ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
בשלב האחרון של עזיבת ארץ מצרים, ולפני קריעת ים סוף, משה רבנו הכריז: "אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְקֹוָק אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם..." (שמות יד, יג).
בערב הכניסה לארץ ישראל, אחרי ארבעים שנה במדבר, הכריז משה - מושיעם של ישראל, שוב: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ד' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים כט, ט).
לפני בחירת המלך הראשון, שניסה להקים מדינה יהודית עצמאית בארץ המובטחת, הכריז שמואל הנביא - מי ששקול כנגד משה ואהרון: "וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ ... גַּם עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר ד' עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם" (שמו"א יב, ז-טז).
מה היה המצב לפני קריעת הים? הירושלמי מלמדנו: "ארבע כיתות נעשו אבותינו על הים: אחת אומרת נפול לים ואחת אומרת נחזור למצרים ואחת אומרת נעשה עמהן מלחמה ואחת אומרת נצווח כנגדן" (תענית פ"ב ה"ה).
העם היה מפולג ומפורד והפער בין הקבוצות היה נראה בלתי ניתן לגישור.
משה רבנו טיפל בבעיה בדרך המתוארת במדרש: "להודיע חכמתו של משה שהיה עומד ומפייס כל אותן אלפים וכל אותן רבבות" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, שמות יד, יג).
התוצאה הייתה "ויתיצבו, נצטפפו (כלומר התקרבו זה לזה)" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), שם). משה רבנו מצא את הדרך לאיחוד העם.
הכתוב מספר שהעם דרש פתרון הַיּוֹם=עכשיו. מפרש המדרש "בוא וראה חכמתו ותבונתו של משה רבינו, היאך היה עומד ומפייס לכל אותן האוכלוסין: " הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ד' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם ...". מלמד ששרת עליהם רוח הקודש, כתיב הכא התיצבו, וכתיב התם "וַיָּבֹא ד' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא..." (שמו"א ג, י). מהו וּרְאוּ , מלמד שפתח הקדוש ברוך הוא את עיניהם, וראו כיתות כיתות של מלאכי השרת, שנאמר "וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם" (מלכ"ב ו, טז), "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם" לא לימים רחוקים אלא היום".
שנת תשפ"ג (ולצערנו גם קודמותיה) התאפיינה במחלוקות קשות, במיוחד מבחינת השיח הציבורי, שקרעו את החברה הישראלית. הגורמים הקיצוניים סחפו את הציבור לאווירת שנאה ומדנים.
שמחת תורה, מכמה בחינות, הוא היום הראשון של השנה (בין עוד כמה ימים ראשונים בתחילת כל שנה).
ביום זה, בשנה זו, עם ישראל הוכה במכה נוראה, שגבתה מחיר דמים איום ונורא. מחיר מחריד מבחינת החטופים ובני משפחותיהם, ומחיר קשה מנשא של המשפחות שאיבדו את יקיריהם. מעשי האכזריות השפלים גרמו גם לרבים מעם ישראל, במעגל הסובב, פגיעה נפשית ורגשית. חייבים לזכור, שרבים מאחינו ומאחיותינו בדרום ובצפון, איבדו את בתיהם, והם חיים כמחוסרי בית ומקום (בית מלון לתקופה ארוכה זו נוודות).
עם כל זאת, לאורך כל השנה, ובמיוחד בימים ובשבועות האחרונים, אנו רואים וחווים ניסים בקנה מידה שלא נופל מניסי יציאת מצרים.
החובה שלנו היא הִתְיַצְּבוּ ! לביטוי זה משמעות כפולה: להתאחד, למרות חילוקי הדעות ברי הגישור, ולהצטופף תחת האלונקה, גם של השירות. זו החובה והזכות.
שני הדברים יזכו אותנו לראות הַיּוֹם , שמשמעותו בימים הקרובים, אֶת יְשׁוּעַת ד', לה אנו זקוקים מכל הבחינות.
זו הקריאה הפותחת את פרשת השבוע שלנו: " אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם ".
נתפלל שנזכה לשנה טובה ומבורכת של התייצבות מכל הבחינות, התייצבות שתביא ברכה ואור לכולנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













