ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הדסה הינדה מלכה בת דוד אריה
גם בחנוכה יש מצוה לנשים לא לעסוק במלאכה בעת שהנרות דולקים (שו"ע או"ח סי' תרע סעיף א). זאת מפני שהנס נעשה ע"י מעשה של יהודית שהרגה להוליפרנס, שר צבא של האויב. ושם כתב "משנה ברורה" שאם הן רוצות להמנע ממלאכה משך כל היום, יש למחות בידן. כי הבטלה מביאה לידי שעמום (פירש רש"י בכתובות נט ע"ב: "שגעון").
רואים מכאן שכאשר יש בידי האדם שעות של חוסר תעסוקה, הוא עלול להתקלקל. אישרו זאת הפסיכולוגים והקרימינולוגים בזמננו, שכאשר יש תקופת חופשה מלימודים בבתי הספר, מתרבות יותר תופעות שליליות. בעידננו שהטכונולוגיה המציאה שיפורים רבים המקילים על חיינו, מה יעשה האדם בשעות שנותרו לו בחוסר עיסוק? חלק צופים בטלויזיה בתוכניות בידור. חלק צופים במשחקי ספורט שאחרים שוחקים. [אבל זה ברור כי מי שהוא עצמו עוסק בספורט לצורך בריאות גופו, מקיים מצוה. עיין מורה נבוכים ח"ג פרק כה]. חלק בוחרים בתיירות, לראות אתרים בעולם שטרם הכירו. וחלק עוסקים יתר על המדה ב"חדשות" של אותו היום, מפני סקרנות מוטעית. כלומר הזמן היקר מתבזבז בדברי תוהו.
אין להכחיש כי חז"ל גינו בזבוז הזמן. כך כתבו: "אין הולכין לטרטיאות [תיאטרון] ולקרקסיאות [קרקס] וכו' משום מושב לצים" (מסכת ע"ז יח ע"ב). וסמכו לזה אזהרתו של ספר תהלים "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו' ובמושב לצים לא ישב". ביאר בזה מהר"ל ("חידושי אגדות") שיש בזה שלושה סוגים. יש צופה ב"הצגות" ונהנה בו השומע. ויש צפייה בעיסוק עם צידת חיות (כמו בקרקס שמפגינים שם שליטת המאמנים על אריות, דובים ונחשים), ויש מיני תחבולות [בימינו מיני אקרובטיקה ולוליינות]. וכל ציפייה בתוכניות כאלו נחשבת "מושב לצים".
יש פגם כאשר יש למבוגר או לבני נוער שעות פנאי והם "מבזבזים" אותו על פעולות סרק. וכך ה"סלנג" בזמננו "לצאת לבילוי", כלומר לשפשף ולהפסיד את הזמן המיותר שיהא בלוי. חובת ההורים לחנך את ילדיהם שימצאו תעסוקה שהיא בונה וקונסטרוקטיבית. ראשית, על האדם להקציב זמנו לתוספת ידע תורני. עלינו לרכוש בקיאות והבנה בכל ספרי המקרא, בכל ספרי המדרש, בכל ספרי ההלכה למעשה, בכל ספרי מחשבת ישראל. לא די לנו במה שלומדים בבית הספר. בנוסף לכך יש חובה לדעת שאר חכמות תבל, כדברי רמב"ם (הל' יסודי התורה, פ"ב ה"ב, וכדברי מהר"ל, "נתיב התורה", פרק יד). בן אדם בזמננו צריך בודאי לדעת יפה בכמה חכמות מדעיות, אשר מהן יכיר מי שאמר היה העולם. מצויים ספרים רבים בשוק, על ידיהם יכול האדם להרחיב ידיעותיו. וכך כתב רמח"ל ("אדיר במרום", עמ' לב) "על כן צריך זרזיזות גדולה וכו' ולקנא על הזמן העובר" [לשוא]. הנכס היקר ביותר בעולם הוא "זמן". כאשר האדם מגיע לזיקנה, הוא רוצה לרכוש עוד כמה שבועות חיים, או לכל הפחות כמה ימים נוספים. אבל אפילו להשיג תוספת של "שעה" אחת של חיים, כבר אין ביכולתו. וכבר בימי נעוריו "בזבז" זמן יקר על תוהו ובוהו. [רעיון זה ביאר ר' יהונתן אייבשיץ, "יערות דבש", ח"א, דרוש ד, עמ' פד].
