ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פסח
'דעו לכם, שבעת ביאת משיח, ירוצו אליו ראשונים כל הצדיקים, אולם מלך המשיח יאמר להם –
אתם ברוך ה' הייתם צדיקים גם לפני שבאתי, אתם כביכול יכולים הייתם להסתדר גם בלעדי,
אך אני באתי בשביל כל הנשמות השבורות, אלה שזקוקים לי...'.
ובהמשך לדבריו, אפשר לומר:
הלא גאולת מצריים היא אם כל הגאולות כולם עד הגאולה האחרונה, במהרה בימינו אמן, ואף בגאולת מצריים כך היה.
החג הקרב ובא והקרבן שאנו מקריבים לפניו נקרא בשם 'פסח', כפי שביארה התורה שהטעם לשם מיוחד זה: "ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצריים, בנגפו את מצריים, ואת בתינו הציל..." (שמות יב, כז).
ומבאר רש"י (שם, יג) "כל פסיחה לשון דלוג וקפיצה. ופסחתי - מדלג היה מבתי ישראל לבתי מצרים, שהיו שרויים זה בתוך זה...".
ולכאורה דברי רש"י קשים מאוד, שהרי במכת ערוב נאמר במפורש בתורה, שעם ישראל היה גר בארץ גושן, "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן, אשר עמי עומד עליה לבלתי היות שם ערוב..." (שם ח, יח). אם כן – עם ישראל היה גר באזור נפרד לבדו, וכיצד אומר רש"י שבתי בני ישראל היו מעורבבים בתוך מצריים? ולשם מה היה צריך ה' לפסוח ולדלג בין הבתים?
אלא שצריך לומר, שבתוך עם ישראל היו כמה רבדים. הצדיקים ששמרו על הזהות המיוחדת של עם ישראל, התגוררו לבדם בארץ גושן, אך היו לצערנו גם כאלה שירדו ברמתם הרוחנית והתערבו בין המצרים. (וראיה לכך, שהיו בין ישראל גם כאלו שירדו ברמתם הרוחנית היא כידוע מהאמירה "וחמושים עלו בני ישראל", שיצאו רק ארבע חמישיות שרצו להיגאל ויש עוד ראיות, ואף על אלו שיצאו אמרו מלאכי השרת – הללו עובדי עבודה זרה וכו').
ובשביל אלו שהתערבו והתבוללו בין המצרים היה צריך כביכול ה' לרדת ולפסוח בין הבתים.
אך דווקא על שמם הוא קרא את החג הגדול והמיוחד, חג יציאת מצריים, יום לידת ישראל ויציאתם לחירות עולם. ועל שמם הוא קרא את הזבח המיוחד, אשר כל בן נכר לא יאכל בו.
ללמדנו גודל מעלת קירות רחוקים, וגודל מעלת נשמת כל יהודי, שיש ללכת ולחזר אחריו להצילו מטומאת מצריים, "לבל ידח ממנו נידח".
וכך מצאנו, בספר ישעיהו (סו, כ) שלעתיד לבוא "והביאו את אחיכם מכל הגויים מנחה לה' בסוסים וברכב... כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה'". כלומר, שהגויים יביאו לה' יהודי בתור מנחה.
ושאלו על כך – הלא בעת הגאולה, וודאי כל יהודי יעלה לארץ לבית ה', וכיצד יביאו הגויים יהודי לארץ בתור מנחה? וענו, שלעתיד לבוא יראו כל הגויים כמה עם ישראל יקר וחשוב לפני ה', וירצו גם הם לבוא לבית המקדש ולהביא מנחה לה'.
ואז יאמרו הגויים, המתנה הכי גדולה שאפשר להביא לה' זה את מה שהוא אוהב. ומה הוא הכי אוהב? יהודים. יצאו הגויים ויחפשו בארצותיהם יהודים, אך לא ימצאו, כי כל היהודים הזדרזו לעלות לארץ.
ובסוף - את מי ימצאו הגויים? את היהודי הרחוק והמתבולל, שאפילו בביאת משיח לא עולה לארץ מרוב ריחוקו מה', ואותו יביאו הגויים בכבוד גדול כמנחה לה'!
למדנו מכאן את גודל מעלת כל יהודי, ואפילו הרחוק ביותר, עד כמה שגבה מעלתו. ויהי רצון, שנכה בקרוב לפסוח ולדלג לגאולה השלימה, כפי שנאמר – אז ידלג כאיל פיסח, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
