ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לפי הפשט, גם במכת הדם היו למצרים מים, גם אם לא מן היאור: "וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר" (שמות, ז', כד – ועיין אבן עזרא שם). אמנם, גם במציאות כזו אי אפשר להחזיק מעמד זמן רב, שהרי היאור הוא מקור המים העיקרי של המצרים. פרט לכך, לפי דרשת חז"ל (המבוססת גם היא על פשט הפסוק בשמות ז', יט) כל מקום הפך לדם, אפילו מים שהיו בתוך הבתים: "בכל ארץ מצרים – אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים" (רש"י, ז', יט). אם כן, חוזרת השאלה – מדוע היה צורך בשאר המכות?
נראה כי מסקנת הדברים היא שיש משמעות עצמאית למכות, מעבר לעצם השחרור של עם ישראל ממצרים. עיון בפסוקים מראה שהתורה חוזרת שוב ושוב על אמירות כגון "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" (שמות ח' יח). מטרת המכות היא להראות את השגחת ה' בעולם. המכות נועדו לא רק עבור ענישת פרעה, ולא רק עבור הוצאת בני ישראל, אלא גם למען גילוי שם ה' בעולם.
ייתכן כי ישנה משמעות נוספת במכות מצרים, אליה נגיע מתוך עיון בשאלה נוספת. התורה מתארת כיצד הקב"ה מכביד את לבו של פרעה. אם כן, כיצד נענש פרעה הרי הקב"ה הכביד את לבו?
ייתכן ששתי השאלות תלויות זו בזו. ייתכן שהקב"ה לא עשה פעולה ישירה להכבדת לבו של פרעה, אלא נתן לפרעה את התחושה שהוא יכול כביכול להתנגד לקב"ה. תחושה זו נבנתה אצל פרעה באמצעות עשר המכות. הקב"ה הכה במכת דם. כתוצאה מכך, פרעה מבטיח לשחרר את עם ישראל, ובעקבות הבטחתו סרה מכת הדם. כעת, פרעה חוזר בו מהבטחתו והוא מרגיש שהוא יכול כביכול לפעול כנגד הקב"ה ולהתל בקב"ה, ובסופו של דבר המכה תוסר. ייתכן כי זוהי הכבדת הלב, מתן האפשרות להרגיש כאילו הוא זה ששולט במצב. לכן היה צריך את עשר המכות (כי דבר זה הביא להכבדת הלב) ולכן אין בעיה להעניש את פרעה, כי ה' לא הכביד את לבו, אלא רק יצר סיטואציה שאפשרה לו לחוש כאילו הוא יכול להתל בקב"ה (שמעתי מהר"י מדן, ומעין זאת עיינו באברבנאל שמות ז, ג; ספר העיקרים, מאמר רביעי, כ"ה).
גם במציאות שלנו אין אנו רואים תמיד בצורה בהירה את השגחת ה'. לו היינו רואים כיצד הקב"ה מעניש על כל עבירה או נותן שכר על כל מצווה, לא הייתה לנו יכולת בחירה חופשית, ובהכרח היינו עושים את רצון ה'. הקב"ה נותן לנו את האפשרות לפעול כביכול לפי רצוננו, אך אנו צריכים להיזהר שלא נכביד את לבנו, שלא נרגיש כאילו באמת אנחנו עושים כל מה שברצוננו. חופש הבחירה ניתן לנו על מנת שנכיר בכך שחירותינו היא לעשות רצון ה' בעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