מה שאמרו חכמי המשנה שהבטלה מביאה לידי שיעמום (כתובות נט ע"ב) התכוונו לכך שהמחוסר עיסוק המועיל ובונה, יביא לידי מחשבות שליליות; ואח"כ גם יגיע למעשים שהם רעים ומזיקים. דוקא בדורנו שהקב"ה המציא לנו מכשירים ו"המצאות" נהדרות לחסוך לנו זמן, מפני זה הרווחנו בכל יום ויום שעות מרובות אותן נוכל להפנות לאפיקים רצויים. דוקא עכשיו יש לנצל את הזמן לפתח את היכולות המחשבתיות שלנו. נתברכנו יותר מכל הדורות שקדמו לנו. ועל המבוגרים להראות דוגמא לדור הצעיר. יראו נא שיודעים ההורים להעריך את ערכו האמתי של "זמן".
חז"ל (אבות, ב) חינכו אותנו כי כל מעשינו יהיו לשם שמים. והא כיצד יעסוק האדם בעניני חולין שלו לשם שמים? ענה על כך רמב"ם כי לכל פעולה ישנה תוצאה; ומתוצאה זו נגרמת תוצאה במדריגה שלישית; ואח"כ באה השתלשלות נוספת, עד שלבסוף יגיע האדם למצוה מהמצוות, או לקיום תורת ה' בהשקפתו ומדעו. וכך לשון רמב"ם:
"הרי יש לך לשאול, ומה תכלית [מטרה] של הישיבה על הכסא? ואז ייאמר שיורם היושב עליו ויגבה מעל הארץ. ותשאל עוד ותאמר ומה תכלית [מטרה] ההרמה מעל הארץ? ויענו לך: לכבד את היושב בעיני רואהו. ותשאל, ומה תכלית כבודו בעיני רואהו? ויענו לך, כדי שייראו ממנו. ותשאל ותאמר, ומה תכלית היותו יראוי? ויענו לך כדי שתהיה פקודתו נשמעת. ותדרוש עוד, ומה תכלית ההישמעות לפקודתו? ויענו לך, למנוע בני אדם מלהזיק זה את זה. ותדרוש עוד מה התכלית לזה? ויענו לך כדי להתמיד תקינות מצבם. וכך צריך תמיד בכל תכלית שתופיע, עד שיסתיים הדבר במענה 'אל רצון הקב"ה בלבד" ("מורה הנבוכים", ח"א פרק סט; ועוד עיין על כך דבריו בהקדמתו לאבות, פרק חמישי).
גם רמח"ל הזכיר זאת בקצרה:
"כי כבר יהיו ענינים משמשים לדבר זה מיד, ויש שיהיו משמשמים למשמשים אחרים. עד שאחר גלגול של ענינים רבים הנמשכים זה אחר זה יגיעו אליו [לקיום מצות ה']. ואולם יהיו הדברים באיזו מדריגה שיהיו, הנה ראוי שלא ינטלו אלא לכוונה זו, למה שיגיע מהם אפילו אחר עשר מדריגות עזר אל השגת התכלית, ולא לכוונה אחרת, כלומר תאוה או מותרות" (דרך השם, חלק רביעי, פרק ט).
ידוע שחז"ל פסלו לעדות את המשחק בקוביא. לא מפני חשש גזל, אלא "מפני שהוא מתעסק בעסק שאין בו תועלת ליישוב העולם. ויסוד הוא בתורתנו שאין ראוי לאדם להעסיק את עצמו בעולם הזה אלא באחד משני דברים: או בחכמה להשלים בה את עצמו, או בעסק שיועיל לו בקיום העולם כגון אומנות או מסחר" (רמב"ם, פירוש המשנה, סנהדרין פ"ג מ"ג).
ידוע שבחול המועד אסור לעסוק במלאכה. כוונת חז"ל היתה כדי שיעסקו אז בלימוד ושאר דברים חיוביים, לא בבזבוז הזמן. כאשר רבי אבא בר ממל ראה מצב מביך זה, הציע בזמנו שיתירו חז"ל לעסוק במלאכה בחול המועד, לבל יעסוק העם בשטויות. כך לשונו: "אילו היה מי [מהחכמים] שימנה עמי, התרתי שיהיו עושים מלאכה בחול המועד. כלום אסור לעשות מלאכה אלא [אם לא כדי] שיהיו אוכלים ושותים ויגעים בתורה? ועכשיו אוכלים ושותים ופוחזים" (ירושלמי מו"ק פ"ב ה"ג, מובא במשנה ברורה, סוף סי' תק"ל).
והרי דורות רבים כינו את העם היהודי: "עם הספר". היהודים היו חרוצים ופעילים, איש איש לפי כשרונו, או בלימוד או במעשים טובים לתועלת הזולת. עלינו להתאזר עוז וללמוד חשיבות נושא זה מעניני ראש חודש וחנוכה, שאותו המנהג להתבטל אז ממלאכה מסוייג ומוגבל לתנאים מצמצמים. פרשת "החודש" לפנינו, עלינו "לחדש מעשינו" ("פסקתא רבתי", פרשה טו).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














