ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
החייל מפחד מהמפקד שלו... המפקד מפחד מהקצין שמעליו... הקצין מפחד ממי שעליו... וכך כולם מפחדים מהממונים עליהם עד הרמטכ"ל...
הרמטכ"ל מפחד משר הביטחון... ושר הביטחון מפחד מאשתו...
ואשתו? מפחדת מעכבר... נמצא כולם מפחדים מעכבר...
פתגם זה הוא גם משל עמוק לעולמנו. האדם בטבעו מלא פחד, משועבד לפחד, מנהל את חייו לאור הפחד, ופעמים רבות זהו פחד מיותר, שאם האדם היה מיישיר מבט באומץ לעיני הפחד, הוא היה מגלה שזה עכבר מגוחך, הנמלט ממנו בבהלה.
ומהי הדרך להינצל מאותו פחד?
את התשובה נחפש בסיפור שעבוד מצריים. העם כולו היה משועבד לפרעה. במבט ראשון – פרעה הוא מלך חזק, אדון העולם, וכולם משועבדים וכפופים לו. אם היית שואל את אחד העבדים, מבני ישראל, אודות פרעה, הוא וודאי היה מתמלא בפחד, ומדבר עליו בחיל ורעדה.
ופרעה עצמו – האם הוא מפחד? מסתמא, אם נשאל שאלה זו את העבדים, הם יענו לנו, שפרעה לא מפחד, הוא חזק ושליט, ואין לו ממה לפחד. אך האמת היא, שפרעה היה עכבר הנמלט בבהלה, עבד לפחדיו, שהפך המוני אנשים לעבדים מבוהלים רק בגלל שהוא בעצמו היה עבד לפחדיו.
וכך מספרת התורה: "ויקם מלך חדש על מצרים... ויאמר...: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו, פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה... ונלחם בנו ועלה מן הארץ. וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם...". פרעה פשוט פחד מישראל, פחד שיתכן ואינו מוצדק כלל, שהרי יתכן שעם ישראל כלל לא ילחם במצרים, אך לפרעה זה הספיק כדי לשעבד את ישראל בשעבוד קשה.
חז"ל באבחנתם המעמיקה מספרים לנו דבר מדהים, ומעמיקים את התיאור הזה של התורה, וכך אומר המדרש (שמות רבה): "וישימו עליו, עליהם לא נאמר אלא עליו. תנא דבי רבי אלעזר ברבי שמעון - מלמד שהביאו מלבן ותלו בצוארו של פרעה, שאם היה אחד מישראל שאומר להם איסטניס אני, אומרים לו כלום איסטניס אתה מפרעה... למען ענותו בסבלותם, למען ענות פרעה בסבלותם של ישראל".
זהו מדרש מוכר, שבדרך כלל אנו מביאים אותו כדי להראות את הדרך הנבזית, שבה משכו המצרים את ישראל לבוץ הטובעני של העבדות הקשה. הם רימו אותם בעזרת עבודתו של פרעה, וכך גרמו להם להצטרף לעבודה ולהיגרר לסבל רב.
אך דומה שלמדרש זה יש גם פירוש נוסף. חז"ל באו ללמדנו, שהמבט שטחי הרואה בפרעה אדון ובישראל עבדים, הוא מבט מוטעה. באמת, פרעה היה העבד הראשון, עבד לפחדיו, ובעקבות היותו עבד, הוא גרר את כל ישראל לעבדות קשה. פרעה היה הראשון שעונה בסבלותם של ישראל, והפך לעבד, כי היה עבד לפחדיו.
ראיה לכך שזו כוונתם של חז"ל במדרש זה, אפשר להביא ממדרש סמוך (שם) "למה קראו מלך חדש והלא פרעה עצמו היה? אלא שאמרו המצרים לפרעה: בא ונזדווג לאומה זו! אמר להם: שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם? אלולי יוסף לא היינו חיים!
כיון שלא שמע להם, הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו, לפיכך כתיב ויקם מלך חדש".
גם מדרש זה מדבר על כך שפרעה הוא לא המלך הגדול, שעושה מה שבא לו, אלא שהוא בעצמו משועבד לאחרים ועושה מה שמכתיבים לו.
נמצאנו למדים, שפרעה ושאר אנשי העולם הם עבדים לפחד שלהם, וכך אחד מפחיד את השני, וכולם עבדים.
אז מי הם בני החורין האמיתיים?
יום אחד מחליט פרעה להמשיך במסע ההפחדה. הוא קורא למיילדות העבריות ומאיים עליהם: "בילדכן את העבריות, וראיתם על האבניים, אם בן הוא והמיתן אותו...".
ואז למרבה הפלא, הוא מגלה שיש בעולם אנשים שונים, שלא פועלים לפי הכללים הרגילים – "ותיראן המיילדות את האלוקים, ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצריים". המיילדות לא מפחדות מעכבר, אפילו אם קוראים לו פרעה, הם יראות את האלוקים, ומי שיירא מה' הוא בן חורין ששובר את מחסום הפחד והעבדות.
וכך הביאו המיילדות את בשורת החירות לעולם, המהדהדת עד היום ומביאה לכל צאצאיהן חיים – "ותחיין את הילדים"!
בואו ונקשיב לבשורת החירות הזו, נירא את ה' ולא נפחד מהנשים, ונזכה לחיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
