ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
"ויצעקו בני ישראל אל ד'" (יד' י') ופרש"י: "תפסו אומנות אבותם", וכוונת רש"י, כי אין כאן צעקה סתמית מתוך מורא, אלא זו פעולת הזדהות עם האבות, אבותינו השרישו בנו את הסגולה הזו של תפילה אל ד', וכך פרש"י: "זה אלי ואנוהו אלוהי אבי וארוממנהו, לא אני תחילת הקדושה אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלקותו עלי מימי אבותי".
"עם זו יצרתי לי - תהלתי יספרו", יצירת בני ישראל שהחלה מיציאת מצרים, נועדה על מנת שנודה ונהלל לד', ועל כן בברכת רפאנו אנו מדגישים, הושיענו וניושעה כי תהילתנו אתה, כי כל היצירה היא ע"מ להודות לד'. ההבטחה, "כי אני ד' רופאך" באה בתוך המהלך של יציאת מצרים, וכאמור, יציאת מצרים היא היצירה של העם, ובתוך התהליך הזה כלולות כל הישועות הנצרכות בהם נגיע עד ל"תהלתי יספרו".
אמנם, לעומת ההזדהות עם אומנות אבותם והאמונה בד' ובמשה עבדו, הרי בסוף הפרשה "וילחם עם ישראל ברפידים", ודרשו חז"ל (סנהדרין ק"ו): "רבי יהושע אומר, שריפו עצמן מדברי תורה, שנאמר לא הפנו אבות אל בנים מספון ידיים". החטא של רפידים הוא רפיון ומבוכה, הרהורים והיסוסים, היש ד' בקירבנו אם אין, וע"כ דרש ר' יהושע, יש רפיון המתבטא באי יכולת להעביר דבר ד' מאבות לבנים, והוא הגורם ל"ויבוא עמלק". התיקון החל במעשיו של משה רבינו "ויהי ידיו אמונה" ופירש האבן עזרא: אמונה - דבר עומד וקיים, וברשב"ם שם: אמונה - קיימין בחוזקן, וכן בכל דור ודור אמונתו קיומו לדור דורים. משה רבינו ביסס את האמונה לדורות, ובמכילתא דרשב"י נאמר: "ר' עקיבא אומר, מה תלמוד לומר גַבר ישראל, כשהיה משה מגביה ידו, שעתידין ישראל להגביה דברי תורה שעתידין להינתן על ידיו", כלומר, משה הכינם להיות ראויים לקבלת התורה, לצאת מהרפיון ולהעלותם לתוקף ועוז של אמונה, ויגבה לבם בדרכי ד', וגבר ישראל!
הקב"ה יזכנו להמשיך מעשה האבות, להתקשר יותר ויותר לתורה ולמגידיה, ובכך לחזק את הקשר בין אבות לבנים, באמונה שלימה ותמימה, אמן.
__
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
