בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • בשלח
קטגוריה משנית
  • מדורים
  • הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה
פרשת בשלח - פרשה שכולה אמונה. ישנן דרגות באמונה, קטנות אמונה - ואמונה גדולה, וכפי שכתב בפרשתנו רבינו יונה - שיש אמונה על גבי אמונה, ובפרשתנו התעלו ישראל מדרגה לדרגה באמונתם. "התייצבו וראו את ישועת ד'", ולאחר מכן "ויאמינו בד' ובמשה עבדו", פרשת המן שיסודה אמונה. ובהמשך הפרשה, הבטחה "כי אני ד' רופאך" - שיסודה באמונה "כי אני ה'" - ואז באה הרפואה, וגם בסופה של הפרשה במלחמת עמלק - "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש".

"ויצעקו בני ישראל אל ד'" (יד' י') ופרש"י: "תפסו אומנות אבותם", וכוונת רש"י, כי אין כאן צעקה סתמית מתוך מורא, אלא זו פעולת הזדהות עם האבות, אבותינו השרישו בנו את הסגולה הזו של תפילה אל ד', וכך פרש"י: "זה אלי ואנוהו אלוהי אבי וארוממנהו, לא אני תחילת הקדושה אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלקותו עלי מימי אבותי".

"עם זו יצרתי לי - תהלתי יספרו", יצירת בני ישראל שהחלה מיציאת מצרים, נועדה על מנת שנודה ונהלל לד', ועל כן בברכת רפאנו אנו מדגישים, הושיענו וניושעה כי תהילתנו אתה, כי כל היצירה היא ע"מ להודות לד'. ההבטחה, "כי אני ד' רופאך" באה בתוך המהלך של יציאת מצרים, וכאמור, יציאת מצרים היא היצירה של העם, ובתוך התהליך הזה כלולות כל הישועות הנצרכות בהם נגיע עד ל"תהלתי יספרו".

אמנם, לעומת ההזדהות עם אומנות אבותם והאמונה בד' ובמשה עבדו, הרי בסוף הפרשה "וילחם עם ישראל ברפידים", ודרשו חז"ל (סנהדרין ק"ו): "רבי יהושע אומר, שריפו עצמן מדברי תורה, שנאמר לא הפנו אבות אל בנים מספון ידיים". החטא של רפידים הוא רפיון ומבוכה, הרהורים והיסוסים, היש ד' בקירבנו אם אין, וע"כ דרש ר' יהושע, יש רפיון המתבטא באי יכולת להעביר דבר ד' מאבות לבנים, והוא הגורם ל"ויבוא עמלק". התיקון החל במעשיו של משה רבינו "ויהי ידיו אמונה" ופירש האבן עזרא: אמונה - דבר עומד וקיים, וברשב"ם שם: אמונה - קיימין בחוזקן, וכן בכל דור ודור אמונתו קיומו לדור דורים. משה רבינו ביסס את האמונה לדורות, ובמכילתא דרשב"י נאמר: "ר' עקיבא אומר, מה תלמוד לומר גַבר ישראל, כשהיה משה מגביה ידו, שעתידין ישראל להגביה דברי תורה שעתידין להינתן על ידיו", כלומר, משה הכינם להיות ראויים לקבלת התורה, לצאת מהרפיון ולהעלותם לתוקף ועוז של אמונה, ויגבה לבם בדרכי ד', וגבר ישראל!

הקב"ה יזכנו להמשיך מעשה האבות, להתקשר יותר ויותר לתורה ולמגידיה, ובכך לחזק את הקשר בין אבות לבנים, באמונה שלימה ותמימה, אמן.
__
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il