ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה
עמדנו על שתי תפיסות עקרוניות להבנת שיטת רבי יהודה:
א. לפי רבי יהודה החל מפלג המנחה הזמן מזוהה הלכתית כ'לילה'. כך עלה מתלמיד רבנו יונה, הפוסק שמי שהתפלל מנחה אחרי פלג המנחה אינו רשאי להתפלל ערבית באותה עת; כך עלה משיטת ר"ת, האומר שכאשר אדם עונה ל'ברכו' של ערבית, הלכתית כבר הגיע הלילה, וממילא ניתן לצאת ידי חובת קריאת שמע של ערבית.
ב. רבי יהודה סובר שתפילת ערבית מוגדרת לפי שעת הקרבת הפדרים והאימורים, ואינה תלויה בלילה. הרא"ש אומר כך מפורשות בתוקף כנגד שיטת ר"ת; וכך עולה מדברי רש"י האומר שהמתפללים ערבית לפני צאת הכוכבים, כשיטת רבי יהודה, נאלצים להשלים את קריאת שמע של ערבית מאוחר יותר.
מצד אחד, שיטת ר"ת מאוד מסתדרת לנו אינטואיטיבית. מצד שני, יש מספר ראיות משמעותיות נגד דבריו. נציג דוגמא אחת: במסכת ברכות (דף כז ע"א) מסופר שרבי יאשיה נהג כרבי יהודה, והיה מתפלל את תפילת ערבית של מוצאי שבת בשבת. היעלה על הדעת שרבי יאשיה היה מוציא את השבת ומתחיל לעשות מלאכות לפני השקיעה? קשה לומר כך, ועל פניו ברור שהוא התפלל את תפילת ערבית, אך לא עשה מלאכה עד צאת הכוכבים.
בעלי התוספות (שם ד"ה צלי) אומרים שאין לעשות כך ולהתפלל את ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום אלא אם כן יש צורך מצווה או צורך גדול, שהרי יש מצווה להוסיף מחול על קודש. היה מקום לחשוב שדבריהם מתאימים לשיטת ר"ת, ותפילת ערבית לפני צאת הכוכבים מאפשרת גם לעשות מלאכה לפני צאת הכוכבים. אך הם מסיימים את דבריהם בתזכורת שאסור לעשות מלאכות עד החשיכה.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
39 - חמדת השבת: קריאת שמע של ערבית מבעוד יום
40 - חמדת השבת: תפילת חול בזמן קדושת שבת
טען עוד
הגרי"ד סולוביצ'יק פותר את הקושיה כך: תוספת שבת לאחריה ממשיכה עד שאדם עושה הבדלה. משעשה הבדלה השבת יצאה, גם אם הוא לא יעשה מלאכה. מכיוון שאומרים את ההבדלה בתפילה, הרי שברגע שיצאו הכוכבים השבת שלו תצא, ולא תהיה לו אפשרות להוסיף מחול על קודש. לכן אומרים תוספות: ברור שאסור לעשות מלאכה עד צאת הכוכבים. אך מי שמתפלל מבעוד יום אינו מסוגל להוסיף על קדושת השבת אחריה, גם אם יבחר להימנע ממלאכה לעוד זמן אחרי צאת הכוכבים.
הפרי מגדים מיישב אחרת: הוא אומר שתפילת יום החול פוגעת בקדושת השבת (הדברים תואמים את שיטתו שסובר שאין חובה להוסיף על השבת אחריה). כלומר, הבעיה אינה בכך שהוא מוציא את השבת מוקדם, שהרי לא ניתן לעשות זאת. הבעיה היא שהוא מתפלל תפילת יום חול בשבת. כמובן שאין פגיעה בקדושת השבת מצד מלאכה, אלא רק בקדושת השבת מצד תפילת החול.
מתוך הדברים מתבררת הלכה מעניינת שנוטים להתבלבל בהבנתה.
כתב המרדכי (שבת סימן רצו): "מי ששהה להתפלל מנחה וכבר ענה 'ברכו' של ערבית עם הקהל, הואיל וכבר עשהו קדש, שוב לא יעשנו חול, להתפלל תפלה של חול". המרדכי נמצא באירופה, ובימיו כל יהודי אירופה הקדימו את הכנסת השבת לפני השקיעה. היו שהבינו שאחרי שאדם עונה על 'ברכו' של תפילת ערבית, כבר נהיה לילה, ולכן אין באפשרותו להתפלל מנחה. אך לא זה מה שכתוב בלשונו. בלשונו כתוב שאחרי שעשהו קודש שוב לא יעשנו חול. כלומר, אחרי שאדם עונה על 'ברכו' של תפילת ערבית, במסגרתה אדם מברך את ברכת 'מקדש השבת', הרי שקיבל עליו את קדושת השבת, ולא ראוי להתפלל את תפילת החול בשבת.
הפרי חדש (על השו"ע אורח חיים סימן רסג סעיף טו) מפנה לסעיף יג, בו נאמר שהאדם מחויב לציבור. כלומר: במקום בו כל אנשי העיר מקבלים את השבת מוקדם, אדם אינו רשאי להחליט שהוא מאחר את קבלת השבת. עולה מדבריו כפי שדייקנו: הנושא אינו שתפילת ערבית הופכת את היום ללילה, אלא יש בה קבלת שבת, ולא ראוי להתפלל תפילת חולין אחרי שכבר קיבל עליו את השבת.
הפרי מגדים (שם) לשיטתו מציע נפקא מינה מעשית: אם אדם עבר על דברי המרדכי (שנפסקו בשולחן ערוך שם) והתפלל מנחה אחרי שענה 'ברכו', האם יצא ידי חובת תפילה זו. אם כבר לילה, יש להתפלל את תפילת מנחה כתפילת תשלומין, ואם התפלל מנחה לפני ערבית אינו יוצא ידי חובה. אך הפרי מגדים פוסק שהאדם יוצא ידי חובת מנחה: אמנם לא ראוי להתפלל תפילת חולין בשבת, אך כשם שרב יאשיה יצא ידי חובת תפילת ערבית של מוצאי שבת בשבת, כך כל אדם יוצא ידי חובת תפילת מנחה של חול אחרי שקיבל עליו את קדושת השבת (כאמור, יש זלזול בתפילת חול תוך כדי השבת, ולכן אין לעשות כך אלא לצורך מצווה או צורך גדול).
ושוב העמדנו נפקא מינה לשאלה אם בתפילת ערבית האדם הפך את היום ללילה.
בשבוע הבא נעסוק בשאלה שעלתה אצל פוסקי הדור האחרון: המתפלל תפילת מנחה ותפילת ערבית מוקדמת במקום עם מניינים רבים, לדוגמא: ליד הכותל המערבי. האם יש בעיה לענות על קדיש וקדושה של תפילת מנחה של ציבור הבא לאחר מכן.

למה משווים את העצים לצדיקים?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

חנוכה הכשרת כלי הזוגיות

למה תמיד יש מחלוקת?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך ללמוד גמרא?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה המשמעות הנחת תפילין?

'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

איך מותר להכין קפה בשבת?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















