ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
הרב אורי כהן - על פי תפקידי משיח בן יוסף
תקציב המדינה הוא הכלי החשוב ביותר לביצוע מדיניות הממשלה. לפיכך עלינו לברר תחילה - מהי המדיניות הראויה לממשלת ישראל, ומתוך כך נלמד - כיצד יחולק התקציב.
תפקידי מדינת ישראל, וממילא תפקידי ממשלת ישראל הם כתפקידי משיח בן יוסף: קיבוץ גלויות, כיבוש ובניין ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט, יצירת בסיס כלכלי למיליוני יהודי העולם המתקבצים ובאים לארצנו, והכנת הבסיס לכסא דוד שיבוא במהרה. על כן, החלק הארי של התקציב יוקדש לתקציב הביטחון, אולם הוא ישמש לביצוע המדיניות התורנית, דהיינו לשמירה על כל שטחי הארץ שבידנו, ובמידת הצורך והאפשרות - להרחבת הגבולות. הביטחון הכללי והאישי יעמוד גם במרכז הפעילות הביטחונית והמשטרתית. משרדי הפנים, השיכון, החקלאות, התשתיות והתמ"ת יחברו להקים ולקיים התיישבות חקלאית ועירונית בכל מרחבי ארצנו, למען תושבי המדינה ולהכנתה לקליטת העולים ממזרח וממערב. בנוסף על המדינה להעמיד תקציב ראוי ומספק לכל הזקוקים לעזרת הציבור - חולים, נכים ושאר מוגבלים.
על הממשלה להעמיד בראש מעייניה את מערכת החינוך. תפקידה של מערכת זו לגדל אנשים טובים וישרים, אוהבי ה', תורתו, עמו, נחלתו וכל אדם, ופועלים למימוש הטוב והישר. הדרך החינוכית להשגת מטרות נעלות אלו הוא החינוך התורני, ובו צריכה המערכת להתמקד (גם אם בשלבים מסוימים לא תתערב בשיקולי ההורים על דרך חינוך ילדיהם), עד שמציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
למשימות אלו יש להקדיש תקציב ממלכתי גדול, שישאב מהתקציבים המופנים כיום למטרות הנוגדות את תפקידיה האמיתיים של המדינה. בנוסף נוכל לחסוך מהתקציב הנוכחי הון רב, שיושקע בפיתוח ובחינוך, אם העוסקים עם הציבור ישמשו מופת ליושר וצניעות. לפיכך, על התקציב להיבנות על בסיס ההנחה, שצריך להיות הבדל צנוע ביותר, בין משכורתם של העומדים בראש המערכות השונות לבין משכורתם של הפקידים ה'זוטרים', אשר הם הנושאים באמת בעיקר נטל העבודה. כך ההערכה לעובד תהיה מושתתת על הערך האמיתי של תרומתו, ויוותר כסף לתקצוב הצרכים החשובים באמת.
הרב דוד גרינוולד - סדר העדיפויות התורני
מבחינה תורנית, הכללים לסדר הקדימויות בסעיפי התקציב הם: שמירת הקיים קודמת להבטחת העתיד, נפשות קודמות לממונות וצרכי הצבור קודמים לצרכי היחיד. לכן חלוקת התקציב תיעשה בסדר עדיפויות, לפי הרשימה הבאה:
א. עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם.
ב. מוראה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.
ג. הערבות ההדדית כוללת את כל העם היהודי באשר הוא שם ולאו דווקא את יושבי הארץ בלבד.
ד. לקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ - ישראלים בלבד.
ה. רפואה שלמה לכל מכותינו - כולל כל הוצאות הריפוי החל מטיפול כירורגי, דרך הטסה לחו"ל, וכלה בכל התרופות אותם יש להוסיף לסל לאלתר.
ו. איכות הסביבה ומניעת מפגעים.
ז. שירותי רווחה המספקים פתרונות הולמים לבריאות הנפש לנזקקים עפ"י ההלכה.
ח. "חנוך לנער על פי דרכו". ללמד במערכת החינוך את כל דברי תלמוד תורתך באהבה יחד עם השכלה כללית רחבה לכלל האוכלוסייה עד גיל עשרים.
ט. מערך של רבנים, שיעסקו בהרבצת תורה ובהדרכה תורנית לכלל האוכלוסייה, ויספקו שרותי נישואין, כשרות, מקואות, עירובין וכו' - כל השירותים הנ"ל יינתנו לכל דורש בין אם הפרוטה מצויה בכיסו ובין אם לאו.
י. כל תקציב לתשתיות, פיתוח, בניה וכדומה חייב לכלול גם בנית מקוואות ובתי כנסת בהתאם לצרכים.
