ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
עבודה זרה בשיתוף
תחילה צריך להקדים שלפי ההלכה, הדת ההינדית נחשבת עבודה זרה בשיתוף, שאסורה באיסור גמור לישראל, אולם לבני נח לדעת רוב הפוסקים מותרת, ויש אומרים שגם לבני נח אסורה.
עבודה זרה בשיתוף פירושה שאדם מאמין שה' הוא אלוקי האלוקים, והוא מקור הכוחות ובעל היכולת להשפיע עליהם, ולכן הוא מתפלל אליו. אך יחד עם זאת הוא מאמין שה' ברא כוחות שונים שמנהיגים את העולם, ויש להם יכולת עצמאית להשפיע על מה שקורה בעולם, להיטיב או להרע. וכיוון שהם מיטיבים למי שסוגד להם ומרעים למי שאינו עובד אותם, הוא משתחווה לפסלים שלהם ומקיים לפניהם פולחנים. בכך הוא משתף עם עבודת ה' והאמונה בו גם אמונה באלילים ועבודה להם.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
789 - היחס לדת ההינדית
790 - יחס ההלכה לבודהיזם
791 - שמחת הפורים מאירה את כל השנה
טען עוד
כאלף שנה לאחר הופעת הדת ההינדית, לפני כאלפיים וחמש מאות שנה, יצאה ממנה הדת הבודהיסטית. לפי המסורת הבודהיסטית, מחוללה היה סִידְּהַארְטְהָה גָאוּטָמָה, נסיך הודי שחי לרגלי הרי ההימלאיה (בערך בשנות 479-563 לפני הספירה). כשיצא מהארמון נפגש בסבל המקיף את חיי האדם ובכאב האין־סופי שהוא גורם, וממעמקי נפשו עלתה השאלה הקיומית כיצד יוכל האדם להיגאל מהסבל הנורא הזה. הוא עזב את הארמון ונהג במנהגי פרישות וסיגופים, למד אצל מורים הינדואיסטיים ומצא שמשנתם, סיגופיהם ותרגילי היוגה שהם מלמדים אינם מביאים מזור שורשי לבעיית הסבל.
בעזרת מדיטציה ארוכה הוא התעמק בתודעתו, עד שזכה להארה, ועל שם כך נקרא "בודהה" - המואר. בהארתו הבין שהסבל האנושי נובע מתשוקותיו של האדם, וישועתו בכך שיפסיק להשתוקק. לא ינקוט בסגפנות ולא בנהנתנות, אלא ילך בדרך האמצע, ועל ידי תרגילי מדיטציה ישתיק את תשוקותיו לעושר ולכבוד, למאכל ולמשקה. גם לא יתאווה לסיפוק מיני ולא יבקש הכרה מחבריו, אלא יחיה את חייו מתוך שלווה עמוקה ופנימית. וככל שיתמיד בכך, כך יתעלה לאותה שלווה והארה פנימית שנקראת נִירְוָנָה (שלווה) ובכך ייגאל לנצח.
בין הינדואיזם לבודהיזם
לעומת הדת ההינדית שמדריכה את מאמיניה לחוות את החיים במלוא העוצמה והחושניות, ודרך התפיסה האלילית להעניק משמעות לכל המצבים השונים, הבודהיזם שואף לכבות את התשוקה אל החוויות הללו, להתרוקן ממחשבות ורגשות, כי מהם נובע הקשר לעולם החיצוני, ובמקום זאת להתחבר לריק המוחלט שהוא גם היש והאור המוחלט.
בהינדואיזם האדם שואף להעצים את האני הפנימי, שנקרא "אַטְמָן", עד למיזוגו במקור העליון. וזאת על ידי הליכה בדרך הנכונה והעצמת האני הפנימי בחוויות עשירות ומלאות משמעות. מאידך, מכיוון שהאדם אינו צריך לשאוף להגשים איזו מטרה מסוימת אלא רק לבצע את הפעולה באופן נכון, כל האסונות שיקרו לו לא יפגעו בו לרעה ואינם צריכים להעציב אותו, אלא הם הדרך שלו להעצמת האני הפנימי עד להתאחדות עם המקור העליון.
לעומת זאת, לבודהיזם המטרה היא לבטל את תודעת האני, כי כל המחשבה על קיומו היא אשליה שגורמת סבל, כמו שגם כל תשוקותיו וסבלו של האני הם אשליה. כלומר, על פי הבודהיזם, ביטול האישיות והתשוקות אינו פתרון שמנוגד לאמת, אלא זאת האמת המוחלטת, שהאישיות האגואיסטית ותשוקותיה הן אשליה, וממילא כשאדם דבק בהן הן גורמות לו סבל, וככל שתודעתו תהיה נקייה יותר מאגואיזם כך תהיה נקייה מאשליות ויוכל לזכות לשלווה ואושר. מכאן שגם הפולחנים ההינדיים מיותרים, הואיל ומגמתם להעצים את האשליות המזיקות.
