ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
יהודה, מפסיד את מעמדו מבחינות רבות - "וַיֵּרֶד יְהוּדָה" (בראשית לח, א. עיינו ברש"י שם ובמדרשים).
הקב"ה מלמד את יהודה כי עליו לתקן את דרכיו בנושא הערבות כאשר הוא מתדרדר לנתינת הערבון: "...וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ: וַיֹּאמֶר מָה הָ עֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָּךְ ...וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת גְּדִי הָעִזִּים בְּיַד רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי לָקַחַת הָ עֵרָבוֹן" ( שם יז-כ). רמז נוסף הגיע כאשר הרעב (אותיות ערב) שהכריח את יהודה להכריז בפני אביו, בקשר להורדת בנימין מצרימה: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶ נּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ" (שם מג, ט). יהודה הפנים את המסר והכריז בפני יוסף - השליט במצרים: "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים: וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו: כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע (אותיות ערב) אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" (שם מד, לב–לד).
יהודה חזר בתשובה אבל את המלכות מפרץ (בנה של תמר) לא יקבל, עד שיתרחש מאורע מקביל מאות שנים יותר (עיינו בתרגום המיוחס ליונתן על בראשית לח, כט).
נפרש דברינו. יעקב שלח את יוסף לבקר את אחיו בלשון הבאה: "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם ... וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר " (שם לז, יג–יד). לאחר דורות רבים, ישי שלח את דוד באותה לשון: "וַיֹּאמֶר יִשַׁי לְדָוִד בְּנוֹ ... וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח". יעקב מבקש לבדוק את שלום בניו ורוצה לדעת דָּבָר . ישי דורש את שלום בניו ומזכיר את הערב ון. השימוש בלשונות השווים מוכיח את הקשר בין שתי הפרשיות. יעקב שולח את יוסף אל אחיו השונאים אותו "עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָר יו" (שם לז, ח) והתורה מסכמת "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַ דָּבָר" (שם יא). נפרש את הביטוי דָּבָר ואח"כ נחזור לערבון. חלומותיו של יוסף על מלכות ושלטון היו בבחינת נבואה (עיינו שם בראשונים) והיא מכונה דָּבָר . גם לדוד היו חזיונות נבואיים על כך שהוא יהיה המלך של עם ישראל, שיקים מדינה יהודית עצמאית. אחיו של יוסף אינם מקבלים את שאיפותיו ומוכרים אותו כעבד, כנגד הַדָּבָר . גם אחיו הגדולים של דוד, בראשות אליאב, מקבלים את פניו של דוד בתוכחה וגערה אודות חלומותיו, וגם שם המילה דָּבָר היא המילה המנחה (עיינו שמו"א יז, כז-לא; שם מופיע השורש דבר שבע! פעמים).
האינטרס הפרטי של דוד הוא להתחמק מהמלחמה בתירוצים שונים, להניח לגוליית להרוג את שאול ובניו, וכך לזכות בקלות במלכות. אבל אז דוד היה חוטא שוב בחטא 'אי הערבות' ועובר על "לא תעמוד על דם רעך", שפוסל מהנהגה. לכן, מזכיר לו ישי אביו: וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח.
הנשיאה בעול הערבות היא הדרך היחידה לנצח את האויב ולקיים מדינה עצמאית לעם ישראל. מדינה שהיא צעד הכרחי בדרך אל הגאולה השלמה. רעיון זה מופיע במפורש במדרש "אמר ישי לדוד בנו, הרי השעה לקיים אותו הערבות של זקינך (יהודה) שערב את בנימין מיד אביו, שנאמר "אנכי אערבנו ", אלא לך והוצא אותו מערבותו , שנאמר "ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח" (שמו"א יז, יח), ואין ערובתם אלא ערבות , מה עשה דוד, הלך וקיים את הערבות , והרג את גלית. א"ל הקדוש ברוך הוא חייך כשם שנתת את נפשך על שאול, שהוא משבטו של בנימין, כשם שעשה יהודה זקינך על בנימין, שנאמר "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני" (בראשית מד, לג), כך אני נותן בית המקדש בגבולך, ובגבול בנימין".
הבה נתפלל שציר הרשע ימשיך להתמוטט,
נודה לקב"ה "על הניסים" בימים ההם וגם בזמן הזה.
נייחל כי כל אחינו בית ישראל יזכרו את חשיבות הערבות ההדדית,
יכנסו "תחת האלונקה",
כשצה"ל מבטיח את המסגרות בהתאם למנהגים ויבא שלום על ישראל.
הפצועים, ובתוכם יקירנו איתמר חיים בן ציפורה, יחלימו,
החטופים והעקורים יחזרו בשלום ובקרוב לבתיהם,
והמשפחות הזקוקות כל כך לנחמה יזכו לה מן השמים.
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הכוח המיוחד של שבת שובה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