יא. ושפטו את העם - כמובן עפ"י דיני תורתנו הקדושה.
יב. אהבת חסד - סיוע למוגבלים ונכים, תשושי גוף ונפש, שאינם מסוגלים לדאוג לקיומם.
יג. השכלה תורנית גבוהה.
יד. השכלה כללית גבוהה ובתי ספר מקצועיים, תוך עידוד וסבסוד מקצועות מועדפים לפי הצרכים הלאומיים.
טו. "ונושבו הערים והחרבות תבנינה" (יחזקאל ל"ו) - עידוד להתיישבות לפי צרכים לאומיים כגון מקומות מרוחקים, חקלאות, ספר, התנחלויות ביש"ע ובכל מקום בפריסה מירבית.
טז. פיתוח מדע, טכנולוגיה, תעשיה, מסחר, תיירות ותעסוקה לפי סדר עדיפות לאומי.
יז. הלוואות ללא ריבית, ומענקים לנזקקים לפי קני מידה הלכתיים.
יח. "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" (דברים כ"ח) - באמצעות שגרירים ברחבי העולם, לקראת תיקון העולם במלכות ה'.
יט. "מצות עשה לעשות בית לה'... שנאמר ועשו לי מקדש" (סה"מ מצוה כ') - כל הנדרש והאפשרי כרגע להשראת השכינה בבית המקדש במהרה בימינו אמן.
ח"כ הרב יצחק לוי - צדק ומוסר
התשובה נחלקת לעקרונות התקציב ולפרטי התקציב. בעקרונות התקציב, איני חושב שהיינו מוצאים הבדל משמעותי. העקרונות נגזרים מראית המקרו - ראיה כוללנית של המצב הכלכלי של המדינה הן בנקודות המבט הפנימית והן בנקודות המבט החיצונית. היינו מחלקים כמו היום את תקציב המדינה לשלושה חלקים עיקריים - תשלומי חובות חיצוניים, ביטחון וכל השאר. היינו גם קובעים תקרות גירעון, שהמדינה יכולה לקחת על עצמה. היינו מציעים רפורמות במשק כדי לשפר את יעילות המשק ולהגדיל את הכנסות המדינה.
אך החלוקה הפנימית ופרוט התקציב היו לעניות דעתי שונים במהותם, ולא רק בהיבט תקציב החינוך בו מעמד לימוד התורה היה מקבל מעמד מיוחד למען ידעו כל ילדי ישראל את מקורותיהם, שורשיהם ותורתם, אלא גם בהיבטים של שירותים הנוגעים לכבוד האדם, להגנת האדם, לצדק חברתי ולמוסר וערכים. חובותיה של מדינה כלפי אזרחיה מעוגנות במצוות התורה, בפרשיות המלך ובתוכחות הנביאים כלפי מלכי ישראל ויהודה.
המדינה מחויבת בראש ובראשונה לצדק ומוסר, ועל כן התקציב צריך לתת תשובה לעשיית צדק בכל רמות הדין והצדק. בתי המשפט (כמובן לפי דין תורה!), בתי דין מנהליים, ועדות רפואיות, ועדות ערעורים וועדות עירוניות - כל חלקי מערכת הצדק צריכים ל"ספק" צדק ללא עיוות דין וללא עינוי דין. דגש נוסף שנמצא בתקציב התורני הוא מתן שרותי בריאות נאותים ומספיקים לכל הציבור עם דגש לתרופות וניתוחים הנוגעים ל"פקוח נפש", אך יש צורך גם לפתח מערכת רפואית של "ונשמרתם" - רפואה מונעת לכל.
תיקוני חקיקה בחוק הסדרים בכל הנוגע לדיני עבודה ומוסר תשלומים (דאורייתא!), עידוד תקציבי למשפחות ברוכות ילדים המלווה בתוכנית חינוכית מתאימה, כדי להחזיר לעם ישראל את ההשקפה הנכונה בדבר ערך המשפחה וגודלה. סעיפי ההתיישבות ברחבי א"י ובירושלים בפרט יקבלו חיזוק משמעותי. מהלך ההתיישבות בארץ ישראל ילווה בהסברה חינוכית רחבה על החשיבות הערכית והתורנית של ההתיישבות. כמובן יש עוד נושאים רבים, שהיו מקבלים דגש ומעמד מרכזי בתקציב המדינה, ויש גם סעיפים בהם היינו מפחיתים. הצעת תקציב משקפת מדיניות של ממשלה. ממשלה תורנית הייתה משקפת את יעדיה המעשיים והרוחניים בהנהג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
