ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
השיר הקופצני והמקסים הזה היה כנראה בדיוק מה שהעם היקר שלנו היה זקוק לו כמו אוויר לנשימה, והוא הפך ללהיט שכבש את הרשת ואת הלבבות באופן חסר תקדים, מעל לכל ציפייה. מיליוני יהודים מכל המגזרים נחשפו אליו בשלל גרסאותיו, ושרים לעצמם את המסר הפשוט הזה - שה' תמיד אוהב אותי, גם בבלבולים ובנפילות, ושהוא רוצה שיהיה לי רק טוב.
כמו כל דבר טוב, כמו כל בשורה, גם על השיר הזה, איך לא, התחילו לקום עוררין. כמה רבנים ואנשי חינוך מתריעים מפני רדידות, פשטניות, סכנה חינוכית ונפשית, ואפילו... כפירה. אינני בא בדברים אלו להתווכח ולהתנצח, כל אחד יכול להישאר בעמדתו. רק רציתי להציג כמה נקודות מבט נוספות. לא צריך להיות מעריץ של אלייצור היקר או תלמיד של הרב שלום ארוש שליט"א. גם לא צריך להיות חסיד ברסלב, וגם לא חסיד בכלל, כדי להתחבר לדברים. ניתן לראות ולחוש בשיר הזה, שתפס כל כך, משהו הרבה יותר פשוט והרבה יותר גדול.
תקווה וגישה לחיים
אז אלו הנקודות החמות, אל מול הקטרוגים המקררים:
א. אין הבטחה, יש תקווה. אין כאן שום הבטחה. יש כאן תקווה וגישה לחיים - ה' רוצה לעשות לי טוב. גם אם יהיו דברים קשים, הם חלק ממה שבונה את הטוב. הגישה מראש היא גישה אופטימית, גישה של "הרחב פיך ואמלאהו", גישה של "טוב ה' לכול ורחמיו על כל מעשיו". זה לא סותר את ההבנה המורכבת שכולנו יודעים מהמציאות, וגם מהמקורות, ש"לא מחשבותיי מחשבותיכם".
ב. תמימות ופשיטות. הפשטות והכנות הן כנראה סוד ההצלחה של השיר. זו גאונות שבפשטות. גם מי שלא מחזיק בדיבור של רבי נחמן כי "עיקר היהדות היא תמימות ופשיטות", בכל זאת כנראה הן חלק גם ממנו. לא תמיד צריכים להיות מורכבים. לפעמים מורכבות היתר הזאת מפספסת את העיקר, ולא רק זה, היא מפספסת גם את ההבנה על המורכבות האנושית. אנשים יכולים להחזיק תפיסות מורכבות באופן אינטואיטיבי גם בלי תורות ופלפולים. דומני כי רובם המוחלט של השרים בהתלהבות שיר זה, מבינים היטב כי אף אחד לא מבטיח להם הבטחות שווא. אולם הנפש נאחזת באופטימיות של הטוב. האמונה הפשוטה של היהודי הפשוט לפעמים עמוקה יותר מזה של הפלפלן.
ג. משנת הביטחון. אכן ישנה מחלוקת ידועה במהות הביטחון, האם לבטוח שיהיה טוב גלוי או לבטוח שהכול לטובה. אין כאן המקום להאריך בסוגיה רחבה זו. מקובל לטעון כי זו מחלוקת בין ליטאים לחסידים. אבל המחלוקת אינה קוטבית: מצד אחד, לרוב הדעות עצם הביטחון אינו מותנה בטובה הגלויה, אלא בעצם הידיעה כי יש על מי לסמוך, יש על מי להניח את הראש, מתוך הבנה שה' הוא טוב ומיטיב וכוונתו תמיד לטובה. מצד שני, לרוב הדעות הביטחון ברצונו של ה' להיטיב לנו אכן גם משפיע יותר שיהיה טוב גלוי. הביטחון בה' הוא עצמו כוח עצום שפועל נפלאות ומושך הנהגה של טוב וחסד.
פסוקים רבים מוכיחים זאת. לדוגמה: "בטחו בה' עדי עד כי בי־ה ה' צור עולמים"; "ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'", "והבוטח בה' חסד יסובבנו"; "מגן הוא לכל החוסים בו". וכן מבואר במפורש במאמרי חז"ל רבים, לדוגמה: "אמר הקב"ה בטחו בשמי והוא עומד לכם, שנאמר: 'יבטח בשם ה''. ולמה? שכל מי שבוטח בשמי, אני מצילו! וכן דוד אומר: 'בך ה' חסיתי אל אבושה'". ובבעל שם טוב: "מי שיש לו מידת הביטחון בה' יתברך באמת, אפילו אם נגזר עליו חס וחלילה כמה גזרות רעות, אי אפשר למידת הדין לשלוט עליו, והוא בדוק". ורבי לוי יצחק מברדיטשוב כתב: "כשאדם מאמין באמונה שלמה שהקב"ה הוא אבינו ויש לו תענוג כשמשפיע טובות על עמו ישראל... אז האדם אינו חסר כלום. וכשיבקש מן הקב"ה לרחם על עמו, בוודאי הקב"ה הוא ימלא רצונו". ועיין בספר מנחת אשר אמונה וביטחון, לגאון הרב אשר וייס שליט"א, המביא על כך עוד מקורות רבים מחז"ל, ראשונים ואחרונים.
על אף הציטוטים ההחלטיים הללו, נראה כי אין הכוונה לבטוח כי בוודאי יעשה רצוני, אלא עצם הידיעה כי ה' רוצה לעשות לי טוב, וגם טוב גשמי, עצם התחושה הזאת מושכת השפעה של טוב על האדם, כי הוא דבק בטוב האלוקי. תודעה זו מתחזקת על ידי השיר הזה.
ד. התרופה של הדור: עם ישראל עבר כבר כל כך הרבה הסתר פנים, גלויות, שואות, חורבנות וטלטולים. נפשו הפכה נפש הישרדותית. אולם אור הגאולה ההולך וזורח מנער את עם ישראל מן העפר ומעורר אותו לשוב לחיות בגאון, בתקווה ובאופטימיות, כדברי הנביא הקורא אלינו מימים קדמונים: "כה אמר ה' מצא חן במדבר עם שרידי חרב, הלוך להרגיעו ישראל... ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד". לעומת כל הפחדים והחרדות, הדאגות והאיומים, המביאים לדיכאונות, הדיבור שעם ישראל זקוק נואשות לשמוע הוא בדיוק הדיבור כי "ה' הוא אבא טוב... ויהיה לי עוד יותר טוב".
תרופה לדיכאון
למקרא הביקורת על מילות השיר, נזכרתי בסיפור שקראתי בעבר על אחד מגדולי ישראל החרדים בדור הקודם, שבאו אליו עסקנים לבקשו לחתום על כרוז הקורא שלא לשמוע מוזיקה, כעיקר דין הגמרא, אולם הוא דחה אותם בטרוניה כנגדם: "עד שיש משהו שיכול לעזור ליהודים בדור הזה להיות בשמחה ולצאת מן הדיכאונות, גם את זה אתם רוצים לקחת??". סיפור זה עלה בראשי בהקשר זה, שעם ישראל כה מתחזק בביטחון בטוב ה' למרות המכה המטלטלת כל כך שספג, ובאים אנשים טובים עם כוונות טובות ומבקשים לצנן את התלהבותו.
לסיכום, במקום לראות בתופעת ההתלהבות מן השיר רדידות וסכנה, המבט צריך להיות מבט מתרונן ומרגש: מדהים כיצד הנשמה הקדושה של עם ישראל, בתוך השנה הקשה והמטלטלת כל כך, נאחזת במילות השיר ויודעת בפנימיותה כי ה' הוא טוב ורחמן ובאמת רוצה להביא לנו טוב. שיר זה, שמתנגן בכל מקום ומעורר התלהבות רבה, מבטא את האמונה העמוקה הזאת, שהנשמות של עם ישראל מרגישות אותה בכל ליבם. לא רק ברגעי שמחה, אלא גם ברגעי הסבל. גם שם אנו יודעים שהכול כחלק מהרצון של ה' לעשות לנו רק טוב. ולא רק אנשים תורניים, גדולי אמונה ויראה, אלא גם כלל עמך ישראל הפשוטים. אין כמו הנשמה היהודית!
הכותב הוא מרצה ביהדות ומטפל
מתוך העיתון 'בשבע'
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
בריאת העולם של פסח
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
טעינה למחשבה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
