ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- פרשת השבוע
- חומש שמות
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
עם סגולה
מה ההבדל בין שתי לשונות הגאולה הראשונות לשתי לשונות הגאולה האחרונות? כיצד מתקשר כל זה לראש חודש שבט ולביאור התורה?
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
חז"ל אמרו בירושלמי (פסחים פ"י) שישנם ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, וכנגדם ארבע כוסות בפסח. וישנו חילוק בין שתי הלשונות הראשונות לשתיים האחרונות, הראשונות - גאולה חומרית מתחת יד מצרים - "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם", וכביאור הרמב"ן, שלא ימשלו בהם אפילו מחוץ לגבול מצרים. אולם הלשונות האחרונות מורות על שלמות הגאולה - הגאולה הנפשית, שהרי ביציאת מצרים היה הבירור הגדול בין ישראל לגויי הארצות, יצירה של עם סגולה, ע"י החיתוך בכור הברזל, וזוהי השלמת הגאולה, כפי שכתב הרמב"ן (בפתיחה לספר שמות), שלא הייתה גאולתן שלמה עד שזכו להשראת השכינה והקמת המשכן. ועל אלו הדברים אנו מדגישים בברכת הגאולה שבליל הסדר: "ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו".
בכך נבין את דבריו של משה רבינו: "מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים", ופרש"י, ואף אם חשוב אני, מה זכו ישראל שייעשה להם נס ואוציאם ממצרים, כלומר שאלתו של משה לא התייחסה על הוצאתם משעבוד גופני במצרים, אלא במה זכו להיבחר עתה , כי ההוצאה ממצרים היא ההתגלות של בני ישראל כעם סגולה. וכך נאמר בסוף פרשת שמיני: "כי אני ד' המעלה אתכם מארץ מצרים וגו'" ופרש"י שם, על מנת שתקבלו מצוותי העלתי אתכם, וכוונתו כנ"ל, שהעלה הוא לשון התעלות הקב"ה הוציאנו ממצרים, ע"מ שנתעלה ונתרומם, ועל כך באה תשובת הקב"ה למשה, כי עתידים לקבל את התורה לסוף ג' חדשים שיצאו ממצרים, (רש"י ג' י"ב).
אמנם כך מתבאר ההבדל בין תשובתם של ישראל (ד' ה') "ויקדו וישתחוו", לנאמר לאחר מכן בפרשתנו (ו' ט') "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה", כי בפעם השנייה אמר להם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם לי לעם , והבאתי אתכם אל הארץ, והבטחה זו שיתעלו מעלה מעלה להיות לו לעם, לא הובנה אצל בני ישראל מקוצר רוח ועבודה קשה, וכפי שביאר האור החיים הקדוש, לפי שלא היו בני תורה. עדיין לא הייתה בידם התורה המרוממת את האדם להיות סגולה לה', וכדברי הגמרא: "קטן יעשה לו סגולה מאי סגולה ספר תורה" (ב"ב נ"ב), וכן במכילתא (פ' יתרו): "והייתם לי סגולה. שתהיו קנוין לי ועוסקין בתורה ולא תהיו עוסקים בדברים אחרים".
"אמר לו הקב"ה למשה הם מאמינים בני מאמינים ואתה אין סופך להאמין" (שבת צ"ז). וצריך בירור, הרי חלקם רשעים היו, ואמרו חז"ל: "הללו והללו עובדי ע"ז...", ובכל זאת הקב"ה בא בתביעה כלפי משה, וזאת משום שבפנימיות ישראל ישנה אמונה. התביעה היתה שעליו היה להאמין שכאשר ידבר אל בני ישראל את דבר ה' - תתגלה האמונה. אמונת האבות מושרשת בבנים, דור המחובר לתורה, שעתיד לקבל את התורה, מאמין הוא בדבר ד', בעומק נפשו על אף כל מסתרים של קוצר רוח.
הקב"ה יזכנו לראות בקיום חזון הנביאים: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ויראנו נפלאות
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית









