עצמו פועל ודוחף את השלימות.
עיקרון זה קיים בעניינים רבים בחיינו. בעולם המעשי, כשאדם ניגש לבנות בית או לממש כל תוכנית מעשית אחרת, הוא קודם כל מתכנן וחי את הבית שברצונו לבנות, ורק לאחר שהוא משרטט את החזון, הוא מוציא אל הפועל את הבנייה והדרך להגשמת החזון.
המאמנים (קאוצ'רים בלעז) מלמדים שאדם אדם רוצה להוציא את חלומותיו לפועל, עליו להתחיל לשוחח על החלום עם עוד אנשים, להתחיל לתכנן אותו, וממילא זה יחייה אצלו את החלום בצורה הרבה יותר רצינית, ובסוף גם יפתחו לפניו הדרכים כיצד ליישם זאת.
וכך מצאנו גם בפרשיית התשובה, (שבפרשת ניצבים), הצמודה תמיד לראש השנה מלפניה או מאחריה. אומרת התורה (דברים ל, ג): "ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים...". לשון זו תמוהה היא מאוד – מיהו השב? ה' או ישראל?
כבר רש"י במקום מביא על כך את דברי חז"ל: "היה לו לכתוב והשיב את שבותך, רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם". אם כן – ה' הוא השב.
אולם תשובה זו מעוררת תמיהה חדשה – אם ה' הוא השב, היה צריך להיות כתוב – ושה ה' אלוקיך את שבותו? אם כתוב את שבותך, משמע שישראל הם השבים, אז מי הוא השב?
גם התשובה לשאלה זו כבר נאמרה בדברי רש"י – ה' גלה איתנו, ולכן כשאנחנו שבים גם הוא שב. ויש לדקדק – "כשנגאלין – הכתיב גאולה לעצמו". והדברים מבוארים, כשיהודי גולה לחוץ לארץ, הרי יחד עם גופו, גולה גם נשמתו האלוקית, חלק אלוק' ממש. נמצא שהשכינה גולה עימנו. וכשיהודי שב ועולה לארצנו הקדושה, הרי נשמתו האלוקית שבה עימו, והשכינה חוזרת עימנו.
וזה בדיוק העניין. כשאנו צועקים לה' – תגאל אותנו. תחזיר שכינה לציון. הוא אומר לנו – בואו! תחיו את החלום! בואו לארצנו הקדושה, וממילא תשוב השכינה לציון! בואו תחיו גאולה גם גשמית וגם רוחנית, שובו אלי בתשובה שלימה, וממילא אתם כבר גאולים ודבוקים בי!
ובחזרה לסיפור בו פתחנו. בימים אלה, אחרי השנה הקשה שעברנו, רבים שואלים – כיצד נשמח? אך זוהי בדיוק התשובה – בואו נשמח בה', ועצם השמחה תביא בעזרת ה' גאולה וישועה לכלל ולפרט.
בימי תחילת השנה, אם נשמח ונאמין כבר שהשנה תהיה שמחה וטובה, בעזרת ה' השנה תהיה שמחה וטובה. ישובו כל החטופים לביתם, וישראל עושה חיל ונפרע מכל צריו בניצחון גדול, והשכינה תשוב ותתגלה במקום בית מקדשנו, בבניין המקדש ובגאולה שלימה! שנה טובה ומתוקה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