הדרך הבודהיסטית
הבודהיסטים האדוקים מקבלים על עצמם נדרי נזירות, פורשים מהחיים ומקדישים את עצמם לביטול האני והתשוקות, כדי לזכות בהארה ובשלווה עד שיזכו לנירוונה מוחלטת ונצחית. ואילו שאר האנשים שמאמינים בבודהיזם, מקבלים ממנו הדרכה לחיים נכונים, שבהם אדם נמנע מניאוף, גניבה ושאר מעשים שמזיקים לזולת, נמנע מאלכוהול וסמים, משתדל לעשות מעשים טובים ולנהוג ברחמנות ובאדיבות ולתמוך בנזירים שמתעלים למעלות גבוהות יותר ומדריכים את הציבור הרחב.
באמצעות תרגילי מדיטציה, המאמינים הבודהיסטים מעצימים את הזדהותם עם הערכים הבודהיסטיים ומרופפים את הקשר שלהם לתשוקות השונות ולמתח המלווה את הרצון להשיגן. הם מסתכלים על חייהם ושאיפותיהם בעין טובה ובמבט עמוק ומרוחק, וזוכים על ידי כך ליציבות ולשלווה. כשהם מתמידים בכך הם זוכים לאושר מוגבל ולסיפוק מכך שהם הולכים בדרך הנכונה. ככל שיתמידו בעשיית מעשים טובים, שגם נעימים וטובים להם, יזכו לקארמה טובה (גורל טוב), שבעזרתה יזכו להמשך חיים טובים בגלגול הזה וגם בגלגול הבא.
גלגולי הנשמה והקסטות בהינדואיזם ובבודהיזם
בהשראת הדת ההינדית התפתחה בהודו מערכת קשיחה של ארבע קַסְטוֹת (וַרְנוֹת), כלומר מעמדות חברתיים: א) בְּרַהְמִינִים - אנשי דת, ב) לוחמים, ג) עובדים, ד) משרתים. ועוד מעמד נוסף תחתיהם - הטמאים, שבני ארבע הקסטות התרחקו מהם, נמנעו מלנגוע בהם ונמנעו מלאכול ולשתות ממה שהטמאים נגעו בו. בידי הטמאים הופקדו העבודות הבזויות ביותר והם חיו בעוני מחפיר.
הרעיון שמכונן את הקסטות הוא האמונה שנשמתו של האדם נמצאת בתהליך מתמיד של גלגול נשמות: לידה, חיים ומוות, ושוב לידה, חיים ומוות, וחוזר חלילה. כפי הקַארְמָה שלו, כלומר, לפי כלל פעולותיו של האדם בגלגוליו הקודמים, תתגלגל נשמתו למחזור חייו הבא. אם קלקל במעשים רעים, ובכלל זה גם התנהגות רעה כלפי האלים השונים - גרם לעצמו קארמה רעה, וייוולד בקסטה נמוכה יותר או אף בגוף של בעל חיים או צומח או דומם. ואם עשה מעשים טובים וכיבד את האלים שמבטאים את הכוחות השונים שבעולם, הרי שהקארמה שלו טובה והוא ייוולד למשפחה מקסטה גבוהה יותר, עד המדרגה העליונה ביותר, של ההשתחררות מהגלגולים והתאחדות עם מקור היש.
לפי זה, אין לאדם להתלונן על מעמדו, הואיל והוא נולד לקסטה שלו על פי מעשיו בגלגוליו הקודמים. ותיקונו תלוי בהשלמתו עם גורלו, ובתוך מסגרת זו עליו להשתדל לנהוג כראוי.
גלגולי נשמה בבודהיזם
גם הבודהיסטים, כמו ההינדים, מאמינים בגלגול נשמות שתלוי בבחירתו של האדם בטוב או ברע, אלא שלדעתם החלוקה לקסטות היא אשליה מזיקה, שכובלת את האדם וגורמת לו סבל. בנוסף לכך, מעמדו של האדם לטוב או לרע אינו תלוי בעבודת האלילים, כי אין לעבודת האלילים משמעות בבודהיזם.
