ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
מהי חובתה של החברה כלפי העניים?
במקורות שלפניכם הבאנו מספר התייחסויות הלכתיות בהקשר למצוות הצדקה.
הכוונה ללימוד המקורות.
1. בתורה נצטווינו לעזור למיעוטי יכולת ולתת להם את הצרכים הכלכליים לקיום חייהם. מצווה זו היא החשובה ביותר ממערכת מצוות עשה כפי שכותב הרמב"ם במקור מספר 1.
2. עד היכן מצוות הצדקה? – עיינו במקור מספר 2.
3. לאור דברים אלו אנו תמהים - האומנם? העני ישב בטל בביתו בחוסר מעש, אל לו לדאוג לפרנסתו, וכל אשר נדרש לו לקיומו יקבל מן הצדקה?
יתרה מזאת, הצדקה עשויה לעודד את הבטלנות וחוסר העשייה. אם העני היה יודע שגורלו נתון אך ורק בידיו, היה מתאמץ עמל ויגע לפרנסת אנשי ביתו ולא היה נתמך מעזרת הציבור. אדם שנותן צדקה עשוי להרגיש בשעה שהוא נותן מממונו לפרנסת העניים שזהו מעשה בלתי מוסרי, ושעצלן, בטלן וחסר מעש גוזל את כספו שלא בצדק. העני לא עמל ויגע בעמל כפיו להרוויח את כספו.
האם התורה מעודדת בטלנות וחוסר יצירה?
חלילה, אחד הערכים החשובים של היהדות הוא העבודה ועמל הכפיים. לכן, גזל היא אחת העברות החמורות שבתורה.
מתוך עיון במקורות נקבל תמונה שונה לחלוטין. העני שנצרך לצדקה אינו טפיל ומוצץ את דם העשירים, אלא אדם שנקלע לחוסר ולמצוקה כלכלית. נכון שחובתם של בעלי האמצעים היא לספק את צרכיהם של העניים, אבל מצד שני חובתם של העניים היא להתאמץ להסתדר לבד ולא להזדקק לבריות כלל. מתוך נדיבות מרבית של העשירים ואי רצון להזדקק לבריות של העניים תבוא השלמות של החברה כמובא במקור מספר 3.
4. יש גם לזכור שמעלתה של הצדקה אינה לתת מעות לעני אלא למצוא לו עבודה וכן אנו רואים במקור מספר 4.
5. הבעיה הכלכלית של העם אינה תלויה רק בתמיכות הממשלתיות שמועברות לנזקקים, אלא בעיקרה זוהי בעיה חברתית, ערכית. הנזקקים צריכים להתאמץ למצוא את מקור מחיתם בעמל כפיהם ועליהם לראות בתמיכה נתון של הכרח שאינו רצוי.
לסיכום: הצדקה אינה חובה רק של העשירים. ישנה גם חובה על העניים לא להזדקק לצדקה. מי שנוטל מן הצדקה ואינו מנסה למצוא מקור למחייתו, הצדקה תשחית את מידותיו ותגרום לו לבטלנות ולחוסר עשייה.
1. רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י' הלכה א'
חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה, שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם אבינו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו לעשות צדקה, ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה שנאמר בצדקה תכונני, ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה.
2. רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ז' הלכה ג'
לפי מה שחסר העני אתה מצווה ליתן לו, אם אין לו כסות מכסים אותו, אם אין לו כלי בית קונין לו, אם אין לו אשה משיאין אותו, ואם היתה אשה משיאין אותה לאיש, אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על הסוס ועבד רץ לפניו והעני וירד מנכסיו קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו, ומצווה אתה להשלים חסרונו ואין אתה מצווה לעשרו. 1
3. רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה יח-יט'.
לעולם ידחוק אדם עצמו ויתגלגל בצער ואל יצטרך לבריות ואל ישליך עצמו על הצבור, וכן צוו חכמים ואמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, ואפילו היה חכם ומכובד והעני יעסוק באומנות ואפילו באומנות מנוולת ולא יצטרך לבריות, מוטב לפשוט עור בהמות נבלות ולא יאמר לעם חכם גדול אני כהן אני פרנסוני, ובכך צוו חכמים, גדולי החכמים היו מהם חוטבי עצים ונושאי הקורות ושואבי מים לגנות ועושי הברזל והפחמים ולא שאלו מן הצבור ולא קיבלו מהם כשנתנו להם.
לכן
כל מי שאינו צריך ליטול ומרמה את העם ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות, והרי הוא בכלל ארור הגבר אשר יבטח באדם,
אבל מצד שני
וכל מי שצריך ליטול ואינו יכול לחיות אלא אם כן נוטל כגון זקן או חולה או בעל יסורין ומגיס דעתו ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ומתחייב בנפשו ואין לו בצערו אלא חטאות ואשמות,
וכל מי שצריך ליטול וציער ודחק את השעה וחיה חיי צער כדי שלא יטריח על הצבור אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו ועל כל כיוצא בזה נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה'.
וכל מי שצריך ליטול וציער ודחק את השעה וחיה חיי צער כדי שלא יטריח על הצבור אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו ועל כל כיוצא בזה נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה'.
4. רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י
מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך.
^ 1 יש להדגיש ששיטת הרמב"ם היא הקיצונית ביותר אבל פוסקים רבים חולקים על קביעתו לספק לעני כפי מחסורו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












