ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
החייל מפחד מהמפקד שלו... המפקד מפחד מהקצין שמעליו... הקצין מפחד ממי שעליו... וכך כולם מפחדים מהממונים עליהם עד הרמטכ"ל...
הרמטכ"ל מפחד משר הביטחון... ושר הביטחון מפחד מאשתו...
ואשתו? מפחדת מעכבר... נמצא כולם מפחדים מעכבר...
פתגם זה הוא גם משל עמוק לעולמנו. האדם בטבעו מלא פחד, משועבד לפחד, מנהל את חייו לאור הפחד, ופעמים רבות זהו פחד מיותר, שאם האדם היה מיישיר מבט באומץ לעיני הפחד, הוא היה מגלה שזה עכבר מגוחך, הנמלט ממנו בבהלה.
ומהי הדרך להינצל מאותו פחד?
את התשובה נחפש בסיפור שעבוד מצריים. העם כולו היה משועבד לפרעה. במבט ראשון – פרעה הוא מלך חזק, אדון העולם, וכולם משועבדים וכפופים לו. אם היית שואל את אחד העבדים, מבני ישראל, אודות פרעה, הוא וודאי היה מתמלא בפחד, ומדבר עליו בחיל ורעדה.
ופרעה עצמו – האם הוא מפחד? מסתמא, אם נשאל שאלה זו את העבדים, הם יענו לנו, שפרעה לא מפחד, הוא חזק ושליט, ואין לו ממה לפחד. אך האמת היא, שפרעה היה עכבר הנמלט בבהלה, עבד לפחדיו, שהפך המוני אנשים לעבדים מבוהלים רק בגלל שהוא בעצמו היה עבד לפחדיו.
וכך מספרת התורה: "ויקם מלך חדש על מצרים... ויאמר...: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו, פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה... ונלחם בנו ועלה מן הארץ. וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם...". פרעה פשוט פחד מישראל, פחד שיתכן ואינו מוצדק כלל, שהרי יתכן שעם ישראל כלל לא ילחם במצרים, אך לפרעה זה הספיק כדי לשעבד את ישראל בשעבוד קשה.
חז"ל באבחנתם המעמיקה מספרים לנו דבר מדהים, ומעמיקים את התיאור הזה של התורה, וכך אומר המדרש (שמות רבה): "וישימו עליו, עליהם לא נאמר אלא עליו. תנא דבי רבי אלעזר ברבי שמעון - מלמד שהביאו מלבן ותלו בצוארו של פרעה, שאם היה אחד מישראל שאומר להם איסטניס אני, אומרים לו כלום איסטניס אתה מפרעה... למען ענותו בסבלותם, למען ענות פרעה בסבלותם של ישראל".
זהו מדרש מוכר, שבדרך כלל אנו מביאים אותו כדי להראות את הדרך הנבזית, שבה משכו המצרים את ישראל לבוץ הטובעני של העבדות הקשה. הם רימו אותם בעזרת עבודתו של פרעה, וכך גרמו להם להצטרף לעבודה ולהיגרר לסבל רב.
אך דומה שלמדרש זה יש גם פירוש נוסף. חז"ל באו ללמדנו, שהמבט שטחי הרואה בפרעה אדון ובישראל עבדים, הוא מבט מוטעה. באמת, פרעה היה העבד הראשון, עבד לפחדיו, ובעקבות היותו עבד, הוא גרר את כל ישראל לעבדות קשה. פרעה היה הראשון שעונה בסבלותם של ישראל, והפך לעבד, כי היה עבד לפחדיו.
ראיה לכך שזו כוונתם של חז"ל במדרש זה, אפשר להביא ממדרש סמוך (שם) "למה קראו מלך חדש והלא פרעה עצמו היה? אלא שאמרו המצרים לפרעה: בא ונזדווג לאומה זו! אמר להם: שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם? אלולי יוסף לא היינו חיים!
כיון שלא שמע להם, הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו, לפיכך כתיב ויקם מלך חדש".
גם מדרש זה מדבר על כך שפרעה הוא לא המלך הגדול, שעושה מה שבא לו, אלא שהוא בעצמו משועבד לאחרים ועושה מה שמכתיבים לו.
נמצאנו למדים, שפרעה ושאר אנשי העולם הם עבדים לפחד שלהם, וכך אחד מפחיד את השני, וכולם עבדים.
אז מי הם בני החורין האמיתיים?
יום אחד מחליט פרעה להמשיך במסע ההפחדה. הוא קורא למיילדות העבריות ומאיים עליהם: "בילדכן את העבריות, וראיתם על האבניים, אם בן הוא והמיתן אותו...".
ואז למרבה הפלא, הוא מגלה שיש בעולם אנשים שונים, שלא פועלים לפי הכללים הרגילים – "ותיראן המיילדות את האלוקים, ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצריים". המיילדות לא מפחדות מעכבר, אפילו אם קוראים לו פרעה, הם יראות את האלוקים, ומי שיירא מה' הוא בן חורין ששובר את מחסום הפחד והעבדות.
וכך הביאו המיילדות את בשורת החירות לעולם, המהדהדת עד היום ומביאה לכל צאצאיהן חיים – "ותחיין את הילדים"!
בואו ונקשיב לבשורת החירות הזו, נירא את ה' ולא נפחד מהנשים, ונזכה לחיים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












