ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
השיר הקופצני והמקסים הזה היה כנראה בדיוק מה שהעם היקר שלנו היה זקוק לו כמו אוויר לנשימה, והוא הפך ללהיט שכבש את הרשת ואת הלבבות באופן חסר תקדים, מעל לכל ציפייה. מיליוני יהודים מכל המגזרים נחשפו אליו בשלל גרסאותיו, ושרים לעצמם את המסר הפשוט הזה - שה' תמיד אוהב אותי, גם בבלבולים ובנפילות, ושהוא רוצה שיהיה לי רק טוב.
כמו כל דבר טוב, כמו כל בשורה, גם על השיר הזה, איך לא, התחילו לקום עוררין. כמה רבנים ואנשי חינוך מתריעים מפני רדידות, פשטניות, סכנה חינוכית ונפשית, ואפילו... כפירה. אינני בא בדברים אלו להתווכח ולהתנצח, כל אחד יכול להישאר בעמדתו. רק רציתי להציג כמה נקודות מבט נוספות. לא צריך להיות מעריץ של אלייצור היקר או תלמיד של הרב שלום ארוש שליט"א. גם לא צריך להיות חסיד ברסלב, וגם לא חסיד בכלל, כדי להתחבר לדברים. ניתן לראות ולחוש בשיר הזה, שתפס כל כך, משהו הרבה יותר פשוט והרבה יותר גדול.
תקווה וגישה לחיים
אז אלו הנקודות החמות, אל מול הקטרוגים המקררים:
א. אין הבטחה, יש תקווה. אין כאן שום הבטחה. יש כאן תקווה וגישה לחיים - ה' רוצה לעשות לי טוב. גם אם יהיו דברים קשים, הם חלק ממה שבונה את הטוב. הגישה מראש היא גישה אופטימית, גישה של "הרחב פיך ואמלאהו", גישה של "טוב ה' לכול ורחמיו על כל מעשיו". זה לא סותר את ההבנה המורכבת שכולנו יודעים מהמציאות, וגם מהמקורות, ש"לא מחשבותיי מחשבותיכם".
ב. תמימות ופשיטות. הפשטות והכנות הן כנראה סוד ההצלחה של השיר. זו גאונות שבפשטות. גם מי שלא מחזיק בדיבור של רבי נחמן כי "עיקר היהדות היא תמימות ופשיטות", בכל זאת כנראה הן חלק גם ממנו. לא תמיד צריכים להיות מורכבים. לפעמים מורכבות היתר הזאת מפספסת את העיקר, ולא רק זה, היא מפספסת גם את ההבנה על המורכבות האנושית. אנשים יכולים להחזיק תפיסות מורכבות באופן אינטואיטיבי גם בלי תורות ופלפולים. דומני כי רובם המוחלט של השרים בהתלהבות שיר זה, מבינים היטב כי אף אחד לא מבטיח להם הבטחות שווא. אולם הנפש נאחזת באופטימיות של הטוב. האמונה הפשוטה של היהודי הפשוט לפעמים עמוקה יותר מזה של הפלפלן.
ג. משנת הביטחון. אכן ישנה מחלוקת ידועה במהות הביטחון, האם לבטוח שיהיה טוב גלוי או לבטוח שהכול לטובה. אין כאן המקום להאריך בסוגיה רחבה זו. מקובל לטעון כי זו מחלוקת בין ליטאים לחסידים. אבל המחלוקת אינה קוטבית: מצד אחד, לרוב הדעות עצם הביטחון אינו מותנה בטובה הגלויה, אלא בעצם הידיעה כי יש על מי לסמוך, יש על מי להניח את הראש, מתוך הבנה שה' הוא טוב ומיטיב וכוונתו תמיד לטובה. מצד שני, לרוב הדעות הביטחון ברצונו של ה' להיטיב לנו אכן גם משפיע יותר שיהיה טוב גלוי. הביטחון בה' הוא עצמו כוח עצום שפועל נפלאות ומושך הנהגה של טוב וחסד.