אם האדם יבחר ברע הוא יתגלגל למשפחה קשה או אף כבעל חיים. מנגד, ככל שילך בדרך טובה יותר, כך יעצב את הקארמה שלו בכיוון טוב יותר, ובעקבות זאת ייוולד בגלגול הבא במסגרת חיים טובה יותר. עד שיגיע למדרגה הגבוהה, שלה זוכים הנזירים שמצליחים להתנתק ממעגל הסַמְסָרָה (תנועה מתמשכת) של גלגול הנשמות, וזוכים לנירוונה שהיא שלוות הנצח.
אגב, גם ביהדות יש התייחסות לגלגול נשמות, אולם התכלית היא שאדם יתעלה בחייו הנוכחיים למדרגה העליונה ביותר, ואף האדם שנולד במסגרת הקשה ביותר, כמו ממזר, אם יבחר בטוב יהיה במדרגה נעלה מכהן גדול עם הארץ (משנה הוריות ג, ח).
הבודהיזם כיום
יותר מחצי מיליארד בני אדם הולכים בדרכי הבודהיזם (בהינדואיזם מאמינים יותר ממיליארד בני אדם), אומנם פחות מאחוז מהבודהיסטים הולכים בדרכי הנזירים שמתנתקים לחלוטין מחיי העולם הזה, אולם רבים מקבלים מהבודהיזם השראה לחיים רגועים, שבהם חשים סיפוק מהדברים הפשוטים שבחיי היומיום, מתיקון המידות ומעשיית מעשים טובים, בלא לצפות לגמול מלבד עצם הסיפוק בהיות האדם טוב. הדרך להגיע לכך היא תרגילי מדיטציה שונים, שבהם האדם מתרגל להתבונן בעומק נפשו ומקבל כוחות להתגבר על יצריו.
האם הבודהיזם דת והאם היא אלילית
כעיקרון הבודהיזם אינו עוסק כלל באלוקים, אלא בסלילת הדרך להצלת האדם מסבלו ולהדרכתו בדרך שתעניק לו שלווה, הארה וסיפוק. כך שניתן לומר שזו דת בלא אל. זו הסיבה שאנשים רבים במערב מוצאים טעם בבודהיזם, שמעניק להם דרך לחיים טובים ונינוחים, בלא לדרוש מהם להאמין בכוח עליון שמשגיח על העולם ומצווה כיצד לנהוג.
אולם בפועל, מכיוון שהאדם מטבעו מאמין, גם הבודהיסטים נזקקים לאמונה, ועל כן רוב רובם סוגדים לפסלים בדמות בודהה, מתוך אמונה שמתגלים בו כוחות אלוהיים, והם מאמינים שאם יביאו לפניו מנחות או ישתחוו לו, יזכו לברכה. אולם עיקר אמונתם במקור עליון ונצחי, על כן הם נחשבים עובדי עבודה זרה בשיתוף, וכל הפולחנים שלהם אסורים לישראל כדין עבודה זרה.
אומנם בודהיסטים שהתעלו מהתפיסה האלילית ומאמינים במקור עליון שאינו מושג כלל ואינו שורה על הפסלים, אינם נחשבים עובדי עבודה זרה כלל. וגם אם הם מכבדים פסלים, אין זה כפולחן אלא כהבעת כבוד לרעיון ולמי שחולל אותו.
גַ'יְנִיזְם
גַ'יְנִיזְם היא דת הודית שהתפתחה במאה השישית לפני הספירה, באותה מאה שבה נוסד הבודהיזם. הג'ייניזם דומה להינדואיזם בכך שהם עובדים לפסלי אלילים. לפי הג'ייניזם לכל חי יש רוח, ועל האדם לכבד את הרוח שבכל חי ולהימנע מפגיעה בו. הנזירים הג'יינים נזהרים באופן קיצוני גם שלא לדרוך על נמלים וחרקים. מאמיני הג'ייניזם מונים בין 4 ל־12 מיליון נפש, אולם השפעתם רבה, מפני שרבים מהם נמנים עם שכבות אמידות, ועקרונותיהם המוסריים השפיעו על רבים נוספים. ככלל אפשר להגדיר את הג'ייניזם כעבודה זרה בשיתוף.
סִיקְהִיזְם
סִיקְהִיזְם היא דת שנוסדה לפני כשלוש מאות שנה בחבל פַּנְגַ'אבּ שבין הודו לפקיסטן, ותחת העיקרון של אמונה באל אחד היא משלבת בתוכה אמונות הינדיות, מוסלמיות ואחרות. הפירוש המילולי של סיקהיזם הוא "ממשיכי הדרך". הסיקים מונים כ־23 מיליון נפש, והואיל ואין להם פסלים הם אינם נחשבים עובדי עבודה זרה.
מתוך העיתון 'בשבע'
משמעות המילים והדיבור שלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
