ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- פרשת השבוע
- חומש שמות
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
חז"ל אמרו בירושלמי (פסחים פ"י) שישנם ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, וכנגדם ארבע כוסות בפסח. וישנו חילוק בין שתי הלשונות הראשונות לשתיים האחרונות, הראשונות - גאולה חומרית מתחת יד מצרים - "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם", וכביאור הרמב"ן, שלא ימשלו בהם אפילו מחוץ לגבול מצרים. אולם הלשונות האחרונות מורות על שלמות הגאולה - הגאולה הנפשית, שהרי ביציאת מצרים היה הבירור הגדול בין ישראל לגויי הארצות, יצירה של עם סגולה, ע"י החיתוך בכור הברזל, וזוהי השלמת הגאולה, כפי שכתב הרמב"ן (בפתיחה לספר שמות), שלא הייתה גאולתן שלמה עד שזכו להשראת השכינה והקמת המשכן. ועל אלו הדברים אנו מדגישים בברכת הגאולה שבליל הסדר: "ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו".
בכך נבין את דבריו של משה רבינו: "מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים", ופרש"י, ואף אם חשוב אני, מה זכו ישראל שייעשה להם נס ואוציאם ממצרים, כלומר שאלתו של משה לא התייחסה על הוצאתם משעבוד גופני במצרים, אלא במה זכו להיבחר עתה , כי ההוצאה ממצרים היא ההתגלות של בני ישראל כעם סגולה. וכך נאמר בסוף פרשת שמיני: "כי אני ד' המעלה אתכם מארץ מצרים וגו'" ופרש"י שם, על מנת שתקבלו מצוותי העלתי אתכם, וכוונתו כנ"ל, שהעלה הוא לשון התעלות הקב"ה הוציאנו ממצרים, ע"מ שנתעלה ונתרומם, ועל כך באה תשובת הקב"ה למשה, כי עתידים לקבל את התורה לסוף ג' חדשים שיצאו ממצרים, (רש"י ג' י"ב).
אמנם כך מתבאר ההבדל בין תשובתם של ישראל (ד' ה') "ויקדו וישתחוו", לנאמר לאחר מכן בפרשתנו (ו' ט') "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה", כי בפעם השנייה אמר להם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם לי לעם , והבאתי אתכם אל הארץ, והבטחה זו שיתעלו מעלה מעלה להיות לו לעם, לא הובנה אצל בני ישראל מקוצר רוח ועבודה קשה, וכפי שביאר האור החיים הקדוש, לפי שלא היו בני תורה. עדיין לא הייתה בידם התורה המרוממת את האדם להיות סגולה לה', וכדברי הגמרא: "קטן יעשה לו סגולה מאי סגולה ספר תורה" (ב"ב נ"ב), וכן במכילתא (פ' יתרו): "והייתם לי סגולה. שתהיו קנוין לי ועוסקין בתורה ולא תהיו עוסקים בדברים אחרים".
"אמר לו הקב"ה למשה הם מאמינים בני מאמינים ואתה אין סופך להאמין" (שבת צ"ז). וצריך בירור, הרי חלקם רשעים היו, ואמרו חז"ל: "הללו והללו עובדי ע"ז...", ובכל זאת הקב"ה בא בתביעה כלפי משה, וזאת משום שבפנימיות ישראל ישנה אמונה. התביעה היתה שעליו היה להאמין שכאשר ידבר אל בני ישראל את דבר ה' - תתגלה האמונה. אמונת האבות מושרשת בבנים, דור המחובר לתורה, שעתיד לקבל את התורה, מאמין הוא בדבר ד', בעומק נפשו על אף כל מסתרים של קוצר רוח.
הקב"ה יזכנו לראות בקיום חזון הנביאים: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ויראנו נפלאות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