פסוקים רבים מוכיחים זאת. לדוגמה: "בטחו בה' עדי עד כי בי־ה ה' צור עולמים"; "ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'", "והבוטח בה' חסד יסובבנו"; "מגן הוא לכל החוסים בו". וכן מבואר במפורש במאמרי חז"ל רבים, לדוגמה: "אמר הקב"ה בטחו בשמי והוא עומד לכם, שנאמר: 'יבטח בשם ה''. ולמה? שכל מי שבוטח בשמי, אני מצילו! וכן דוד אומר: 'בך ה' חסיתי אל אבושה'". ובבעל שם טוב: "מי שיש לו מידת הביטחון בה' יתברך באמת, אפילו אם נגזר עליו חס וחלילה כמה גזרות רעות, אי אפשר למידת הדין לשלוט עליו, והוא בדוק". ורבי לוי יצחק מברדיטשוב כתב: "כשאדם מאמין באמונה שלמה שהקב"ה הוא אבינו ויש לו תענוג כשמשפיע טובות על עמו ישראל... אז האדם אינו חסר כלום. וכשיבקש מן הקב"ה לרחם על עמו, בוודאי הקב"ה הוא ימלא רצונו". ועיין בספר מנחת אשר אמונה וביטחון, לגאון הרב אשר וייס שליט"א, המביא על כך עוד מקורות רבים מחז"ל, ראשונים ואחרונים.
על אף הציטוטים ההחלטיים הללו, נראה כי אין הכוונה לבטוח כי בוודאי יעשה רצוני, אלא עצם הידיעה כי ה' רוצה לעשות לי טוב, וגם טוב גשמי, עצם התחושה הזאת מושכת השפעה של טוב על האדם, כי הוא דבק בטוב האלוקי. תודעה זו מתחזקת על ידי השיר הזה.
ד. התרופה של הדור: עם ישראל עבר כבר כל כך הרבה הסתר פנים, גלויות, שואות, חורבנות וטלטולים. נפשו הפכה נפש הישרדותית. אולם אור הגאולה ההולך וזורח מנער את עם ישראל מן העפר ומעורר אותו לשוב לחיות בגאון, בתקווה ובאופטימיות, כדברי הנביא הקורא אלינו מימים קדמונים: "כה אמר ה' מצא חן במדבר עם שרידי חרב, הלוך להרגיעו ישראל... ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד". לעומת כל הפחדים והחרדות, הדאגות והאיומים, המביאים לדיכאונות, הדיבור שעם ישראל זקוק נואשות לשמוע הוא בדיוק הדיבור כי "ה' הוא אבא טוב... ויהיה לי עוד יותר טוב".
תרופה לדיכאון
למקרא הביקורת על מילות השיר, נזכרתי בסיפור שקראתי בעבר על אחד מגדולי ישראל החרדים בדור הקודם, שבאו אליו עסקנים לבקשו לחתום על כרוז הקורא שלא לשמוע מוזיקה, כעיקר דין הגמרא, אולם הוא דחה אותם בטרוניה כנגדם: "עד שיש משהו שיכול לעזור ליהודים בדור הזה להיות בשמחה ולצאת מן הדיכאונות, גם את זה אתם רוצים לקחת??". סיפור זה עלה בראשי בהקשר זה, שעם ישראל כה מתחזק בביטחון בטוב ה' למרות המכה המטלטלת כל כך שספג, ובאים אנשים טובים עם כוונות טובות ומבקשים לצנן את התלהבותו.
לסיכום, במקום לראות בתופעת ההתלהבות מן השיר רדידות וסכנה, המבט צריך להיות מבט מתרונן ומרגש: מדהים כיצד הנשמה הקדושה של עם ישראל, בתוך השנה הקשה והמטלטלת כל כך, נאחזת במילות השיר ויודעת בפנימיותה כי ה' הוא טוב ורחמן ובאמת רוצה להביא לנו טוב. שיר זה, שמתנגן בכל מקום ומעורר התלהבות רבה, מבטא את האמונה העמוקה הזאת, שהנשמות של עם ישראל מרגישות אותה בכל ליבם. לא רק ברגעי שמחה, אלא גם ברגעי הסבל. גם שם אנו יודעים שהכול כחלק מהרצון של ה' לעשות לנו רק טוב. ולא רק אנשים תורניים, גדולי אמונה ויראה, אלא גם כלל עמך ישראל הפשוטים. אין כמו הנשמה היהודית!
הכותב הוא מרצה ביהדות ומטפל
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
