ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פסח
'דעו לכם, שבעת ביאת משיח, ירוצו אליו ראשונים כל הצדיקים, אולם מלך המשיח יאמר להם –
אתם ברוך ה' הייתם צדיקים גם לפני שבאתי, אתם כביכול יכולים הייתם להסתדר גם בלעדי,
אך אני באתי בשביל כל הנשמות השבורות, אלה שזקוקים לי...'.
ובהמשך לדבריו, אפשר לומר:
הלא גאולת מצריים היא אם כל הגאולות כולם עד הגאולה האחרונה, במהרה בימינו אמן, ואף בגאולת מצריים כך היה.
החג הקרב ובא והקרבן שאנו מקריבים לפניו נקרא בשם 'פסח', כפי שביארה התורה שהטעם לשם מיוחד זה: "ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצריים, בנגפו את מצריים, ואת בתינו הציל..." (שמות יב, כז).
ומבאר רש"י (שם, יג) "כל פסיחה לשון דלוג וקפיצה. ופסחתי - מדלג היה מבתי ישראל לבתי מצרים, שהיו שרויים זה בתוך זה...".
ולכאורה דברי רש"י קשים מאוד, שהרי במכת ערוב נאמר במפורש בתורה, שעם ישראל היה גר בארץ גושן, "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן, אשר עמי עומד עליה לבלתי היות שם ערוב..." (שם ח, יח). אם כן – עם ישראל היה גר באזור נפרד לבדו, וכיצד אומר רש"י שבתי בני ישראל היו מעורבבים בתוך מצריים? ולשם מה היה צריך ה' לפסוח ולדלג בין הבתים?
אלא שצריך לומר, שבתוך עם ישראל היו כמה רבדים. הצדיקים ששמרו על הזהות המיוחדת של עם ישראל, התגוררו לבדם בארץ גושן, אך היו לצערנו גם כאלה שירדו ברמתם הרוחנית והתערבו בין המצרים. (וראיה לכך, שהיו בין ישראל גם כאלו שירדו ברמתם הרוחנית היא כידוע מהאמירה "וחמושים עלו בני ישראל", שיצאו רק ארבע חמישיות שרצו להיגאל ויש עוד ראיות, ואף על אלו שיצאו אמרו מלאכי השרת – הללו עובדי עבודה זרה וכו').
ובשביל אלו שהתערבו והתבוללו בין המצרים היה צריך כביכול ה' לרדת ולפסוח בין הבתים.
אך דווקא על שמם הוא קרא את החג הגדול והמיוחד, חג יציאת מצריים, יום לידת ישראל ויציאתם לחירות עולם. ועל שמם הוא קרא את הזבח המיוחד, אשר כל בן נכר לא יאכל בו.
ללמדנו גודל מעלת קירות רחוקים, וגודל מעלת נשמת כל יהודי, שיש ללכת ולחזר אחריו להצילו מטומאת מצריים, "לבל ידח ממנו נידח".
וכך מצאנו, בספר ישעיהו (סו, כ) שלעתיד לבוא "והביאו את אחיכם מכל הגויים מנחה לה' בסוסים וברכב... כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה'". כלומר, שהגויים יביאו לה' יהודי בתור מנחה.
ושאלו על כך – הלא בעת הגאולה, וודאי כל יהודי יעלה לארץ לבית ה', וכיצד יביאו הגויים יהודי לארץ בתור מנחה? וענו, שלעתיד לבוא יראו כל הגויים כמה עם ישראל יקר וחשוב לפני ה', וירצו גם הם לבוא לבית המקדש ולהביא מנחה לה'.
ואז יאמרו הגויים, המתנה הכי גדולה שאפשר להביא לה' זה את מה שהוא אוהב. ומה הוא הכי אוהב? יהודים. יצאו הגויים ויחפשו בארצותיהם יהודים, אך לא ימצאו, כי כל היהודים הזדרזו לעלות לארץ.
ובסוף - את מי ימצאו הגויים? את היהודי הרחוק והמתבולל, שאפילו בביאת משיח לא עולה לארץ מרוב ריחוקו מה', ואותו יביאו הגויים בכבוד גדול כמנחה לה'!
למדנו מכאן את גודל מעלת כל יהודי, ואפילו הרחוק ביותר, עד כמה שגבה מעלתו. ויהי רצון, שנכה בקרוב לפסוח ולדלג לגאולה השלימה, כפי שנאמר – אז ידלג כאיל פיסח, במהרה בימינו אמן!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אוצרות בלב הים
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
